בעקבות הרפורמה בבסיס המס בישראל אשר נכנסה לתוקפה החל מיום 1.1.2003, אשר עיקרה מעבר משיטת מס הממסה תושב ישראל (יחיד או חברה) על בסיס טריטוריאלי, קרי מיסוי כל ההכנסות שהופקו או נצמחו בישראל בלבד, לשיטת מס על בסיס פרסונאלי, קרי מיסוי כל ההכנסות של תושב ישראל ללא תלות בזהות מקום הפקת ההכנסה, חייבים ספורטאינו במס בישראל על כלל הכנסתם ממשלח ידם כספורטאים ללא קשר למקום הפקתה הן בישראל והן מחוצה לה.
עם זאת, ישראל מעניקה לנישום תושב ישראל זיכוי בגין מס ששולם במדינה זרה נגד המס שחייב הנישום בארץ בגין אותה הכנסה, כך שפקיד השומה יקבל רק את ההפרש, ככל שזה קיים, בין המס ששולם במדינה הזרה לבין המס אשר אמור להיות משולם בארץ.
יתר על כן, רוב האמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה ישראל, מעניקות למדינה הזרה בה הפיק הספורטאי את ההכנסה זכות מיסוי ראשונה לגבי הכנסתו. כך לדוגמא, האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לסין, אשר נכנסה לתוקפה ביום 1.1.96, קובעת בסעיף 17 (1), אשר עניינה מיסוי אמנים וספורטאים, כי סין רשאית למסות הכנסות ספורטאים תושבי ישראל אשר הופקו בסין. הווה אומר, כי ספורטאים תושבי ישראל אשר ייטלו חלק באולימפיאדת בייג'ין ויזכו בפרסים כספיים, יחויבו במס בסין (שיעור המס על הכנסתו של יחיד בסין עומד על 45%) בגין הכנסה זו, כך שרשויות המס הישראליות יקבלו רק את ההפרש, ככל שזה קיים, בין המס ששולם בסין לבין המס אשר אמור להיות משולם בארץ בגין אותה הכנסה.
לא אחת אנו נתקלים לצערנו בספורטאים רבים אשר מתלוננים, כי אינם זוכים לתמיכה כספית מהמדינה ו/או מגוף כלשהו. מצב עגום זה אף גורם לחלקם לפרוש מחייהם הספורטיביים. לדעתנו, הואיל ולרב למדינה הזרה קיימת "זכות ראשונים" למסות את הכנסותיהם של הספורטאים כאמור, כמו גם לאור האינטרס המשותף לקדם את הספורטאים הסובלים מקשיים כלכליים, יש מקום לממשלה לבחון אפשרות לפטור או להפחית את החיוב במס החל על אותם ספורטאים בארץ.
