חומת מגן, חלק ב'

לפני כשנה וחצי, לאחר הטבח שאירע בליל הסדר בנתניה - קיבלה ממשלת ישראל החלטה ראויה (באיחור ניכר) לצאת למבצע "חומת מגן" כדי לעקור מן היסוד את תשתיות הטרור בשטחים. במשך החודש הראשון למבצע, בשל פעילות התקפית אינטנסיבית של צה"ל בערים הפלשתיניות, סוכלו כל ניסיונות המחבלים להוציא לפועל פיגועים ולא נרצחו כלל אזרחים בלב הארץ.

אכן, המבצע עלה לנו במחיר יקר של חיילים שנפלו על משמרתם, דא עקא שככל מדינה מוסרית אחרת בעולם, יוצאים חיילים לשדה הקרב כדי להגן בגופם על אזרחי המדינה. וכך היה. אין זה סוד שמבצע "חומת מגן" נגדע באיבו, בלחץ אמריקני כבד שהופעל על ממשלת ישראל.

זכורים לנו היטב דבריו של הרמטכ"ל דאז, שר הביטחון שאול מופז, כי הפסקת מבצע "חומת מגן" קודם השלמתו תעלה לישראל ביוקר. לצערנו, נבואה זאת הגשימה את עצמה ומאז המבצע ועד היום נרצחו מאות יהודים בפיגועי תופת באוטובוסים, במרכזי הערים ובכבישי ארצנו.

לזאת ניתן להוסיף את ה"הודנא", הפסקת האש הזמנית של ארגוני הטרור שנועדה לשיקום תשתיות הטרור ולהתחמשות מחודשת שלהם, ואשר הולידה את הפיגועים האחרונים.

רק לפני שבועיים נרצחו 22 יהודים, מהם ילדים ותינוקות, בטבח מחריד באוטובוס בלב ירושלים ועתה התבשרנו על שני פיגועים נוספים, בטרמפיאדה בצריפין, ובבית קפה בירושלים שקטלו את חייהם של חיילים ואזרחים רבים. אין מדינה בעולם שהייתה עוברת לסדר היום כאשר בליבה נרצחים אזרחים השכם והערב.

על ממשלת ישראל מוטלת חובה מוסרית עליונה לנקוט בכל הפעולות הדרושות כדי להשיב את הביטחון לאזרחי ישראל, ואת זאת היא אינה עושה.

מטבע הדברים, המחנה הקרוי "מחנה השלום" ואשר הביא עלינו רק מלחמות, יטען כי הפיגועים הם תגובה בלבד לחיסולים הממוקדים שלנו ועל כן עלינו לתת לאבו עלא "הזדמנות" להוכיח את יכולתו "להילחם" בטרור, מה שלא עשו חבר מרעיו, ערפאת, אבו מאזן או דחלאן.

קשה להאמין כי אף שחלף עשור מאז הסכמי "אוסלו", אשר הוסיפו למשפחת השכול בישראל למעלה מאלף משפחות - לא סטו משיחי השקר של השמאל ממסלולם.

הרשות הפלשתינית לעולם לא תלחם בבני עמה על מנת להשיב את הביטחון לאזרחי ישראל, נקודה. במקרה "הטוב" תבצע הרשות הפלשתינית צעדים טקטיים דוגמת ה"הודנא" כדי ליצור את הרושם בישראל ובעולם, כי היא ממלא את חובותיה להשיב את השקט על כנו.

הוכח פעם אחר פעם, כי אין זה אלא שקט מדומה אשר מביא אחריו גל נוסף של פיגועי טרור.

איני יודע אם מי ממקבלי ההחלטות קורה את מאמריי, אולם גם השכל הישר צריך להביאם לפעול בהקדם האפשרי כדי למנוע את הצטרפותם, חלילה, של משפחות נוספות למשפחת השכול.

בראש ובראשונה, על ממשלת ישראל לבטל את "מפת הדרכים" לאור הפרות היסוד של "הפרטנר" שלנו, לגייס מספר חטיבות מילואים ולהשתלט מחדש על כל שטחי A ,כולל רצועת עזה, לתקופה הנדרשת כדי לעקור את כל תשתיות הטרור, תוך המשך חיסולם הממוקד של ראשי החמאס, הג'יהאד האיסלמי ויתר ארגוני הטרור. בד בבד עליה לפרק את הרשות הפלשתינית ולגרש את כל בכיריה חזרה לתוניס. ומה יקרה אחר כך?

זאת כבר שאלה שניתן יהיה לדון בה לאחר שאזרחי ישראל יוכלו לצאת לרחובה של עיר ללא חשש לחייהם, אולם דבר אחד ברור כבר עתה. ביטחונם של אזרחי ישראל יהיה מעתה ועד עולם בידי צה"ל בלבד ולא בידי הארגון לשחרור פלשתין!

כל עוד לא נתקבלה החלטה אסטרטגית לילך בדרך זו - אין שום סיכוי להשיב את הביטחון לאזרחי ישראל.