פסק דין כסוף פסוק

מטרתו של הדיון המשפטי הוא, בדרך כלל, להביא סכסוך לידי סיום.

בנושא ליקויי בנייה, מומחה בית המשפט לא תמיד עוזר לשופט בהשגת מטרה זו, ואף עלול להרחיק את פסק הדין מהמטרה, על-ידי סרבול חוות הדעת המקצועית.

לדוגמא, הערכות של עלויות תיקונים המושתתות על פתרונות לא בטוחים, אשר הם מצויים בספק - עלולות להתגלות כהערכות חלקיות, וגם לאחר ביצוע התיקונים על סמך הערכות כספיות אלו, כפי שנקבעו על-ידי מומחה בית המשפט - עדיין ייוותרו הליקויים על כנם.

ביתר פירוט: חדירת רטיבות לדירה.

מומחה בית המשפט עלול לסבור כי ראוי שלא להשית על הקבלן עלות ביצוע פתרון ודאי, שעלותו גבוהה - אלא להעדיף פתרון ניסיוני במחיר זעום, מתוך השערה או תקווה שהניסיון יצליח והליקוי יתבטל.

אם פסק הדין מתקבל בהתאם לחוות דעתו המצומצמת של מומחה בית המשפט בעניין הפתרון הזול לבעיית הרטיבות, ולאחר מכן התיקון הניסיוני בפועל לא מבטל את חדירת הרטיבות לדירה, נותר הדייר עם פסק דין חלקי במסווה של פסק דין סופי, ועם דירה רטובה; (במאמר מוסגר יובהר כי עד אשר מתברר כי התיקון שהיווה בסיס לפסק הדין לא מתאים - כבר חולף המועד לערעור, מה גם שספק רב האם ערעור המושתת על טענה מסוג זה - יתקבל).

ראוי כי בית המשפט יתחשב לא רק בעלות התיקון, אלא גם בסיכוי שהתיקון בו מדובר אכן מהווה פתרון לבעיה. ראה בעניין זה ת"א 19760/02 ליכטר אלי נ' לוי חמדה ואח', בית משפט השלום בחיפה, שופטת: שרון נתנאל-תמר, פסק דין מיום כ' באייר תשס"ח [25 במאי 2008]. התובע בפסק דין זה אשר יוצג על-ידי עו"ד אלי הכהן, הגיש תביעה בגין ליקויי בנייה קונסטרוקטיביים, והמומחה אשר מונה על-ידי בית המשפט - המהנדס שולץ יוסף אשר נעזר במהנדס ירון ליבוביץ - קבע כי עלות התיקונים היא 106,700 שקל לפני מע"מ. בית המשפט שמע את המומחים מעידים בפניו, ולאור חקירתם פסק כדלקמן [סעיפים 46-49 לפסק הדין]:

"46. על-פי חוות דעת שני המומחים, עלות התיקונים הינה כ-106,700 שקל, לפני מע"מ.

אולם, מחקירת המומחים עלה, כי קיימת סבירות ממשית לכך שהעלות תהיה יותר, בשל בעיות אשר עלולות להתעורר בעת ביצוע שיפוץ מהסוג הנדרש.

שולץ הבהיר בעדותו [עמ' 17 לפרוט' ישיבת יום 2.2.05] כי אם, למשל, ייקרע כלונס מתחת לפני הקרקע, העלויות יכולות להגיע לסך 200,000 שקל, וכן, כי סביר שגם לאחר השיפוץ יהיו "תוצאות משתיירות", שכן בשל הסיבות שנמנו על ידו "לא הכל ניתן לתיקון".

משעלות זו של 200,000 שקל הוצבה בפני ליבוביץ, השיב [בעמ' 22 לפרוט' ישיבת יום 13.11.06]: "בטווח מחירים כזה אני בהחלט יכול להסכים".

47. לאור כך ולאור העובדה שמדובר בליקויים חמורים בקונסטרוקציה סבורתני שיש מקום להעמיד את הפיצוי עבור עלויות תיקון נוכחיות, על סך של 200,000 שקל + מע"מ כחוק [כולל פיקוח הנדסי], נכון ליום 13.11.06 [מועד עדותו של ליבוביץ].

אשר לעתיד-

48. כאמור, שני המומחים ציינו, כי עקב טיב הכשל התכנוני אין כל ודאות שלא יישנו ליקויים בעתיד.

בחקירתו הבהיר ליבוביץ, כי קבלן, אשר יבצע את השיפוץ, לא יתן אחריות ל-10 שנים וכי בשל טיב הכשלים קיים חשש שמא התיקונים לא יחזיקו מעמד לאורך שנים ויהיה צורך "לעשות סיבוב נוסף", אשר עלותו בין 20% ל-100% מהעלות הנוכחית.

49. לאור כך, מוצאת אני מקום לפסוק לתובעים פיצוי נוסף עבור עלויות תיקון עתידיות, על דרך אומדנא דדינא.

אמנם על הניזוק מוטלת חובה להוכיח את הנתונים העובדתיים, שמהם ניתן להסיק את הפיצוי, דהיינו את הערך הכספי של החזרת המצב לקדמותו - ע"א 355/80 נתן אסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ. פ"ד לה (2) 800 בעמ' 808; ע"א 2907, 2688/95 יצחק פנחס נ' כרם מהנדסים בע"מ פ"ד נ' (5) 742, אולם מקום בו קשה - בשל אופיו וטיבו של הנזק - להוכיח בדייקנות ובוודאות את גודל הנזק, אין בכך כדי להכשיל את תביעתו של הניזוק - ע"א 711/72 נפתלי מאיר נ' הנהלת הסוכנות היהודית לא"י פ"ד כח (1) 393 בעמ' 400; ע"א 8958/96 יואל שוסטר בע"מ נ' ציון חברה לביטוח בע"מ (2001).

לאור עלות התיקון הנוכחי ולאור סבירות ייתכנות ליקויים נוספים, אני פוסקת לתובע סך נוסף של 100,000 שקל (כולל פיקוח הנדסי) + מע"מ כחוק".

בית המשפט הוסיף לסכום הכולל של חוות הדעת של המומחה מטעמו כ-200%; 100% לאור הפתרון הבלתי ודאי אשר היווה את הבסיס לחוות הדעת ו-100% בגין הסיכוי להישנות הליקוי בעתיד, גם לאחר התיקון.

בדרך זו, אמד בית המשפט את מלוא שיעור הנזק שנגרם לתובע ולא השאירו בידיים ריקות למקרה שהתיקון שהוצע על-ידי המומחה לא יצליח ו/או למקרה של הופעת ליקויים בתום התיקונים.

אכן יש הבדל בין שתי התוספות:

התוספת הראשונה עניינה בסוג הפתרון ההנדסי שננקט על-ידי מומחה בית המשפט אשר הודה בחקירתו כי מדובר בפתרון שאינו ודאי וכי יש סיכוי כי הפתרון שננקט אינו מבטל את הפגמים בבית.

התוספת השנייה מתייחסת לסיכוי של הישנות ליקויים, ללא תלות בסוג הפתרון; גם אם יינקט הפתרון היותר יקר, הרי שבגלל אופי הפגמים - קיים סיכוי של הופעות ליקויים לאחר התיקונים.

כך הוא המצב במקרים בהם נפל פגם שורשי ומהותי בבניין, כגון - ליקויי ביסוס או ליקויים קונסטרוקטיביים אחרים.

בפסק דין זה אומצה המחשבה כי ככל שישנה אי ודאות וככל שעולים ספקות, לא ישא בכך הדייר - אלא ישאו בכך אלה אשר גרמו לתופעה.