כן אני יודע שאני כבר נדוש וכבר נמאס, אבל אני שוב עם המנטרה של דן מרגלית. אני מבקש לצטט לנו נתונים אשר לכל אחד מאיתנו גישה חופשית אליהם ובכל זאת אני חושב שאפתיע רבים.
לא כולנו זוכרים, אך מזה שנים רבות עד אמצע/סוף מלחמת לבנון השנייה היה דן מרגלית חברו של ראש הממשלה, המליץ לכולנו לבחור בו לראשות הממשלה, ורבים רבים קיבלו את עצת אחיתופל הזו, ובמהלך המלחמה היה דוברו בפועל של ראש הממשלה, הוא דיווח בפועל מראש על מהלכי המלחמה כאילו הם פרי עצותיו - וראו זה פלא עצותיו מולאו כאילו הוא הוא מכוון את המהלכים, ולמי שיש ספק אנא יקרא בכתובים מאותם ימים "
מה חושב מרגלית אולמרט".
אני במקום רשויות ביטחון השדה של המדינה הייתי מפריד בין השניים, וייתכן שאכן כך קרה וראוי לצטט מחומר המתייחס לתקופה טרם המלחמה (וטרם הבחירות) בביטאונו של המכון הישראלי לדמוקרטיה (
מחול הדבורה) ושם כתוב "בהמלצת יועציו הפסיק את הקשר השוטף עם העיתונאים הבכירים, שהתרגלו להתקשר אליו בחופשיות ולקבל ממנו עידכונים תכופים. שמעון שיפר סיפר בטורו הפוליטי בידיעות אחרונות כיצד ניסה להשיג את אולמרט במספר הטלפון הסלולרי הקבוע שלו, ונענה על־ידי עובדת בלשכת ממלא-מקום ראש הממשלה. דנקנר מאשר שכללי המשחק השתנו. "אני מכבד את הכללים החדשים, ומשתדל להתקשר לאולמרט בדרכים המקובלות, דרך הלשכה", הוא מספר. "המצב הזה יכול בהחלט להשפיע לרעה על החברות, אבל אני מקווה שהיא תשרוד".
והכי מעניין הוא הפליפ פלופ של דן מרגלית, אשר כל אחד מאיתנו יכול להעריך די במידה מדויקת את מועדו, מהמובאות הבאות.
ב-5/8/2006 כותב מרגלית כך
בטור שלו מעריב: "לבד מהחלטתו השגויה להפסיק את הלחימה האווירית בדרום לבנון ל-48 שעות, שאפשרה לחיזבאללה לשאוף אוויר ולהתחמש באופן חלקי מחדש, ניהל אהוד אולמרט את המערכה בשיקול דעת (כניסה הדרגתית מותנית לפעילות יבשתית) ובאומץ לב (ההיתר לפעול בבעל-בק. נכון שיש גם מחלוקת אם קיבל על עצמו תנאי פתיחה מגבילים שהשהו את סממני ההצלחה, אבל זה עניין להיסטוריונים. איש אינו יודע מה יילד יום. אבל עד היום נולדה התנהלות ראויה".
מה שאומר אז דן מרגלית הוא שאולמרט הורה להפסיק את המתקפה האווירית ל 48 שעות וזו הייתה החלטתו היחידה השגויה, פרט לכך פעל בשיקול דעת ובאומץ לב ומוסיף דן מרגלית ואומר "עד היום נולדה התנהלות ראויה".
לא חלפו שבועיים ודן מרגלית
כותב במעריב: "המצמוץ של אולמרט בצמתים המכריעים של הלחימה באוויר וביבשה הוא סיפור העל של המלחמה הזאת". כלומר אולמרט טעה לכל אורך הדרך, הוא מצמץ בצמתים המכריעים באוויר וביבשה - וזה סיפורה של המלחמה.
ממצביא ראוי ואמיץ לב הפך אולמרט במחי 14 יום לביזיון לאומי.
ואני מצביע על התפר - ממש על קו פרשת המים אשר לפניו הייתה קיצניות בלתי מובנת ובלתי סבירה לצד אחד, ולאחריו הייתה קיצוניות בלתי מובנת ובלתי סבירה לצד השני.
והשאלה היא מה קרה?
הרי ברור שאולמרט הוא אולמרט הוא אולמרט הוא אולמרט, אותו אדם, על יתרונותיו ובעיקר על חסרונותיו, אולמרט לא השתנה כמלוא הנימה ביובל האחרון ובוודאי לא באותם שבועיים, (איך אמר דן מרגלית לאחרונה "הוא תמיד ידע על כל שקל") מי שהשתנה הוא דן מרגלית.
ומותר לאדם להשתנות, מותר לאדם לטעות, אך איש ציבור לא יכול לטעות כאלה טעויות גסות מבלי לתת דין וחשבון מפורט לציבור, ומבלי לשאת בעונש על מחדליו, והכאה על חטא - רק אם היא כנה ואמיתית - תהווה שיקול דעת בעצמת העונש בלבד. הרחקה רק ל-5 שנים ולא לצמיתות.
כמו שדן מרגלית לחם וזכאי לקרדיט אישי על המלחמה בשחיתות השלטונית כאשר חשף את סיפור הדולרים של רבין, כן הוא אחראי באופן אישי לכל השחיתויות של אולמרט במשך השנים, הוא היה שם, הוא ראה הכל, הוא גם נהנה ממה שהוא ראה, והוא העיתונאי הישר ומהולל, חלומם השחור של ראשי הממשלה, לא סיפר לנו כלום.
כמו שדן מרגלית מתגאה, ובצדק, בהצלת חיים רבים עקב מאבקו העיקש להקמת גדר ההפרדה, כן הוא אשם אישית חד-משמעית בכל אחד מפצעי המלחמה הזו, אלה שרק הכאיבו ואלה שגם הרגו - שלא לדבר על כל הנזקים הכלכליים.
הוא יצר את אולמרט, הוא טיפח אותו, הוא זה שגם הכשיר אותו
על אף כל מעלליו.
ונניח לרגע שהכול שגגה, נניח שדן מרגלית לא לגם מעולם מהויסקי של אולמרט, לא טעם מצלחתו, ולא לקח שאכטות מהסיגרים שלו, אף פעם לא.
ונניח שמרגלית נמנע באופן ברור ומובהק מלקבל מידע עיתונאי מאולמרט וסביבתו אפילו ללחישות הוא אטם אוזניו.
ונניח שכל הסיפור הוא טעות שיפוט של למעלה מ-25 שנה, בתום לב.
הרי שהיחס הקודם לאולמרט במשך שנים רבות רבות, כאשר מרגלית ודאי מודע למחיר הענק של השחיתות וחיי אדם במלחמות, ובכל זאת הוא לא ראה מקרוב מאוד מאוד את מה שראו רבים מרחוק, שם סימן שאלה גדול על שיקול הדעת של דן מרגלית.
איך זה ייתכן שהיה כל כך קרוב, כל כך מודע, כל כך שייך, ובכל זאת סמאו עיניו, ורק לכאורה ערימת הפצועים וההרוגים סתם סתם של המלחמה הזו, ורק לקראת סופה הרע והיקר מכל, הוא פתאום התעורר מתנומת 25 השנים, וראה את האמת.
לא, לא זה האדם שנאמין לו, לא אין לנו כל כוונה ללכת בדרכו, וגם אם הצטלבה לרגע דרכנו הרי שאין אנו רוצים אותו כשותף. סביר שבסיבוב הבא, הוא ינעץ סכין גם בגבנו.
אין דרישה צודקת יותר מהדרישה שאולמרט יפנה לאלתר את הדרך לאנשים ישרים ומוכשרים ממנו ורבים רבים יש כאלה.
אין דרישה צודקת יותר מהדרישה שדן מרגלית יפנה לאלתר את הדרך לאנשים ישרים ומוכשרים ממנו, ורבים רבים יש כאלה.
נכון יותר יהיה לומר שהגיעה העת להרחיק את אולמרט וגונדתו לאורך השנים, ובכללם אלה, ואולי בייחוד אלה אשר פתע פתאום חזרו בתשובה, תוך שהם מנסים להפקיר את ספינתם הטובעת, מכל עמדות המפתח במדינה, מדובר בחבורה צינית, רעה ומסוכנת.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
