שרת החינוך רוצה להתפרנס מדיבתה

משרד החינוך בראשות השרה הקודמת לימור לבנת, הכניס לתוכנית הלימודים את '100 האישים', מאה אישים נבחרים בתולדות האומה אשר על התלמידים היה להכיר וללמוד.

משרד החינוך בראשות השרה יולי תמיר, אשר הכניסה על-פי הדיווחים בעיתונות את הקו הירוק וגם את הנכבה - החליט לוותר על 100 האישים הנ"ל.

ערוץ 10 התייחס לעניין, ודלה מתוך 100 השמות את שמו של זאב ז'בוטינסקי, כאחד שהושמט מספרי הלימוד ביוזמת השרה החדשה. משרד החינוך נתן את הסברו (התוצאה של התוכנית הייתה שינון בלבד ולא לימוד אמיתי), רוני מילוא הפליא בביקורת מתחת לחגורה, והכתב הביא מדברי ה"זבל" שהוקלטו מפיה השרה תמיר בכנסת אשר אינם קשורים לז'בוטינסקי, אך קשורים מאד לדעתה של השרה תמיר על קודמתה, באשר זה עיקר הנושא - שינויים פוליטיים המביאים למהפכה אידיאולוגית בחומרי הלימוד 60 שנה אחרי קום המדינה, באופן שמפר איזונים שהושגו בקושי רב על-ידי השרה הקודמת ואשר מתקנים במידה די מועטה עיוותים של שנים.

ערוץ 2 מתייחס באתר האינטרנט שלו לדברי ה"זבל" של השרה תמיר: "התפרצות אחת של שרת החינוך כמעט הרסה לה עבודה של שנתיים: במקום דיון על פועלה נשארה קללה אחת שסיננה לכיוון רונית תירוש. בראיון ראשון היא מאשימה: כולם מעדיפים את מה שצהוב על מה שצריך".

אינני יכול ואינני רוצה להתעמק בעצם הפרשה - אם דיבה יש כאן אם לאו; לדעתי אין חצי דיבה ואפילו לא עשירית דיבה, מה עוד שברור שהורדת מאת השמות - ודאי שסיבות נוספות לה מאלה שגילו לנו במשרד בחינוך, באשר אנשי תנועת העבודה הופיעו ומופיעים מזה שנים בספרי הלימוד. ממשלת הליכוד ניסתה לשנות את המצב על-ידי הפרויקט הנ"ל, וודאי במסגרת של הגברת המודעות לכלל יוצריה של המדינה היהודית בארץ ישראל, באשר אלה שהיו מבית מדרשם של האצ"ל והלח"י קופחו בה עשרות שנים (מישהו יודע מי היה למשל גידי, עמיחי פגלין ז"ל ומה הייתה תרומתו לתקומת המדינה, ולשנותיה הראשונות?), ואת התיקון החשוב הזה ביטל המשרד בראשותה של השרה תמיר. בין אם נעשה הדבר בכוונה ובין אם לאו, אין זה כלל משנה, כי איזון היסטורי חיוני שנעשה על-ידי מנגנון של ממשלת ימין בוטל על-ידי ממשלת שמאל, ובאשר לכוונות - פוליטיקאים תמיד ייחשדו בכוונות רעות - ובצדק, גם אם אחת לאלף נטעה בכוונותיהם.

אבל עיקר הסיפור הוא הדרישה לפיצויים. השרה תמיר (המיוצגת על-ידי עורך הדין יגאל שר, וטלי בן סימון ממשרד אבולעפיה) דורשת חצי מיליון שקל. את רוני מילוא אשר הפליא במילים שאיני רוצה לחזור עליהן, אינה תובעת, אלא את ערוץ 10 והאנשים הקשורים בכתבה, על חצי מיליון שקל - לא פחות ולא יותר.

סעיף 22 לחוק איסור לשון הרע אומר:


ראיות על אופיו וכו' של הנפגע (תיקון: תשכ"ז)

במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון-הרע אין להביא ראיה או לחקור עד בדבר שמו הרע של הנפגע או בדבר אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו הפגומים, אלא במידה שפרטים אלה נוגעים במישרין ללשון-הרע המשמשת נושא למשפט, או שבית המשפט התיר הבאת ראיה או חקירת עד כאמור

(1) במשפט פלילי, אחרי הרשעת הנאשם - להמתקת דינו;

(2) במשפט אזרחי, אחרי ההחלטה שהנתבע חייב בפיצויים - להפחתת הפיצויים;

(3) במידה שהנפגע מצדו העיד או הביא ראיה או חקר עד בדבר שמו, אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו הטובים;

(4) אם שוכנע בית המשפט שהדבר דרוש לעשיית צדק ולגילוי האמת, אם בעמידה על מהימנות עדותו של הנפגע ואם בדרך אחרת.



אמנם עדיין לא הייתה החלטה על עצם הדיבה ואני בטוח שגם החלטה כזו לא תהיה, אך בואו נניח שאנו שם ובואו נבחן את זכותה של הגברת יולי תמיר לפיצויים בכלל ולפיצויים בסך חצי מיליון ש"ח בפרט.

1. יולי תמיר היא פוליטיקאית וככזו, יש לה מכללא שם לא לגמרי טוב. הפוליטיקאים, ושלנו בייחוד, ידועים ביכולות הוירטואוזיות שלהם בכל הנוגע לאמת, למוסר, לצדק - ולכן פוליטיקאי חייב להבין, ששם טוב - אין לו.

2. יולי תמיר היא פוליטיקאית בממשלת אולמרט, הממשלה הכי נחקרת והכי מושחתת שהייתה לנו מאז ומעולם; ממשלה שאנשי מוסר לא היו יושבים בה, דבר המוריד עוד ועוד מהשם הטוב של השרה תמיר.

3. השרה תמיר שיתפה פעולה עם המלחמה המטופשת והאווילית ביותר שקרתה במזרח התיכון, וכך איבדה את מינימום הזכאות לשם טוב - מי שישב שם באותה ממשלה, כאשר בחוץ חיים רמון דחף לשון, אל יצפה שהיה לו שם טוב!!!

4. "נאום הזבל" של השרה השמיד כל חלקה טובה בשמה הטוב. מי שכך מתבטא אל יתפלא שאין לו שם, וכי מה שיש לו נמצא בתחתית המדרג - כל כך נמוך - שמשם אי אפשר כבר לרדת.

5. פעולה זו של פרויקט 100 האישים, אשר הייתה ככל הנראה מהמקומות הבודדים בהם הוזכר זאב ז'בוטינסקי בספרי הלימוד, לא הייתה בודדת באפלת ההשפעה הפוליטית השלילית של מנגנון השרה על תכני הלימוד, והרי תחת שלטונה קרו עוד כמה מקרים, מקרים של הוסף הקו הירוק, המוקצה מחמת מיאוס לספרי הלימוד, והוספת הנכבה - לא פחות ולא יותר.

נזכור עוד, שבדיבה רגילה ניתן לקבל 50 אלף ש"ח ללא הוכחת נזק, בדיבה זדונית אפשר להכפיל ללא הוכחת נזק, אבל אין זאת אומרת כלל ועיקר שבית המשפט חייב לתת 50 או מאה אלף, כי אומנם אין חובה להוכיח זזק על-מנת לקבל את הסכומים האלה; אך כאשר מוכח שלא נגרם כל נזק - ודאי שבית המשפט לא יפסוק פיצויים (לדוגמא במשפט הדיבה של עיריית הרצליה אשר היא וראשיה "מתפרנסים" אף הם מכספי הציבור שהם מוציאים על תביעות מתביעות שונות ומשונות, ובכללן תביעות דיבה נגד 'צלול' - פסק בית המשפט 500 שקל, לא פחות ולא יותר מ 500 שקל), ותמיר רוצה 500 אלף על כלום מכלום.

לסיכום עד כאן - אם שמה של השרה התקלקל, הוא התקלקל הרבה קודם. מה זה התקלקל, לא נשאר ממנו זכר, וזאת מעצם התבטאויותיה האומללות של השרה תמיר בנוגע לאחרים ומעצם ההשפעה הפוליטית הפסולה שלה על תכני הלימוד בעניין הנכבה ראה [קישור] ובעניין הקו הירוק.

יצויין שבעניין הקו הירוק - היא אפילו עשתה זאת בניגוד להחלטת ועדת החינוך של הכנסת. [קישור]


ולנושא הפרנסה הצדדית החדשה של כבוד שרת החינוך, אסון של ממש מביאה שרת החינוך עלינו ערב יום הכיפורים באמרה "הגיע הזמן שאני גם אתפרנס מכל העניינים האלה" ובהפכה את ההליך המשפטי להליך של קרדום לחפור בו, את יועציה המשפטיים ליועצים לענייני פרנסה. הגיע כבר הזמן שפוליטיקאים בכירים, במקום ליילל בפני הציבור על פגיעה לכאורה בכבודם, יחדלו מלפגוע בציבור תוך שהם משתמשים בכלים משפטיים אשר לא נועדו לשימוש בו משתמשים בהם, ואשר כל מטרתם היא עשיית הון לעצמם.

אולי שיטת המעטפות של אולמרט יותר טובה - שם לפחות האשמה הפלילית ברורה ומובהקת, ושם גם הסכומים של כל מכה היו ככל הנראה הרבה יותר קטנים.

והשאלה אחרונה היא, כמה תעלה לי הרשימה הזו, כי במסגרת ההכנסה החדשה של כבוד השרה, ודאי צפוי אני לקבל מכתב חדש מעו"ד שר ומעו"ד בן סימון ממשרד אבולעפיה ומי יודע כמה זה יעלה לי מיליון? בשקלים? בדולרים? ביורו? או שמא התעריף הוא קבוע? חצי מילון ש"ח וזהו!!!

אוי לנו ואבוי לנו מפרנסות שכאלה!!