עשר שנים תמימות חלפו מאז נפתח ברחוב הארבעה בתל אביב הסניף הראשון של רשת המסעדות הברזילאית "פאפאגאיו", שעדיין לא נס ליחו והוא נותר ספינת הדגל של הרשת, שסניפיה פזורים ברחבי הארץ.
גולת הכותרת של "פאפאגאיו", שבבעלות הכדורגלן אבי נמני, היא תפריט הגריל, כשעל מלאכת הכנתו מופקד השף הוותיק ועתיר הניסיון, אבי לוי. לחגיגת הבשרים הזו, של "אכול כפי יכולתך", גודשים מדי יום את המסעדה תאבי-בשר רבים.
העסקית הכי שווה ב"פאפאגאיו", אף כי אינה זולה כלל ועיקר, היא צ'ורסקריה ברזילאית. לשולחן הסועד מגיעים שמונה סוגי בשר, בשיטת השיפוד הרץ, כשלצידם שבעה סוגי סלטים ולחם הבית. רמזור שולחני (אדום - עצור; ירוק - עוד בשר) נועד להנחות את המלצר התורן, נושא השיפודים, להגיע לשולחן הסועד, כל אימת שהוא מורה "ירוק", ולהתרחק ממנו, כל אימת שהוא מורה "אדום".
הרבה "אקשן"
בסיפתח הגיעו לשולחננו כנפיים פריכות, שהונחו על צלחת סטנדרטית. ההמשך כבר היה עם הרבה יותר "אקשן": בזה אחר זה הגיעו לשולחן שיפודי-ענק עם שוקיים שמנות ועסיסיות; חזה-עוף במרינדה; נקניקיות-צ'וריסוס; נתח אנטריקוט; פרוסות סינטה שנצרבו על הגריל; קבב ואסאדו. כולם, מלבד האסאדו, שהיה יבש מידי, היו טעימים ועסיסיים.
לבני, אסף, שהסב עימי לשולחן, יש, השבח לאל, קיבולת בלתי-נדלית לבשר. כמי שלהוט על השיפודים הלוהטים, הוא מסוגל לטרוף בשרים ללא לאות, ולא נודע כי בא אל קירבו, בעוד עבדכם הנאמן נפל חלל כבר אחרי השיפוד השישי. חגיגת הבשרים הבלתי-מוגבלת עלתה לכל אחד מאיתנו 145 שקל, ומי שיצא מורווח היה, בעיקר, אסף, שבני מעיו ששו ולא ידעו מנוח.
במנות הסיפתח של שיפודי הבשרים הייתה יד המלצרים על העליונה, אבל כבר אחרי השיפוד הרביעי הם עייפו, משום מה, ונאלצנו להמתין זמן רב מידי עד שאחד מהם הואיל לשוב ולפקוד את שולחננו, וזאת למרות שהרמזור שלנו הורה, במפורש, על "ירוק".
חגיגה מטורפת
בשהות הארוכה הזו יכולנו להבחין, בינתיים, כי בשולחן הסמוך חגגו על צ'ורסקריה של דגים צלויים בגריל ומתובלים במרינדה, במחיר של 140 שקל, ובשולחן שלידו בחרו בצ'ורסקריה צמחונית, של מבחר סלטים, לחם, מטבלי-בית ופאי צמחוני, במחיר זול יותר: 85 שקל. ואילו הילדים (עד גיל 10) נהנו מצ'ורסקריה שכללה מבחר בשרים, בליווי רטבים וצ'יפס, תוצרת "פאפאגאיו", במחיר זול עוד יותר: 59 שקל!
את חגיגת הבשרים המטורפת שלנו אמורה הייתה לנעול חגיגה נוספת, של מבחר קינוחים, שהוצגו לראווה על מגש עגול, כדי לגרות את החיך. מה לא היה שם: מלבי סלסה, עם שערות-קדאיף, מרמלדת-ורדים ושבבי פיסטוק קלוי (30 שקל); מילפיי-טובלרון - שכבות של מוס שוקולד-דבש, עם חואפל-קרמל, שברי פקאן סיני ופצפוצי-נוגט (34 שקל); מרקיז שוקולד בלגי, מוגש עם רוטב-קרמל ופרלין של אגוזי-לוז ושקדים (32 שקל); ומאפה-שוקולד חם ואוורירי, מוגש היישר מהתנור, בליווי גלידת-וניל (32 שקל). אלא שבשל חגיגת הבשרים המשביעה, נאלצנו, בכאב לב, לוותר על המגרים המתוקים האלה.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
