האם חמאס שנוא רק על ישראלים?

אחד המסמכים המעניינים מאוד שפורסמו בימים אלה ביחס לחמאס ומידת אהדתו הוא הסקר שנעשה על-ידי המכון היוקרתי Pew. הממצאים מעניינים למדי אך אינם בגדר הפתעה מרעישה בהתחשב במחקרים הקיימים עד עתה. החשוב שבממצאי המכון הוא שחאמס, באותן שמונה מדינות מוסלמיות או ערביות שנסקרו, נמצא בנסיגה מתמדת לעומת השנים הקודמות ומידת ההזדהות והתמיכה בו קטנה בהרבה ממה שבישראל נוטים לחשוב. יחד עם זאת, מובן מאליו שבבירות המוסלמיות השונות, הגינויים כלפי ישראל על מעשיה בעזה נשמעים היטב. הערבוב שבין הגינוי לישראל לבין התמיכה בפלשתינים גורם לכך שבאותן בירות בהן נערכות הפגנות, ניתן לראות היטב את דגלי חמאס מונפים. אין לפרש זאת, כפי שנראה בהמשך, שיש כאן תמיכה באמת בחמאס ובדרכו. אי-לכך, זהו מסמך שראוי להתייחסות רצינית. ולהלן אחדים מן הממצאים המרכזיים.

במרבית הבירות המוסלמיות ההתנגדות לחמאס גדולה מן הצפוי, לא רק משום העובדה שהוא נוקט בשיטות נלוזות דוגמת מתאבדים, אלא דווקא משום הקשר בינו לבין פטרונו אירן. יש לממצא זה חשיבות גדולה משום שמתברר שאירן מבודדת בזירה המוסלמית דווקא, מקום שהיה צפוי לתמוך בה בשיעורים גבוהים הרבה יותר. כנראה שהפחד מן האידיאולוגיה האירנית והחשש ממה שהיא מסמלת, גורמים ליחס עויין למדי כלפי אירן.

אם נתייחס לשכנותינו ממש, הממצאים מעלפים: בירדן, שיעור התמיכה בחמאס הוא 55% לעומת 37% מתנגדים. היות וירדן היא המדינה שבה יש רוב פלשתיני, אין בממצאים הפתעה גמורה.

במצרים, המדינה שמתווכת ורואה את עצמה כמובילה את התהליך המדיני בינינו לבין הפלשתינים, שיעור התמיכה בחמאס הוא רק 42% לעומת 50% מתנגדים. יש בכך בשורה טובה כי הרי המומחים מזהירים אותנו לבל נטעה ביחס לחוסנו של השלטון המצרי הנמצא בסכנה. אם הנתונים הללו נכונים, התחזיות של המומחים אינן כה שחורות.

את ההפתעה הגדולה מספקים לנו הנתונים לגבי לבנון: 72% מכלל האוכלוסיה אינם רואים בעין יפה את חמאס, לעומת 25% תומכים. אם כך, גם לאחות הגדולה של חמאס, סביר שאין תמיכה במהלכיה. יש כאן נתון מעודד ואולי הוא יתורגם ביום מן הימים גם למעשים יותר משמעותיים. לא מן הנמנע שגם תוצאות מלחמת לבנון השנייה, עם כל הבעייתיות שלה, שינו את היחס לחיזבאללה ולאירן.

עוד מדינה חשובה ביותר שנסקרה היא טורקיה הידועה כעומדת מאחורי פעילות מדינית אינטנסיבית לסיום המלחמה. על-פי הנתונים, 65% מן האוכלוסיה מתנגדים לחמאס, ואילו רק 6% אחוזים תומכים בהם. במדינה מוסלמית כה חשובה, חברה בכירה ביותר בנאט"ו, שיש בה כה מעט תמיכה בחמאס, חייבים להודות שזהו נתון מעודד.

מן הנתונים האחרים ניתן לראות ירידה משמעותית ביותר באותן מדינות מוסלמיות בפעולות ההתאבדות של אנשי חמאס והארגונים האחרים, עד כדי כמעט מחיקה בתמיכה. אין לזלזל בנתון זה כלל.

תהיינה התוצאות מעודדות ככל שתהיינה, התמיכה בפלשתינים לעומת ישראל, כצפוי, אין בה שום מגמה מפתיעה: הרוב המוחלט תומך בפלשתינים ובמאבקם.

שקלול הנתונים שלעיל מעודד בכל זאת. אם חמאס מזוהה עם הפונדמנטליזם האירני והארגונים הסמוכים אליו, הרי שבמדינות ערב עדיין ניתן למצוא רוב שפוי ותקווה לעתיד טוב יותר, לפחות לפי הממצאים של מחקר זה.