הוצאה לפועל - חזקים על נכים וחלשים

מכות הפטיש שניחתו בעוצמה על דלת הכניסה הרעידו את הבניין והקפיצו את ש', נכה צה"ל באחוזים גבוהים, וכמעט גרמו לו להתקף לב. בחיל ורעדה פתח ש' חרך בדלת. לתדהמתו עמדו שם שני בריונים שטענו שהם מההוצאה לפועל וכי יש בידיהם צו מבית משפט שמאפשר להם לפרוץ את הדלת ולעקל רכוש. ארגז כלים פתוח ופטיש ביד העידו יותר מכל, על כוונתם לשבור את הדלת ולפרוץ בכוח לדירה.

ש', שנמצא במשא-ומתן על חוב לאחת העיריות היה המום. נציג ארגון נכי צה"ל מטפל לו בהסדר החוב, ולפני כשבוע התבשר שיש הסכמה לעיכוב כל ההליכים נגדו, אך את נציגי ההוצאה לפועל זה לא עניין. גדול המימדים מבין השניים הציג תעודה שלא ניתן היה לזהותה, וסירב בכל תוקף לאפשר לראות ולקרוא את התעודה מקרוב. בנוסף, הוא איים שאם לא יתאפשר להם להיכנס לדירה הם יפרצו בכוח והחוב יגדל בעוד 1,500 ש"ח.

ש' מבוהל לחלוטין, מאבד עשתונות, נבוך מהסיטואציה ומהבושה מהשכנים, בידיים רועדות החל להתקשר למשטרה, אך הבריון אמר שהוא כבר מתקשר למשטרה (בדיעבד כנראה שזה היה עוד שקר מתוך המגוון). ש' התקשר לנציג ארגון נכי צה"ל ובסיכום איתו איפשר ש' את כניסתם של שני הבריונים לביתו. את ענן הצחנה שליווה את השניים לא ישכח ש' לעולם; סירחון של סיגריות וזיעה חמוצה נותר בחלל הבית ובספה שישבו עליה, שעות ארוכות לאחר שעזבו. הבריון הסתובב בחדרי הבית כבתוך שלו, וכאשר נוכח לדעת שאין מה לעקל - איים לקחת את מסך המחשב שמשמש כתעסוקה עיקרית של ש' הנכה. ברוב חוצפתו השתמש הבריון ללא רשות בטלפון הסלולארי של ש', על-מנת לנסות ולבדוק אם אכן יש עיכוב הליכים. לאחר זמן שנראה כמו נצח ולבקשת נציג ארגון נכי צה"ל, נתן ש' לבריון צ'ק ביטחון על סך 2,000 ש"חרק כדי לסיים את הסיטואציה הנוראית.

הבריון השאיר מסמכים ודרש מהנכה לחתום עליהם. ש' חתם בלי לקרוא מכיוון שכבר לא ראה בעיניים, ובאותה סיטואציה היה מוכן לחתום גם על ביצוע רצח ארלזורוב, רק שיעזבו אותו במנוחה.

לאחר מספר ימי התאוששות הראה ש' את המסמכים לעו"ד שגם הוא נכה צה"ל, ואז התבררו העובדות המשפטיות. הבריון השאיר שני מסמכים, האחד "אזהרה לפני עיקול" והשני "עיקול והוצאת כל המטלטלין", אבל הפלא ופלא, גם האזהרה וגם העיקול נושאים את אותו תאריך ואת אותה השעה! לכאורה הליך לא חוקי בעליל - זה לא תקין ולא הגיוני להזהיר ולעקל באותו יום ובאותה שעה, ללא מתן אפשרות לחייב לפעול בעקבות האזהרה. כמו-כן בידיי הבריון היה צו לעיקול ולא לפריצה בכוח; עצם ניסיון הפריצה הוא לכאורה הליך לא חוקי.

ההתקשרות למשטרה ע"י המוציא לפועל גם היא בעייתית. עורך הדין סיפר שיש לעובדי ההוצאה לפועל מחלקה מיוחדת במשטרה שעומדת לרשותם, וגם אם באמת התקשר המוציא לפועל למשטרה, הם לכאורה היו משתפים פעולה איתו ולא עם החייב. אילו ש' היה מתקשר למשטרה למוקד 100 סביר להניח שהם היו באים, רואים שהאזהרה והוראת העיקול הם מאותו תאריך, בנוסף שאין הרשאה לפריצה בכוח, והיו מסלקים את הבריון בבושת פנים. גם איום עיקול מסך המחשב אינו חוקי לכאורה כי מסך המחשב הוא חלק בלתי נפרד מהמחשב שמשמש את הנכה בחיי היום יום. לנושא הסירחון העלה עורך הדין תיאוריה: "אני חושב שזה חלק מהמלחמה הפסיכולוגית שלהם" אמר, "הם רוצים להפחיד את האזרח כמה שיותר ובמגוון אפשריות, ולכאורה זו עוד אפשרות".

לסיכום, נראה שהוצאה לפועל חכמה על חלשים ונכים. אילו היו באים לעקל לאזרח אחר, חזק יותר, סביר להניח שעו"ד מטעמו היה מתערב, מבטל את רוע הגזירה ואולי אפילו מגיש תביעת נזיקין. ההתנהגות של המוציאים לפועל כפי שתוארה היא לכאורה התנהגות בריונית ופושעת. מדינת חוק אינה יכול להרשות לעצמה התנהגות כזאת, בשום מקרה.