בשדרות מסנדלים את "תוצרת ז'יד"

המסר העיקרי של סרטו של חיים הכט 'תוצרת ז'יד', שהוקרן ערב יום השואה בערוץ 2, היה שבמחנה כפייה נאצי שהוקם במפעלי הנשק 'מסקו' שפולין, בו עבדו בפרך אלפי יהודים שרבים מהם מתו מרעב ומחולי, מייצרים בשנים האחרונות טילים נגד טנקים מתוחכמים מתוצרת "רפאל" עבור הצבא הפולני, בעיסקת נשק בשווי 250 מיליון דולר.

מי שניהל את המו"מ בשם התעשיה הצבאית עם משרד ההגנה הפולני היה רולנד שטיינברכר, שאחותו ניספתה בטרבלינקה לאחר שנקרעה מידי הוריה בעיר צ'נסטחובה סמוך למחנה הכפייה האיום. "בחלום הכי מתוק שלי לא חשבתי שאני אמכור אי פעם משהו מרפא"ל לפולין" אמר שטיינברכר להכט.

לראות את העיתונאים הפולנים מדווחים בהתלהבות על הטיל הישראלי ועל העסקה המוצלחת שנחתמה עם ישראל, מילאה את הלב בגאווה, וזאת על-רקע סיפורי הזוועה של ניצולים מאותו גיהינום.

אולם למרבית הביזיון והקצף, שעה קלה לפני שצפינו בסרט המרגש, דווח בחדשות כי באותו יום התפוצצו בשדרות יותר מ-10 טילי קסאם. ולצופה המתוסכל בסרט, לא נותר אלא לחרוק שיניים בזעם, ולשאול את ראש ממשלת ישראל ואת שר הביטחון שלו איך הם משלימים עם המציאות האבסורדית וההזויה בה יותר משישים שנה לאחר השואה, כשברשותנו תעשיית נשק מפוארת וצבא מאומן ומצוייד היטב, נאלצים ילדי שדרות להסתתר מתחת לשולחנות בבית הספר מאימת הקאסמים.

עד מתי...? מה עם ההבטחה "לעולם לא עוד" אותה השמיע הרמטכ"ל ביום השואה בביקור במחנה ההשמדה באושוויץ?