מכתב גלוי לשר דיכטר

אתם [אתה והמפכ"ל הכושל שלך] מתעמרים במעולה שבניצבי המשטרה - ניצב אורי בר לב. אני מאחל לכל משפחת עם ישראל שבשנה הבאה לא נראה, לא אותך ולא את המפכ"ל נושאים בתפקיד כלשהו. נכשלתם.

ביום שבו קיבלתי ממך איגרת "שנה טובה", הבוקר הזה ממש, קראתי גם את בן כספית, במעריב, החושף סיפור מצמרר.

קראתי את הסיפור ולא האמנתי. קראתי שוב ושפשפתי עיניים. קראתי ודמעתי. בכיתי. כך ממש.

כמה רוע יש במשטרה. כמה טמטום יש שם. כמה קהות חושים. כמה חוסר רגישות. כמה כפיות טובה. כמה חובבנות. כמה נבזות. טונות במצטבר. הרקב שם - מי ישורנו?

ואתה עוד מסיים את האיגרת ששלחת לי במילים: "שנה של שלום ויותר ביחד". האמת? - אני לא מאמין לך - לא מאמין - כך ממש. מלל סרק באיגרת שלך. אחד בפה. אחד בלב. ואני אנמק:

טקס רב רושם אמור להתקיים מחר בבית הספר לקצינים של משטרת ישראל ב"נעורים". לטקס הוזמנו כל רבי הניצבים והניצבים לדורותיהם. הרמת כוסית תיערך שם לכבוד החג. לטקס זומנו גם כל מי שכיהנו בעבר כשרים לביטחון פנים [רובם - לא כולם - כושלים כמוך]. בטקס תיחשף "מדליית המשטרה" [הצחקתם אותי - על כשלון רבתי - קולוסאלי - מעניקים מדליות?]. הזמנתם את נציבי שירות בתי הסוהר לדורותיהם. הזמנתם את חברי סגל הפיקוד הכללי את ראשי מערכת הביטחון את כל העולם ואשתו. חינגה אמיתית - הכל על חשבון משלמי שכרכם - הציבור.

וכאן בא הסיפור המצמרר. את ניצב אורי בר לב - הטוב שבניצבי המשטרה בכל הדורות [!!!] איש לא טרח להזמין. המפכ"ל רנ"צ דודי כהן ממשיך להתעלל ולהתעמר בניצב. ממשיך לרמוס את כבודו. ממשיך לנקום ולנטור. ממשיך לפגוע בו בפרהסיה. על שום מה ולמה" על שום היותו הבולט והמצטיין מכולם. הוא היחיד הראוי לקבל מדליה. הוא היחיד של זומן. יד לא נעלמה - ידו של רנ"צ דודי כהן בדבר. ואתה השר לביטחון פנים - בך ורק בך אני רואה אחראי. אתה אחראי לעובדה שרנ"צ דודי כהן עשה לניצב בר לב תרגיל הקרוי בעגה המשטרתית "כיפה אדומה". אתה אשם בכך שאתה מאפשר פגיעה בניצב המהולל. אתה אשם שאינך שולח את דודי כהן הביתה - ומהר. אתה הוא זה שקיבלת כ-6% בלבד מקולות מצביעי הפריימריז בקדימה נכשלת גם שם וגם כאן. נכשלת בבחירת מפכ"ל שהינו ברירת מחדל. נכשלת לאורך זמן בתפקודך כשר לביטחון פנים. נכשלת בכך שאתה מאפשר פגיעה גסה בניצב בר לב - המעולה שבמעולים.

אפשרת לדודי כהן לנהל את המשטרה כמשטרה פרטית. אפשרת לו להתעמר בסגן ניצב אפרים ארליך ["קרמשניט"]. אפשרת לדודי כהן לעכב קידומו של "קרמשניט - רק בגלל גחמות. אפשרת לדודי כהן לאסור עליו קבל את אות עמותת אומץ' שהוענק לו על-ידי ועדת האותות השנה.

במקביל, אפשרת לדודי כהן לקדם את אחיו מוטי ["אחי אתה"] בדרגה. אפשרת לקדם את אחיו מוטי - שוב - בימים אלו ממש - גם בתפקיד [סממ"ז ת"א]. האח של דודי חשוב יותר מתנ"צ בוקובזה המהולל. הצחקתני.

אתה צופה מן הצד - רואה את המחדלים, את העוולות, את הכישלונות ושותק. עוצם עיניים. אתה עסוק בכסא. אתה נדבק לכיסא. לו היו עושים לך את שעושים כעת לניצב בר לב היית חש כאב מהו.

אסקופה נדרסת

אתה מאפשר למפכ"ל להפיץ מכתב עמוס אי דיוקים [לשון המעטה] לכל השוטרים בעניין ניצב בר לב. המפכ"ל עושה שימוש [לרעה] בסמכותו ומכפיש בכתב עוד ועוד את ניצב בר לב גם בפני פקודיו כאילו היה "אסקופה נדרסת" בעיניכם. אתה רואה את הדמויות את הצללים - ואתה שומע את הקולות

ואתה שותק. אתה מאפשר להקריב [כך ממש] את ניצב אורי בר לב המצטיין שבמצטיינים על מזבח מדינת ישראל ויוקרת מפכ"ל כושל [כמוך]. אורי בר לב, זה שנתן מחלבו ומדמו למשטרת ישראל והביא אותה להישגים מרשימים - דווקא הוא הופקר על ידך.

ורק על תגיד לי שב"תקלה" עסקינן...

אני מסיר את הכובע בפני ניצב [בדימ.] אריה עמית שהודיע כי לא יגיע לטקס הואיל ושכחתם להזמין את אורי בר לב. אריה עמית צודק. אני אומר לכם - לא שכחתם. בדווקנות רבתי החלטתם "לגרש" את זה שמאפיל עליכם מהעיר.

לך הביתה שר יקר. קח איתך את דודי כהן שהבאת עלינו. יחדיו - נכשלתם כשל בל יסלח. אתם כשלון במלוא עוצמתו.

ואתה עוד מסיים את ברכת השנה טובה במילותיך: "שנה של שלום ויותר ביחד" עאלק. לא מאמין לך יותר. פגעתם פגיעה אנושה בטוב שבטובים - באמת - בניצב אורי בר לב ופגעתם פגיעה אנושה באזרחי המדינה הראויים לשכמותו.

נמאסתם - אתה והמפכ"ל "שלך".

אני מאחל לעם ישראל שר לביטחון פנים ראוי ומפכ"ל ראוי - כבר בתחילת השנה הבאה עלינו לטובה.