כמה נחמדים אנחנו

אוהדי כדורגל ערביים ביזו את דקת הדומייה, שהכריזה ההתאחדות לכדורגל, על רצח שמונת תלמידי ישיבת "מרכז הרב" בירושלים.

למען האמת, זה היה צפוי.

גם תגובות הציבור היהודי היו צפויות - ובעיקר, התחשבותו הניכרת בחוסר הרגישות של ערביי ישראל.

אלא שאותה התחשבות לא אפיינה את תגובות אותם האנשים כשאוהדי בית"ר ירושלים לא רצו להשתתף, לפני כמה חודשים, בקרניבל האבל השנתי שמארגן השמאל לזכר יצחק רבין.

איני יודע מדוע יש לערב ספורט עם פוליטיקה. ואיני מבין את ההתרפסות בפני הערבים. למשל, ד"ר אסנת דור מהחוג לחינוך במכללת עמק יזרעאל, שנעתרה לבקשה של תלמידתה לתואר שני, ערבייה ישראלית, שרצתה לציין דווקא את מותם של ההרוגים הפלשתינים בפעולת צה"ל בעזה. "המרצה אפשרה לתלמידי כיתתה לקיים דקה דומייה לזכר ההרוגים, תוך שהיא מציינת כי הסבל והמוות הוא מנת חלקם של שני הצדדים בעימות" - דיווח אתר YNET.

ממש הגינות למופת ודוגמה חינוכית ראויה. ועל כך הוסיפה פרופ' עליזה שנהר, נשיאת המכללה, את הערותיה המלומדות: "במציאות המורכבת שבה אנו חיים, אני סבורה שהמרצה אפשרה לכל אחד מהסטודנטים לבטא את תחושותיו, מבלי לשכוח את העובדה כי אנחנו מכללה ישראלית בחברה דמוקרטית, שהצורך לבטא דעות לכאן ולכאן איננו זר".

נרגעתי רק כשקראתי את תגובתו המתלהמת של נתנאל איזק, יו"ר אגודת הסטודנטים במכללה. לדבריו, לאחר ישיבת חירום של הסטודנטים הוחלט על נקיטת צעדי מחאה. "לפני שאנחנו מזדהים עם אויבינו, אולי מוטב שנחבק את אזרחינו ...".

למחרת דיווח YNET, כי הסטודנטיות היהודיות לא הסכימו לבקשתה של הסטודנטית הערבייה, וד"ר דור הציעה את הפשרה שהתקבלה. ודאי שהתקבלה. דמו בנפשכם מה היה קורה, לו ניסו להתנגד למה, שהמרצה הציעה באדיבותה...

"לא תיארתי לעצמי שזה יעורר כזה הד", אמרה הסטודנטית הערבייה, והיא יודעת למה המעשה גרם להד כה רב: "מי שגרם לכך זו רק אגודת הסטודנטים והעומד בראשה נתנאל איזק, ואני דורשת שיתנצל על התבטאויותיו. אם הוא יושב-ראש של כולם, היה אסור לו להתבטא כפי שהתבטא, והיה אסור לו לקיים היום הפגנה נגד המתרחש בשדרות וביישובי עוטף עזה. האגודה צריכה לייצג את כלל הסטודנטים, ומה לעשות שיש במכללה גם סטודנטים ערביים?"

דרך אגב, לסטודנטית הערבייה נמצא תומך נלהב. בעקבות קריאות של ח"כים מהימין לפטר את ד"ר דור, כתב ח"כ מוחמד ברכה - אוהד ישראל ידוע - לנשיאת המכללה, וביקש לגבות את החלטת המרצה. "תמוה בעיניי שיש קולות המסרבים לקבל את העובדה שיש אפשרות לדו-קיום ועתיד טוב יותר", הוא כתב.

דבר אביר חופש הביטוי

זה מזכיר לי כמעט נשכחות - מאמר של יזהר באר (גם כן באתר YNET), שמינה את עצמו לפקח על הדמוקרטיה בישראל, בסיוע כספים רבים מהאיחוד האירופי, הידוע כאוהד מושבע של הציונות ושל מדינת ישראל.

ובכן, על מה יצא קצפו של באר? הוא מתנגד לניסיון של יהודי צרפתי להכריח את רשת הטלוויזיה פראנס 2, לחשוף את הקלטותיה מפרשת מוחמד א-דורה. אותו היהודי טוען, שכתב הרשת והצלם ביימו את הכתבה, כדי להשמיץ את צה"ל ואת ישראל. בינתיים הורשע אותו היהודי - בעיקר, כיוון שממשלת ישראל לא סייעה לו בעימות עם הטלוויזיה הצרפתית. בערעור חל מפנה, וכרגע המצב נוטה לרעת רשת הטלוויזיה הצרפתית. לפיכך, נזעק באר להשמיץ את העומדים מאחורי הניסיון לחשוף את בידוי הראיות, שנראה כמו עוד עלילת-דם, שרקמו צלם ערבי וכתב יהודי-ישראלי, נגד צה"ל ונגד המדינה.

כדאי לעיין בדברי ההגות של באר: "... העיסוק האובססיבי בזהות הקליעים שפגעו בא-דורה מרחיק את העניין הציבורי מהדברים החשובים יותר הכרוכים בהתנהלות סכסוך ובמחיר האיום שמשלמת האוכלוסיה האזרחית [הפלשתינית]. דווקא על-רקע התמונות הקשות של ילדים הרוגים בעזה שהטלוויזיות בכל העולם שידרו בשבוע החולף, 'מבט שני' רצה לומר לצופיו: אל תבלבלו אותנו עם תמונות של ילדים הרוגים, בואו נדבר על הקונספירציה הפלשתינית. המשוואה ברורה: דמו של ילד אחד שווה לדמם של כל מאות הילדים האחרים. פרשת א-דורה יכולה להיות פרט המעיד על הכלל.

"המטרה של בעלי תיאוריות הקונספירציה לערפל את התודעה ולעורר ספק בסיפור שסופר מלכתחילה כעובדה מוצקת, הושגה. העיתונות הישראלית שלא העזה לעשות כן לאחר רצח רבין התמסרה הפעם בקלות, בעצלות, בשטחיות ובהתחסדות וחיזקה את מה שכבר ידוע: שההווה מעורפל, העתיד לא ברור, רק העבר יכול להשתנות כל הזמן".

מפליא לקרוא דברים כאלה על מי שמנסים לדרוש דיוק, אחריות ואמירת אמת מהתקשורת דווקא מפי אביר חופש הביטוי. אך, כנראה, חופש הביטוי, שהוא משולם היטב באלפי אירו להיאבק עבורו, נועד רק לעוכרי ישראל.