מי שומר עלינו?

אסון נורא התרחש בשכונת התקווה בתל אביב כשבית מגורים קרס על יושביו בשל פיצוץ בלון גז. מקרה זה לא אמור להפתיע איש, משום שכולנו יודעים כי מדובר רק בקצה קרחון של הפקרות השוררת בישראל בנושאי בטיחות.

רשויות האכיפה יודעות ולא עושות שום דבר בנושא מכירתם בשווקים של בלוני גז לבישול בידי אנשים לא מורשים. אפילו נציג כבאות ראשי אמר בבוקר האסון כי: "במקומות אלו ידוע שיש אלתורים רבים ואי סדר".

בדיוני צוות עבודה משותף לקידום נושא בטיחות הגז של המועצה לצרכנות ומכבי האש הוצגו הנתונים הבאים: מאז 1999 נרשמו 1,320 תקלות גז מסוגים שונים וכי ניכרת עלייה בשכיחותם. מנכ"לית המועצה לצרכנות, גלית אבישי טוענת, כי "אין טיפול יסודי במכלול הבעיות הקשורות לבטיחות בתחום הגז והדיון בנושא מתבצע לאחר אסונות וקיפוח חיי אדם כאשר האחראים לנושא מסתפקים באמירות סתמיות שאין בהן כדי לפתור ולתקן. חברות הגז המחויבות על-פי דין לבדיקת מערכת הגז אינן מחויבות כלל בבדיקה של מערכות הגז הביתיות ואינן עושות כן".

המועצה לצרכנות מדווחת, כי אין כלל חובת בדיקה לפי תקן של מתקני הגז במסגרת אישור תוכניות בניה. נתונים אלו מתווספים למחדל המתמשך בנושא מדיניות בת היענה של כל ממשלות ישראל בנוגע לעמידות המבנים בהם אנו חיים.

בישיבות וועדות הכנסת שעסקו בשנים האחרונות בנושא עמידות מבנים בישראל מול איום מוחשי לצערנו, של רעידת אדמה סוכם הדיון בכך: "אם יהיה רעש אדמה בישראל. מדינת ישראל לא ערוכה לאסון בקנה מידה גדול ובכלל".

בישיבת הוועדה לביקורת המדינה בתאריך 30.8.99, אמר אורי בן-יהודה מפיקוד העורף, כי "ברעידת אדמה בעוצמה הרסנית אין למערכת הביטחון אפשרות לסייע לרוב הנפגעים… הבנייה בישראל היא בעיקרה בנייה כנגד מצבי מלחמה ולא אסונות טבע". אל"מ אבי גרוס מסר: "רק בתל אביב יש 1500 בניינים מסוכנים, יש בניינים עם קומות עמודים, או בניינים שנבנו עם כלונסאות מיקרופייל, שהם דקים מאוד, שיקרסו בוודאות ברעידת אדמה.

את הבניינים הישנים האלה צריך לחזק. אפשר לעודד תוספת של עוד קומה או שתיים שנבנו בבניינים הישנים ותמורת זאת הקבלנים יתחייבו לבצע חיזוק בבניין. יש קומות קרקע שאפשר להוסיף בהם מחסנים או דירות, לתוך חיזוק הקומות על העמודים שיקרסו ראשונים… יש לנו את הדברים האלה בתוך התורה שלנו, אך הבעיה היא שכאשר אני בא לרשות מקומית ורוצה לדעת מה ההערכות שם, הם מייד מציגים דרישות תקציביות להכנת הפק"לים, ואין להם בכלל היערכות. צריך להבין שאנחנו לא סמכות מחייבת".

ד"ר מיקי הרן מהמשרד לאיכות הסביבה הזהירה בדיון: "והיה ואירוע כמו רעידת אדמה מתרחש, יש סכנות במוקדים כמו אתר "פי גלילות", למשל. יש סכנה של דליפת חומרים מסוכנים בכל מקרה של רעידת אדמה אם החומרים לא מאוחסנים בצורה בטוחה כנגד אסונות וזה יכול אפילו להחמיר את האסון".

ד"ר מיכאל בייט מהמשרד לתשתיות לאומיות הזהיר: "בג'למה יש שני מאגרי גז שנבנו על-יד בז"ן, בדיוק על קו השבר של הכרמל, שהוא קו פעיל. אנחנו הגשנו תוכנית על מנת שייבחנו את האזור הזה, ואם אפשר - שיחזקו את המבנה שם… הצגנו את התוכנית בפני הנהלת בז"ן. התגובה של מנכ"ל בזן היא שיהיה לו קשה לעמוד בפני הדירקטוריון של החברה עם הצעת עבודה בהיקף של 2 מיליון שקל לחודש".

בישיבת הוועדה לענייני מחקר ופיתוח טכנולוגי בתאריך 22.5.00, שאל היו"ר מיכאל איתן את פרופ' יעקב גליק מהפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון: "מי שבנה כאן את הבניין, הגיש תיק בניין. הוא הלך לקונסטרוקטור, והקונסטרוקטור עשה את החישובים וכתב את התוכניות ונתן הוראות ביצוע. אחר כך יש איזה מישהו שעשה פיקוח וחתם שהוא בדק. מכריחים אותו אפילו להוציא גלילים ולהביא לבדיקה כזאת או אחרת. יש איזה סדר במדינה. אזי, אני שואל, אינני מבין, אתה טוען שכל המערך הזה, זה הכל בלוף?"

יעקב גליק: "בלוף אחד גדול. בלוף אחד גדול. בלוף אחד גדול - אני חוזר על כך שלוש פעמים… צריך לקחת את הנוסחה של ארצות הברית ולא להתחיל לשחק עם ועדות עוד כמה שנים… ישבתי בשביל ראש הממשלה כבר 3-4 פעמים בוועדת ביקורת המדינה וכו'. ושום דבר".

המהנדס שי וקסמן מהאגודה להנדסה אזרחית אמר: "פרופ' גליק יותר מאשר צודק. אנחנו גדולים מאוד בללמוד לקחים ולא לעשות עם זה שום דבר. כל הבניינים שנבנו על-ידי "עמידר" בשנות ה-60 - לפי דעתי יפלו קרוב לוודאי".

ראש אגודת האדריכלים בישראל, האדריכל, ישראל גודוביץ אמר: "אני מחזיק בתל אביב, עם אחריות אישית, 70000 בתים - שאני יודע, אני אומר לכם, שהם לא יעמדו באף רעידת אדמה. הם אינם בנויים לפי התקן".

שלמה תורג'מן, מסגל ראש המטה המבצעי של השר לביטחון פנים הודה בדיון, כי "אין פקודה ספציפית לרעידות אדמה". ד"ר אריאל היימן מהמכון הגיאולוגי הזהיר מהסכנה להתמוטטות בתים דווקא במישור החוף בשל הקרקע החולית ומי התהום העלולים לפגוע ביסודות: "מפרץ חיפה הוא האזור המסוכן ביותר במדינת ישראל, דווקא מצפה רמון וכרם שלום הם אזורים טובים לבנות בהם בית".

שוב ושוב חזרו גורמי המקצוע על תסכולם מכך שלמרות עשרות הישיבות שום דבר לא זז. פרופ' דוד ינקלבסקי מהפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון ומומחה בתחום הנדסת מבנים ורעידת אדמה אמר: "ברגע שמניחים לפתחם של מקבלי ההחלטות דבר שמשמעותו כסף, הרושם שלי - שהאוצר טומן את ראשו בחול".