אף נוצרי לא צייץ

1. אני חוזר ומבהיר, יש לרסק את שלטון החמאס אך אין לסכן חיי חיילי צה"ל כדי להכניע את אנשי חמאס. דהיינו – יש להמשיך ולהפציץ את כל סממני השלטון בעזה, וכל מקום ממנו יורים עלינו, ולא להיכנס לשלב של חיפוש אנשי חמאס במבנים שונים; המחיר שנאלץ לשלם בגין כך – באמצעות חי"ר, אינו שווה את התוצאה, גם אם נצליח. לפיכך, הממשלה מנועה מלכבול ידי צה"ל במלחמתו, אלא נהפוך הוא; לאפשר לו לבצע את האמור במינימום סיכון חיילים.

2. לא יעלה על הדעת, כי חיילי צה"ל יסכנו את חייהם אך ורק עקב הוראת ממשלת ישראל שלא לסכן חיי תושבים ברצועת עזה, ובעקבות כך הנחייה לרמטכ"ל לפיה לא ייעשה ירי לעבר בתים ו/או מבני ציבור ברצועה, אלא אם אנשים המצויים במבנים אלו - הוזהרו מראש כי עליהם לפנות מבנה מסוים.

דהיינו, לא סביר ולא נכון כי חיילי צה"ל ייאלצו להסתכן בפציעה או חס וחלילה במוות, רק כדי לקיים הנחייה שכזו, וכל זאת כדי למנוע לחץ כלי התקשורת בישראל ובינלאומיים, ומצד ממשלות זרות וארגונים אחרים. הנחייה שכזו הינה בלתי חוקית, וגם בלתי הוגנת כלפי חייל הנוטל חלק בלחימה, ולכן מי שחפץ בחיים רשאי שלא להשמע לה!

אם הפצ"ר יחליט להעמיד לדין חייל שסרב לבצע קו פעולה צבאי הנובע מההנחיה כנ"ל, אזי על הפצ"ר לעמוד לדין וגם המפקד שנתן הוראה שכזו, ביודעם כי נתנו הוראה בלתי חוקית שעליה מתנוסס דגל לבן (משמע – כניעה מראש לאויב).

3. לא ייתכן כי המדינות "הנאורות" הרגו ופגעו באזרחי מדינות עמן נלחמו וללא היסוס, אך מאיתנו דורשים התנהלות "מוסרית", ללא קשר למה שהערבים אומרים (יש להשמיד את ישראל) ומה שעושים (ירו במשך 8 שנים, למרות שפינינו כל סנטימטר ברצועה).

בשנת 1944 בנות הברית הפציצו את העיר דרזדן בגרמניה, והרגו כ-100,000 אזרחים, אך ה"ניו-יורק טיימס" לא הזדעזע, וגם לא "הטיימס" הלונדוני! בתחילת שנת 1945, חיל האויר של ארה"ב המטיר גשם של פצצות על טוקיו וסביבתה, שהרגו כ-200,000 איש ואף נוצרי לא צייץ! ביוגוסלביה של שנות ה-90, כוחות נאט"ו הפציצו את העיר בלגראד, למרות שקרבות התנהלו באזור קוסובו, ואף נציג במועצת הביטחון לא זז מכסאו (למעט רוסיה), ואף כלי תקשורת במערב לא הציג תמונות מזעזעות של אזרחים שמצאו מותם.

4. די לנו במה שאירע במבצע "חומת מגן", ובפעולות שקדמו לו, שבהן ניתנו הוראות שלא לירות טילי נ"ט לעבר בית שבו הסתתרו מחבלים כדי למנוע פגיעה אפשרית באזרחים, ובעקבות כך מצאו מותם עשרות מחיילנו. אין לי ספק שאף אחד מכם לא היה נותן כי בנו או נכדו ימות בקרב, רק כדי שלא לסכן חיי תושבים ערביים.

5. כדי להסיר ספק, אסור – ככל שניתן – לפגוע באוכלוסיה אזרחית (אלא אם יורים עלינו מבתים); מאידך – כדי למנוע מאנשי החמאס לנצל אוכלוסיה זו, על צה"ל לקרוא לכל תושבי הרצועה לפנות בתים, ולנוע למחנות אוהלים שיוקמו ע"י אונר"א. אכן, כעת חורף וקר מאד, אך אזרחים אלו ימשיכו לחיות.

לא יתכן כי גוף זה פועל מזה 60 שנה בהשקעת ענק, ולא עשה דבר אמיתי כדי לשקם פליטים באזורים אחרים, אלא מסתפק במתן תלושים למזון, כאילו ומאז 1948 אין מה לאכול!

6. אסור לצה"ל להיגרר אחרי אופי מלחמה המועדפת אצל החמאס (לוחמה בשטח בנוי תוך פריצה לכל בית), אלא להמטיר אש וגופרית על כל מקום ממנו יורים עד כדי הריסה מוחלטת. החמאס אינו מסוגל להתמודד בקרב שכזה גם אם יפעיל טילי נ"ט, שכן אלו אינם יכולים לעצור ירי מהאוויר, מהים או ארטילריה רחוקה.

כל זה אמור להעשות מהר, שכן כל יום של קרב קרקעי מגדיל את הלחץ הבינלאומי עלינו; וכאשר מבני שלטון יקרסו, החמאס ייאלץ לברוח מהרצועה או להסתתר במנהרות (ושם – הוא יתגלה) וניתן יהא לעשות סדר במקום.

7. לדאבוני וחרדתי, לממשלה הנוכחית ובמיוחד לבכיריה, אין חוסן נפשי ומנהיגותי כדי לשאת בנטל הנדרש, ולכן הם מחפשים תירוצים ואמצעי מילוט שונים כדי להפסיק את המלחמה מבלי שיובטח שינוי אמיתי. כך היה בתום מלחמת לבנון השנייה (החלטה 1701 האומללה), וכך מנסים לעשות כעת.

אילו היה לפנינו מבצע ולא מלחמה, ניתן היה להגיע להסכמות כל שהן; אולם, אני חושש כי אירן, סוריה וגם טורקיה, מכינות לנו מלכודת צבאית, וזו עלולה להתפתח למלחמת גוג-ומגוג (הכל או לא כלום). לא סביר כי בכירים בממשל האירני באים לסוריה ולבנון רק כדי לירות 5 פגזי מרגמה על הגליל (כפי שהיה אתמול), אלא הם מתכננים משהו גדול; קרי – חזית נוספת בצפון.
8. גם אם יש יסוד לחששותיי, אין להפסיק את הלוחמה בעזה, אלא להמשיך ורק באופן שצוין דלעיל. הפסקת אש כעת, תהא ניצחון לחמאס וגם הכשרת "השרץ" להמשך הירי לישראל ולגיטימציה לארגון זה - להשמידנו.

9. אם חששותיי יתאמתו, הממשלה הנוכחית אינה הגוף המתאים לניהול המדינה ולא הגורם הנכון להשרות מנהיגות על עם ישראל; אף אחד מבכיריה אינו מנהיג אמיתי ובוודאי לא – ראש הממשלה. מאידך – גם בליכוד אין בין ראשיו אנשים משכמם ומעלה, אך בשפת העם "זה מה יש"; לכן אין מנוס מהקמת ממשלת חירום לאומית, כאשר החלטות אופרטיביות תעשנה ע"י "מטבחון", כאשר כולם שווים ולראש הממשלה אין קול עודף. לצוות זה, יצורף הרמטכ"ל, ולא כמשקיף אלא כחבר בעל זכות הצבעה. משטר שכזה יפעל עד לכינון ממשלה חדשה שתוקם על סמך הבחירות שבפתח (גם אם אלו יידחו).

10. גם אם חששותיי יתאמתו - אין להסתפק במכה צבאית, אלא יש לתפוס את עזה ויו"ש, ואנו נדאג לאוכלוסיה ונשקם את כל יושבי מחנות הפליטים (שיקום מלא, ואז נראה עד כמה האו"ם מסכים לממן הליך שכזה); נסלק מהשטח את אש"ף וכל גורם לאומני אחר, שכן אלו זרעו רק הרס וחורבן על תושבי האזור, ולא עשו דבר בכל הנוגע לפן כלכלי חברתי. וכאשר ישרור שקט מוחלט בעזה ויו"ש, נתפנה לבדוק למי תהא הזיקה האזרחית של הערבים שם, ואילו גופים פורמליים ייצגו אותם.
לא נארגן "אגודות כפריות", כפי שיצחק רבין ניסה לארגן, ולא נקים "מנהיגות מטעם", אלא מנהיגות אותנטית, אך ללא כל קשר לדרישות לאומניות אלא אזרחיות בלבד.