אנחנו לא מ פ ח ד ו ת

הרבה דברים נפלו בישראל בשבועות האחרונים. הצבא נהיה יותר צבא, ההרוגים המיותרים של מלחמותיו המיותרות מרקיבים להם בשקט בקבריהם וקולם אינו נשמע, כל השאר גוועים להם לאט מעל פני האדמה - גוויעה תרבותית, איכותית, מוסרית. גוויעה חברתית.

כי כשיש מצוקה חברתית, הזכרים יוצאים למלחמה. וכשהזכרים יוצאים למלחמה, יש מצוקה נשית. וכשיש מצוקה נשית - אין טיפול, כי המשאבים מופנים למלחמה. כשמתעוררת מחאה על הפניית המשאבים למלחמה - מזכירים את המתים. נשים שמבכות את בניהן הן חומר טוב למעיכה חברתית - אין להן את הכוחות הנפשיים להתנגד לה.

רק מה - התפספס משהו ברצף המוכר לעייפה הזה - כעת הנשים החליטו להפעיל במודע ובמכוון את מה שהן עושות הכי טוב מאז ראשית ימי עולם - את הסיבולת. הן שם בחום ובקור, הן שם כשהאוהלים עפים מהרוח, הן תהיינה שם לראות בשקיעת המדיניות הכלכלית וקברניטיה.

כשביבי יאכל שרימפס וישתה יין טוב בארוחה עסקית ופרטית איפהשהו בעולם ויפטור אותנו מהנזקיו, הן תהיינה שם לנווט את השינוי.

יש משהו מייאש בסיבולת הזו, אולי לכן רק הנשים הן שעומדות בה. עוד מימי המהפיכה הצרפתית, נאבקות ונאבקים המעמדות הנמוכים על שוויון של האדם כאדם, על הזכות להגנה חברתית, על הזכות לקיום מינימלי, למזון ולמיטה חמה. שוב ושוב הם נלחמים ונלחמות "למען ילדינו", שוב ושוב הם פוגשים וריאציות שונות של ביבי, של חבירת ההון לשלטון, של רקב מוסרי-חברתי-אינטרסנטי של מקבלי ההחלטות.

וכתמיד - המאבק הוא "למען עתיד טוב יותר". אז העתיד כבר כאן ואנחנו עדיין נאבקות למען עתיד טוב יותר...

גם ה"מכשפות" של כל הזמנים עונו עד מוות על רצונן להביא קצת חמלה, פלורליזם, סובלנות, אהבה ומרפא לעולם הזה כמענה למצוקותיו. ואז הזכרים יצאו למלחמה והן עלו בה בלהבות.

יש כאן נשים שקוראות את הרשימות הללו - אל תיתנה לזה לקרות שוב!

צאנה אל המאהל הנודד של הארגונים החברתיים - הראינה שאתן קיימות. תתקשרנה לכל תוכנית רדיו וטלוויזיה ולכל עיתון ותגבנה. תראינה שאנחנו כאן, כדי להשאר וכדי לשנות.

ביום ראשון, 7.9.03 - נערך דיון פתוח ברחבת הסינימטק בתל אביב, הרחבה ממנה גזלה העיריה את אוהלי המאהל הנודד על כל החפצים האישיים שהיו בתוכם והשאירה את שוכני המאהל לישון על ספסלי הרחוב, מתחת לטיפות הגשם ששטפו אותנו השבוע.

זה הזמן, כי אין זמן אחר. המציאות מכה בכולנו, גם אם לרגע נראה לנו שנמלטנו ממנה בשן ועין. המציאות וקברניטיה, כמובן.

בואו לדרוש את שובה של השפיות - בחברתית, הביטחונית, האישית והשלטונית.

_________________

הכותבת הינה יועצת שיווק בינ"ל ופעילה חברתית.

פורסם לראשונה ב- .