רמון צודק - מזוז רודן

יואל לביא, ראש עיריית רמלה, נפסל על-ידי היועץ המשפטי לממשלה לכהן כראש מנהל מקרקעי ישראל בשל התבטאויות גזעניות שיוחסו לו. פסילתו אושרה על-ידי בית המשפט העליון, אך טרם ניתנו הנימוקים להחלטה. על-פי מה שפורסם ההתבטאות הגזענית הייתה "הצעתו" של ראש העיר לתושבי רמלה הערביים שדרשו לשנות שמות רחובות לשמות ערביים, כי ילכו לגור בג'לג'וליה, שם שמות הרחובות הם ערביים.

החלטתו של היועץ זכתה לגינוי של השר רמון, אשר כינה את היועץ המשפטי בצדק גמור רודן משפטי. מיד התעוררו כמובן פטרוני "שלטון החוק" במינוי עצמי ומערכת עיתון הארץ בראשם והזדרזו לתבוע את עלבונו של היועץ. ברור שהם הזכירו את איבתו האישית של רמון ליועץ בשל כתב האישום שהוגש נגדו וחרצו לשונם נגד השר שמצדו עשה פעם שימוש לא ראוי בלשונו שלו.

אכן לרמון יש את כל הסיבות האישיות לתעב את מזוז, אבל מניע אישי אינו פוטר מהתייחסות לטיעונים עצמם. עורכי דין כמזוז חייבים לדעת זאת, שכן הם תמיד מעלים טיעונים הנסמכים ומושפעים מאינטרסים ואף על-פי כן חובה לבחון את הטיעונים לגופם. גם אלמלא אמר רמון את הדברים, עדיין הייתה חובה לבחון התנהלות היועץ המשפטי בפרשה ואת השלכותיה.

איני יודע אם לביא מתאים להיות ראש המנהל - איני מכיר כלל את האיש. הוא כיהן כראש עיריית רמלה, עיר מעורבת, ומלבד התבטאויות לא ראויות, לא נשמעו טענות לפיהן הוא מילא את תפקידו שם באופן מפלה או "גזעני". על-פי כל הראיות, יואל לביא נפסל לתפקיד כי התבטאויותיו אינן ראויות בעיניי היועץ המשפטי והיועץ סובר שבסמכותו לפסול אדם לתפקיד רק בשל התבטאות לא ראויה בעיניו.

אגב יש לשים לב להבחין בין התבטאות לדעה. אין לנו מושג מהן דעותיו של יואל לביא בכל הנוגע ליחסים בין העמים בארץ, כי הוא לא נשאל עליהן. התבטאות היא משהו שיכול לקרות בלחץ נסיבות, בתגובה להערה מרגיזה ומקוממת ויכולות להיות לה מקורות רבים. הכרתי בעבר שופטים שלו היה מקום לשפוט אותם על בסיס התבטאות מקרית, זו או אחרת, היה מקום לפעול להדחתם המידית.

ידוע לי, גם אישית, כי בעבר כיהנה בתפקיד בכיר מאוד בפרקליטות המדינה עו"ד פליאה אלבק ז"ל, שהיו לה לא רק התבטאויות אלא גם השקפות יסודיות לאומיות ואנטי ערביות מובהקות. איש בפרקליטות לא העלה על דעתו ובצדק לדרוש את פיטוריה בשל השקפותיה, שלעתים עוררו סערה. כל עוד פעולותיה היו במסגרת החוק, השקפותיה, לא כל שכן התבטאויותיה, לא היו צריכות לשנות דבר. אני מניח כי גם בעתיד אם יתגלה שבעל תפקיד בפרקליטות התבטא באופן לא ראוי החברים לא יפסלו אותו לתפקיד כלשהו.

סכנה לחופש הביטוי

איני יודע היכן נגזרת סמכותו של היועץ המשפטי לקבוע פסלות של מינויים. ייתכן מאד שמן הראוי לשלול ממנו באופן חוקי סמכות זו שנטל לעצמו. המחשבה כי פקיד ממשלתי יפסול מינוי של אדם לתפקיד בגלל התבטאות צריכה להדיר שינה מעינינו, כי פירוש הדבר שקיימת סנקציה יעילה מאוד ביחס לחופש הביטוי בישראל-אי מינוי לתפקיד של אדם שהתבטאויותיו נתפסות כבלתי ראויות.

מרגע שאפשרנו ליועץ המשפטי לפסול אנשים לתפקיד, רק בשל התבטאויות, הענקנו לו כוח בלתי מרוסן ובלתי מוגבל. כוח זה סופו שינוצל לרעה ויאיים על המשטר הדמוקרטי. כפי שנפסל לביא בשל התבטאות מסוג מסוים יטענו מחר שיש לפסול אחרים בשל התבטאויות בעלי אופי שונה או מנוגד. נראה שזו השקפתה העדכנית של "האגודה לזכויות האזרח", שפעלה נגד המינוי, על גבולות חופש הביטוי. מי שעדיין חרד לקיומו של משטר דמוקרטי וחרד לחופש הביטוי חייב למחות.

מי שנזקק לכך קיבל הוכחה נוספת כי בידי היועץ המשפטי לממשלה נצבר כוח מופרז ויש לפעול בדחיפות על-מנת לרסנו. מן הראוי לבחון ובהקדם את הצעות השר פרידמן ביחס למעמדו של היועץ המשפטי ולא להתחשב בהסתייגויותיו של מר מזוז, שהוכיח בהתנהלותו הכושלת במספר פרשיות, מהן הסכנות האורבות למדינה ממוסד היועץ המשפטי לממשלה.

באשר ליועץ המשפטי עצמו יש לומר כי בכל פרשה חשובה שבה טיפל הוא נכשל באופן חמור. אנו רואים כעת את תוצאות כשלון טיפולו בכל הנוגע לחשדות נגד ראש הממשלה, כפי שראינו כיצד נכשל בכל הנוגע לחשדות נגד הנשיא קצב. מדינת ישראל נמצאת במצב של התפוררות שלטונית, על הסכנות החמורות הנובעות ממצב זה וכל זאת בשל התנהלות היועץ המשפטי ופרקליט המדינה שהיועץ אחראי לפעולותיו.

צירוף של סמכויות מרחיקות לכת, ללא בקרה, יחד עם היעדר שיקול דעת ראוי והיעדר מנהיגות אחראית, הוא סכנה שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה. יש להביא בהקדם האפשרי לסיום כהונתו של מזוז כיועץ המשפטי של ממשלת ישראל. יש להסדיר באופן חוקי וממצה את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה על-מנת להבטיח שלא יצטבר כוח מופרז מדי בידי נושא משרה ממונה.