אולמרט הוא אותו אולמרט

מתי ראש הממשלה בכה

"בכיתי כשראיתי את זה. מי לא בכה? איך אפשר לא לבכות?". כך מתאר אהוד אולמרט בראיון המתפרסם היום במעריב את הרגשתו לנוכח הרופא הפלשתיני עז א-דין אבו אל-עייש, ששלוש בנותיו נהרגו במבצע 'עופרת יצוקה'.

מעניין שלא שמענו את ראש ממשלת ישראל אומר שבכה כאשר אירית שטרית נהרגה באותו מבצע ממש מרסיסי גראד. הוא לא בכה כאשר ראה את הילדים נפצעים באשקלון ובשדרות. הוא לא בכה כאשר שמע על מותם של חיילי צה"ל מאש כוחותינו. הוא בכה לנוכח סבלו של האויב והוא בטוח שכולם בכו איתו.

מי הכי גרוע

"אהוד ברק נכשל כישלון הכי מהדהד של ראש ממשלה בישראל מאז ומעולם". ואת זה אומר ראש הממשלה היחיד בתולדות המדינה שהפסיד במלחמה. ואת זה אומר ראש הממשלה היחיד בתולדות המדינה שמתנהלות נגדו חקירות משטרה רבות מספור.

סומך על המצרים

"התעקשנו להפסיק רק כאשר יכולנו להגיע להסכם עם המצרים, שלא היה כמותו. הוא מפורט. בכתב. אין יותר לחישות באוזן. הכל מתועד עד הפרט האחרון, בהתחייבויות שלהם, ברצונות, בפעולות, במאמצים, בהבנות עם האמריקנים ועם האירופים".

תרגום: ישראל שוב מוסרת את בטחונה לידי קבלן משנה, שנכשל עד לפני חודש בדיוק באותה משימה. ישראל שוב סומכת על הסכם עם מדינה, שכבר הפרה הסכם בנושא הרבה פחות חיוני (אספקת גז). ו-24 שעות בלבד אחרי שצה"ל יצא מעזה, התחדשו ההברחות.

רוצה את לבני

"אני רוצה שציפי לבני תהיה ראש הממשלה, זה שיהיה ברור". רק שבזמן הפריימריז בקדימה, אנשיו של אולמרט פעלו לטובתו של שאול מופז.

מדוע הוא התפטר

"לא גורשתי. אילו רציתי להישאר הייתי נשאר. לאף אחד לא היה הכוח והיכולת לגרש אותי. זו הייתה החלטה שלי. מתוך תחושה של אחריות ציבורית, בגלל שנוצרה איזושהי אווירה שבה עלול היה להתעורר בציבור חשש שהחלטות מתקבלות ומושפעות מהמצב שהתמודדתי איתו. רציתי למנוע את זה ולכן התפטרתי".

כלומר: אהוד אולמרט עדיין משוכנע שראש ממשלה החשוד בשורה של עבירות פליליות חמורות, שדרוש לחקירת משטרה מדי שבוע, שצריך לשבת שעות עם עורכי דינו, שאמון הציבור בו צונח יותר מהר מאשר וול סטריט – שראש ממשלה כזה צריך להישאר בתפקידו. הוא לא למד כלום ולא שכח כלום.

מלחמת לבנון

אמירה ראשונה: "עמיר פרץ היה בסך-הכל שר ביטחון טוב". אמירה שנייה: "היו הישגים גדולים גם בלבנון". אמירה שלישית: "אני לא מבין ממה פרופ' דרור הסתתר", בעקבות הימנעותו של חבר ועדת וינוגרד לפגוש את אולמרט באירוע בו נכחו שניהם.

תגובה ראשונה: זה אותו עמיר פרץ שהוביל את צה"ל להפסד בלבנון, שהפך לבדיחה בכל העולם כאשר הביט במשקפת מכוסה. תגובה שנייה: אלו הישגים בדיוק? שחיזבאללה ממשיך להתחמש ולשלוט בדרום לבנון? תגובה שלישית: הרבה יותר סביר שדרור לא רוצה להיראות בחברתו של מפסידן ומושחת.

לא נוקם ולא נוטר

"אשתי אומרת לי שאני אדם שלא יודע לשנוא, שלא יודע לנקום. אני באמת לא כזה וגם לא מסתכל אחורה. גם הצוות שלי כועס עלי לפעמים, שאני לא נוקם בכל מיני אנשים שעושים לי עוול, ואני אומר להם: חבר'ה, באמת, די כבר, תעזבו את זה".

כאשר התמנה אהוד אולמרט לשר האוצר, פירסמתי ב'גלובס' קטע קצר שהזכיר את פרשת ימק"א שחשף מבקר המדינה הקודם, אליעזר גולדברג. עיקרה: כאשר אולמרט היה ראש עיריית ירושלים, הוא העניק הקלות במיסוי ליזמי פרויקט ימק"א שיוצגו בידי עו"ד יגאל ארנון – שהיה גם עורך דינו שלו. גולדברג נזף באולמרט והורה לעירייה לגבות את ההפרש.

מהר מאוד שמעתי שאולמרט כועס על אותו קטע. מבחינתו, אמרו לי אנשים המכירים אותו, ממילא הוא סדין אדום. אחרי כמה שבועות הגעתי להרצאתו של ביל גייטס בתל אביב. ירון זליכה, אז החשב הכללי ועדיין ביחסים תקינים עם אולמרט, הציג אותי בפניו. "עזוב אותו", השיב אולמרט, "הוא צריך ללכת להשמיץ". וזה האיש שאינו יודע לנקום ואינו מסתכל אחורה.

הדירות

שאלה אחרונה: "אתה יודע איפה תגורו אחרי שתצאו מבית ראש הממשלה?" תשובה: "עוד לא יודע. מחפשים". ממש רחמנות. אולי כדאי לפרסם מודעה: פוליטיקאי (בדימ.), אספן דירות, מחפש דירה במצב טוב, המחיר אינו בעיה.

מה שלא נשאל

ארבעה עמודים תופס הראיון עם אולמרט ב'מעריב'. ארבעה עמודים של שאלות ותשובות, אבל יותר מכל מהדהדת השאלה שלא נשאלה: האם אתה מושחת? כיצד אתה מסביר את ריבוי הפרשות והחקירות בהן אתה מעורב? מדוע הציבור אינו מאמין לך?

אולי אין יותר מדי מה לצפות כאשר המראיין הוא בן כספית, אחד מכתבי החצר של אולמרט. אותו כתב שחתום על הפאשלה הגדולה ביותר בתולדות העיתונות הישראלית – פרשת יחיעם אוחנה. חשבנו שהעורכים החדשים של 'מעריב', דורון גלעזר ורותי יובל, יביאו איתם לעיתון את המוניטין הנשכני שלהם. לפחות בראיון עם ראש הממשלה – ודאי לא אירוע שולי – זה לא קרה.