נושא השבויה בעירק מעלה שאלות רבות העוסקות בשירות הנשים בתפקידים קרביים בצבא.
מהי ההגדרה לתפקיד קרבי בצה"ל? תפקיד קרבי הוא כל תפקיד תומך לחימה, לדוגמא חובלים, טייסים, נ"מ - נגד טנקים, ועוד.
אפשר לסקור מספר סיבות עליהם ידברו התומכים, ואולי יותר תומכות, בשירות הקרבי של הנשים:
- בעבור שוויון מלא, ללא הבדל דת, גזע ומין: אחד מהכוחות העיקריים הפועלים כיום בישראל נגד השגת השיוויון בין המינים, הוא מרכזיותה של המערכת הצבאית-ביטחונית, שהיא בלתי שוויונית מעצם טבעה (כך, בדבריה של פרופ' אליס שני, יו"ר שדולת הנשים בישראל). בן-גוריון ניסח את הזכות בדרך הבאה: "הצבא משמש סמל עליון של החובה, וכל זמן שאין האישה שווה בחובה זו לגבר - אין לה שיוויון מלא ואמיתי". האמנם?
העובדה שאנחנו חברה שנמצאת במלחמה מתמשכת, מטפחת את אותו מיתוס, על-פיו הגבר יוצא לקרב ומהאשה מצפים בדרך כלל לחכות בבית, להיות לו למשענת - מחזקת את חלוקת העבודה בין נשים וגברים. חלק גדול מהחוקרות הפמיניסטיות רואות בצבא אחד הגורמים לכך שעדיין מעמד האשה מקופח.
- בעבר היו נשים לוחמות - לחלקן של הנשים בביטחון ישראל מסורת ארוכת שנים, מאז ימי יעל ודבורה. נשים נטלו חלק משמעותי גם במחתרות במאבק לעצמאות ישראל, ואף השתתפו בתפקידי קשר ולחימה פיזית ממש ב"הגנה", ב"אצל" וב"לח"י", לדוגמא שרה גיבורת נילי, חביבה רייך, ועוד אחרות וטובות.
- "אכלנו מאותו המסטינג" - יש שיאמרו, כי עלינו לפעול לאפליה מתקנת למען הנשים בצה"ל, משום שבמקרים רבים, מינויים לתפקידים בכירים בצבא מושפעים משיקולים אישיים, מה שמונע מנשים רבות, המתאימות לאותם תפקידים מלזכות בתפקיד, כיוון "שלא אכלו מאותו מסטינג" עם האחראים על המינויים.
- החוק - בשנות הקמת המדינה, הוחלט הוכרז על הקמת חיל נשים. החיילות פוזרו ביחידות השונות. על הנשים נאסר, עד לאחרונה, לשרת כלוחמות. מצב זה שונה בעקבות החלטת בית המשפט העליון. עתירתה של אליס מילר לבג"צ בשנת 1995, בנושא שיבוץ נשים בקורס טיס, נענתה בחיוב, ופתחה בפני נשים את האפשרות להתנדב לקורס טיס. תיקון חוק שירות הביטחון מ-1995 איפשר שילובן של חיילות ביחידות מיוחדות.
- אפילו המחוקק הבין בצורך, ולראשונה בתולדות החקיקה בישראל יהיה שיוויון בשירות בצה"ל בין חיילים לחיילות. חיילות רשאיות כיום למלא כל תפקיד בצה"ל. חיילות שיבחרו בתפקידי פיקוד או תפקידים קרביים, שיוגדרו מראש, יחויבו להאריך את משך השרות שהיה זהה לזה של כחיילים - שלוש שנים. מדובר בשיוויון זכויות ושיוויון חובות - כל זאת מדבריה של ח"כ נעמי חזן, יוזמת הצעת החוק.
הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 17 חברי כנסת, נמנע אחד ומתנגד אחד. מדובר בתיקון לחוק שירות הביטחון.
שימו לב, לאחרונה אנו שומעים פרסומים ברדיו, הקוראים לנשים להתגייס למילואים.
בהסברים שלה את החוק אומרת ח"כ לשעבר נעמי חזן, פרופסורית למדעי המדינה, כי אין כיום מקור חוקי שמכוחו אפשר להגביל בדרך כלשהי את היקף התפקידים שאישה בשרות סדיר יכולה למלא. כפי שמוקבל בצבאות אחרים במערב כמו ארה"ב, קנדה והולנד.
אך האמנם מספקות כל הסיבות הללו את הצורך של הפמיניסטיות או סתם של אלו המאמינות, כי הן יכולות לשרת בצבא בדיוק באותו אופן בו הגברים יכולים?
כעת, כשאנחנו רואים את תמונותיהם של השבויים בעירק, ורואים כי אחת מהן היא אשה צעירה, האם אנחנו עדיין חושבים כך?
ב-1994 התייחס הפנטגון ל"חוק הסיכון", ואישר שירות נשים בכל עמדה צבאית מלבד בחזית של חיל רגלים, כוחות מבצעיים מיוחדים או משוריינים ויחידות ארטילריה.
הפנטגון הושפע מהכוח הפנימינסטי, כך אומרת איליין דונלי, נשיאת מרכז המוכנות הצבאי, לוושינגטון טיימס. "זה חמור כשגברים נלקחים בשבי, אבל אם אשה נקלחת בשבי, אין לה את אותם הסיכויים (להגן על עצמה; ה.פ.) כמו שלגברים יש". דונלי וקולונד בפרישה רוברט מגיניס אמרו, כי מדובר גם בבעיה של ניצול מיני. ידוע, כך אמרו, כי כל אישה הנופלת בשבי משמשת קורבן לניצול מיני ולאונס.
רבים אשר רואים את התמונות, מייד מזדעזעים למראה אישה צעירה רועדת מפחד, ואומרים כמה נורא "שאישה נפלה בשבי". האם באמת זה נורא יותר מלראות 5 גברים צעירים שאינם יודעים האם ישובו הביתה?
קישורים
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
