הנשיא האמריקני, ג'ורג' בוש, כמעט באופן מכני (אולי בהחלט באופן מכני), גינה את פיגוע ההתאבדות בקו 14 בירושלים וקרא לכל האומות להפסיק את העזרה הכלכלית לקבוצות טרור, ו"לבודד את אלה אשר שונאים עד כדי כך שהם מוכנים להרוג".
"ישנם אנשים שמוכנים להרוג כדי לוודא שמאוויה של ישראל לחיות בשלום וביטחון לא ייתגשמו; אשר הורגים כדי לוודא ששאיפתו של ראש הממשלה מהרשות הפלשתינית ואחרים למדינה שלווה (אוטופיה?ה.פ.) החיה צד לצד עם ישראל", אמר בוש בנאומו בשיקגו.
לאחר שלאחר ניסיון ההתנקשות הכושל בחייו של מנהיג בכיר בחמאס, עבד אל-עזיז רנטיסי, הביע בוש מורת רוח מישראל. וזאת, הס מלהשוות ניסיון התנקשות בחייו של סדאם חוסיין, לאחר ניסיונות להוכיח לעולם כי הוא מסוכן ובידיו נשק גרעיני, ולמרות, שעד כה לא הצליח בוש למצוא ראיות לכך. "הפעולה הישראלית חתרה תחת תהליך השלום של המזרח התיכון" אמר בוש.
יש לי תחושה, כי בוש הפך להיות המפקד שלנו (או שתמיד היה). הוא לא, נכון? שרון הוא זה שנבחר על-ידי הציבור בישראל. מילא, אם היה מדובר בקלינטון, אפשר עוד היה לטעות ולחשוב שאנשים כאן התבלבלו, כל כך רצו - והצביעו עבורו, אבל בוש? שכל כך הרבה גינו, התנגדו לו, והתרצו והלכו לאחר ה-11 בספטמבר? מבלבל.
"אני מודאג מההתקפה האחרונה של המסוקים הישראלים. אני מצטער על אובדן חייהם של אנשים חפים מפשע... אני מודאג מכך שההקפות יעשו את זה יותר קשה עבור המנהיגים פלשתינים להילחם בהתקפות הטרור. אני גם איני מאמין כי ההתקפות יעזרו לביטחון הישראלי", אמר בוש. יעזרו למנהיגים הפלשתינים להלחם בטרור? שוב מבלבל. הרי מנהיגם החדש אמר בעצמו, כי אינו מתכוון לעשות דבר מלבד לשבת לשולחן המו"מ, וברור לכולנו, מה זה אומר...
אל תבינו אותי לא נכון - בטרם החלה מלחמת המפרץ 2, כך רבים מכנים אותה, וזאת אולי משום שהמלחמה הזאת לא זכתה עד היום לשם (!), קיוויתי שארה"ב ובריטניה יזכו בקולות הנכספים של המדינות החברות באו"ם, כמעט כמו מי שהמתין ליד מקלט הרדיו בטרם הכריזו על מדינת ישראל. היום, בראייה לאחור - הרגשות מעורבים. אני עדיין מאמינה באיום של מדינה כמו עירק, או יותר נכון איום של משטר כמו זה של סדאם חוסיין, אבל יותר ויותר מאמינה במגלומניה של נשיא ארה"ב, "מלך העולם", אשר משחק בכלי מלחמה כבמשחק שח, אבל לא מרשה לאף אחד להשתתף במשחק ולקבוע את כלליו.
נחזור להערה הקודמת אודות שמה של מלחמת המפרץ. מדוע לא כינו אותה כמו שכינו את המלחמה הקודמת באזור, "סופה במדבר 2" או "סופה במפרץ" או "המלחמה בנשק הכימי" או כל שם שהוא? ייתכן שיש סיבה לכך שהמלחמה, אשר רבים התנגדו לה ואשר הוכיחה, כי הנשיא בוש אינו באמת מתייחס בכובד ראש לאישורן של מדינות העולם האחרות למעשיו, נקט בטקטיקה מכוונת, של: מלחמה ללא שם - אינה מלחמה? אולי רק מבצע קצר, שיש להתייחס אליו כמו לכל מבצע בעזה או בחברון? כמובן, במקרה של בוש, יש לגיטימציה לאותו מבצע, ואין כל סיבה לגנותו.
ואם הנשיא בוש רוצה לנהל לנו את המדינה, אז בבקשה שיאשר גם כאן תכנית כלכלית המצמיחה מקומות עבודה חדשים ועוזרת לחלשים. בבקשה, שגם כאן האזרח הקטן יוכל לומר I sue you - אני תובע אותך - לכל נותן שרות שאינו נותן את השרות לו התחייב, שגם כאן ירגישו האזרחים גאווה למראה דגל המדינה. עד אז - תן לנו לנהל אותה כמו שאנחנו (לא) יודעים. תן לנו ללמוד (או לא) מהטעויות של עצמנו, "תן לשים ת'ראש על דיונה" כדברי הגשש, כי כנראה ימי המילואים כאן במדינה לא יהיו רק נוסטלגיה, כי לנצח נאכל חרב, ולא משנה מה בוש יעשה. עד כה, לא ראינו כיצד הצליח בוש ללחום בטרור בארצו. שמענו רק כיצד הוא קורא למלחמות שלו מלחמות בטרור העולמי. בוש - אין כוחו אלא בפיו. ואנחנו - אין כוחנו אלא בכוחנו.
אבל, רגע, בוש מסכים?
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
