תשובה לרועי רונן

הורות משותפת היא הדבר הטוב ביותר לילדים, לנשים ולגברים. בהורות משותפת, לילדים יש שני הורים, לאמהות יש הורות טובה יותר והזדמנות להתפתח, ולאבות יש אבהות.

כמי שפעילה לטובת קידום חוק הורות משותפת, אני מבקשת את רשותך להסתכל על הדברים מנקודת מבט אחרת מזו שהצגת, נקודת מבט שאינה רואה את כאבם של ילדים ואבות שהורחקו אלה מאלה, אלא רואה דברים אחרים לגמרי.


ההשתכרות וההורות

הורים ממעמד כלכלי נמוך לא יכולים לכלכל שני בתים אלא רק אחד. וכדי ששניים כאלה יוכלו ליישם הורות משותפת, על אחד מהם לחמוק מניהול בית משלו. לשם כך יש צורך בשיתוף פעולה של בני משפחה אצלם יגור או חברים או משהו מעין זה. אמנם, אפשר גם אפשר לנהל הורות משותפת כשאחד מן ההורים גר אצל הוריו שלו, למשל, אולם זהו תנאי שבמקרים רבים אי אפשר ליישם וכשחוק נסמך על תנאי שאי אפשר ליישמו, הוא הופך לגזירה שהצבור אינו יכול לעמוד בה.

האישה אליה אתה פונה במכתבך, מטפלת במקרים רבים מאד של נשים ממעמד כלכלי בינוני נמוך ונמוך ומתוך התמונה החברתית שהיא רואה, הדברים שאתה אומר הם בבחינת רפסודה צפה על פני המים שאין בה מקום להשיט ציבור נשים גדול.

צא ואמור, יהא החוק קיים והזוגות שאינם יכולים לעמוד בו יהיו בבחינת חריגים ותאושר להם הורות יחידנית אצל אחד מן ההורים, על-מנת לשמור על בית אחד שמכלכל את הילדים. ועוד אמור, כשהסביבה החברתית תעודד הורות משותפת אזי במקרים הללו יהא האב מעורב בחיי ילדיו ופעיל בהם מתוקף הנורמה החברתית. או אז ירוויחו הילדים והאמהות והאבות.

עדיין, במעמד הבינוני נמוך והנמוך, רבים הגברים העובדים מבוקר עד ערב ובכללם אף טכנאי ההתקנה של החברות הגדולות ואנשי התמיכה, לא רק הפועלים במפעלים. הראשונים מרוויחים שכר יפה יותר, אולם אלה גם אלה לא יכולים לבצע הורות משותפת, אלא אם כן המפעלים והחברות הגדולות יראו בהורות סיבה לשינוי משמרות עבודה.

יוצא שחוק הורות משותפת, תלוי גם בשינוי חשיבה אצל מעסיקים ואצל החברות הגדולות וכיצד תמצא שינוי כזה בחברה קפיטליסטית וצרכנית כזו שלנו?


המדינה וההורות המשותפת

בחינה של ההורות המשותפת בשבדיה, למשל, מראה שהיא מלווה בתמיכה כלכלית של המדינה כשזו משלמת השלמת הכנסה לכל ההורים הגרושים, עד להכנסה המאפשרת כלכלת הילדים בשני בתים שונים. כיצד תיישם התנהגות ממשלתית כזו במדינה שקיצצה קצבאות של משפחות חד ביתיות?


אבהות וזוגיות

ומכאן, ברשותך, אעבור לנקודה שאינה תלוית כסף או מעמד אלא עוסקת בהתנהגות של אבות רבים, למרות שרובם המוחלט אולי אינו נמנה על חבריך לתנועה. מדובר, כמובן, באבות שנהגו להתעלל בנשותיהן התעללות רוחנית שיש בה שתלטנות, תמרון, השפלה ודיכוי.

כיצד תתמודד אשה שזה עתה יצאה ממערכת יחסים עם בן זוג שכזה, עם הורות משותפת יחד אתו? מצבה הנפשי אינו מאפשר לה שום התמודדות כזו. ובמקרים הללו, שהם רבים מאד, חוק הורות משותפת רק ייתן בידי האב כלים נוספים כדי להתעמר ברעייתו לשעבר וסביר מאד, מן הניסיון בחו"ל, שהוא ינשל אותה מאמהותה.

ואם נציץ אל אתרי האינטרנט בהם אתה וחבריך מופיעים, אזי נדמה שנישול אמהות מאמהותן הוא כשר בעיניכם אבל כיצד תבקש מנציגת ארגון נשים שתתן ידה למצב כזה?


תמיכה בהורים היא תלויית תקציב

גם לאלה יש מענה, כיון שחוק הורות משותפת אמור להכיל גם ייעוץ נפשי לכל משפחה שתלווה את ההורים בבואם להתמודד עם הורותם אחרי גירושין; אולם ייעוץ שכזה ידרוש תקציב גבוה מאד מן הממשלה וזו כבר הוכיחה שלא אכפת לה מילדים באופן עקרוני ואין צורך בהוכחה נוספת. ראה הסירוב למגן את בתי הספר בדרום וראה הקיצוצים שהוזכרו לעיל וראה פנימיות של ילדים בסיכון הנסגרות מחוסר תקציב ואפילו שביתות המורים. כיצד תבנה המדינה גוף כזה כשילדים אינם עומדים בראש מעייניה?

וכיצד תרשה לעצמה האשה שלה כתבת את מכתבך זה, לחשוף אמהות וילדים לסיכון שכזה?

וכאן אגיע לנקודה האחרונה, שעניינה תקשורת שבין הורים אחרי פרידתם זה מזו. מחד, נשמעה כבר הטענה לפיה אין צורך בתקשורת טובה בין הורים ובנוסף נטען, שחוק הורות משותפת יוצר תקשורת טובה ביניהם גם במקרים והיא איננה מלכתחילה.

ברם, ילדים שיש להם הורות משותפת בתקשורת לקויה, מוצאים עצמם נודדים בין שני בתים כשהם מהווים תיבת דואר, תיבת הפקדת המחאות ומען להשמצות. וכל כמה שנטען לטובת הורות משותפת, המקרים הללו מזיקים לילדים יותר מאשר הורות יחידנית בה הם מאבדים את נוכחות אחד ההורים.

יוצא שבמכתבך, יש תשובה רק למקרים מפלח מסוים. מקרים בהם ההורים מרוויחים יפה ושניהם עצמאים מבחינה כלכלית, התקשורת ביניהם סבירה וילדיהם מוגנים מפני סכסוך שבין ההורים. בתמונה העולה ממכתבך, המדינה תדאג לרווחתם של ילדים אצל המשפחות מועטות היכולת ואף אחד מהם אינו נוהג לפגוע בשני מבחינה נפשית ולא מבחינה פיזית.

הדברים באים כיון שמכתבך אין בו כדי לשכנע מי שעוסקת עם נשים, לבוא עמנו במשא-ומתן. כינון חוק הורות משותפת דורש דברים רבים מן המדינה וניתן להשיגם, לו תהיה הדרישה משותפת הן לארגוני הנשים והן לארגוני הגברים. אבל, לשם כך, יש להשיג את אמונן של הראשונות באלה השניים ואילו הצצה בדבריהם של ארגוני הגברים, כפי שם מובאים במירשתת או בהפגנות, אין בה כדי ליצור שיתוף פעולה כזה.

ואני תקווה שאולי הדיון הזה כאן, יביא עמו מעט מן הדרוש לקידום שכזה. חודש ניסן הוא חודש של נסים.