את הקולינאריה האיטלקית במיטבה גילינו השבוע ברחוב אבן-גבירול 27 בתל אביב, שם ממוקמת מסעדת "איל פסטיו". לאחר שסעדנו בה את ליבנו, השתכנענו בעליל, כי מתוך עשרה קבים של ניחוח המטבח האיטלקי - נטלה המסעדה הוותיקה הזאת ממש את כולם.
מזה 20 שנה מנהלת משפחת מסעדנים ותיקה ממילנו את "איל פסטיו" על-פי מיטב המסורת הקולינארית של צפון-איטליה. המפות הצחורות שעוטות כל שולחן, הצילומים המרהיבים של ארץ המגף המתנוססים על הקירות, תעודות ההסמכה של השפים המדופלמים, ומעל לכל השפה האיטלקית הקולחת מפי סגל המסעדה - כל אלה לא הותירו בנו שמץ של ספק שאנו מצויים, בעצם, לא רק ב"טרטוריה" לשמה, אלא גם בטריטוריה איטלקית קטנה בתל אביב.
בשורה אחת
כשביקרנו בעבר באחת מה"טרטוריות" של איטליה, נאנחנו לא פעם על שאין אצלנו כזו בארץ. עכשיו, אף כי בהצתה מאוחרת, הוחוור לנו שדווקא יש. ללא שום רגש-קיפוח, עשוייה "איל פסטיו" לעמוד בשורה אחת עם כל טרטוריה המצויה בארצו של ברלוסקוני. התל אביבית היא, פשוט, מסעדה איטלקית מעולה, אותנטית ומקורית מאוד.
קחו, למשל, את הארטישוקים, נוסח יהודי רומא, שהם מנה מופלאה בפני עצמה של לבבות-ארטישוק, כולל הגבעול, חלוטים בעדינות רבה בשמן-זית עמוק. מנה פשוטה, לכאורה, אבל כרוכה בטורח בזבזני ובכפפה, ששום מסעדה איטלקית אחרת בעיר לא תטרח להרים. כאן הם הוכיחו את עצמם בטוב הטעם שלהם; או, לחלופין, פרחי הקישואים הממולאים.
מעטים המסעדנים המהינים להמר על המאכל הענוג הזה, שקמל כבר כעבור יום, אלא שב"איל פסטיו" לא מרימים ידיים: ה"פרחים" בתפריט ממולאים במוצרלה, טבולים בבלילה ומטוגנים בעדינות. ויש גם פלטה מפוארת של אנטיפסטי, שפע של מנות פסטה-עבודת-יד, ומספר גירסאות מעניינות של סקלופינה.
מאכלי תאווה
כמנה ראשונה בחרנו באספרגוס גרטינה, מוקרם בפרמיזן, נימוח בפה. בעיקרית התענגנו במיוחד על הפסטה, תוצרת-הבית. הלכנו על הטורטליני הבולונזי, ברוטב בשמל ובשר, ואילו בת הזוג אימצה אל ביטנה ניוקי תפוחי-אדמה ברוטב פיאמונטזה, שהכיל רסק-עגבניות, פטריות-פורצ'יני, שום ויין. על דעת שנינו היו אלה מאכלי-תאווה של ממש.
את הארוחה קינחנו במנה של טירמיסו, טבול בליקר, בדיוק כפי שעושים את הקלאסיקה האיטלקית הזו במקור. עבור הארוחה לשניים, שכללה גם בקבוק-סודה גדול של סאן-פלגרינו ואספרסו כפול, שילמנו 211 שקל. המחיר הזה כלל, שלא כמקובל, גם דמי שרות. כהצדעה לארוחה המוצלחת הוספנו, בכל זאת, תשר של 25 שקלים, כשבסולם הקולינרי זיכינו את "איל-פסטיו", פה אחד, ב-10 נקודות, שהן המירב שבמירב.
