ההיתממות של משה לדור

פרקליט המדינה משה לדור גוער באלה החושדים בטוהר מניעיה של הפרקליטות, על שהחליטה לאפשר חקירת מקורביו של אביגדור ליברמן כשבועיים לפני יום הבחירות.

האמת היא שקשה לדעת אם משה לדור תמים או שמא הוא רק מיתמם. כלומר, ייתכן בהחלט שמניעיה של הפרקליטות טהורים הם, אבל האופן שבו לדור מכחיש הטענות כלפי הפרקליטות ומנסה לשכנע ולהוכיח שמניעיה טהורים - אופן זה הוא מגושם משהו.

לא ייתכן, כך לדור, שקבוצה כה גדולה של "עשרות אנשים" תתכנס ותרקום יחד מזימה פוליטית להתערב במערכת הבחירות באמצעות חקירת ליברמן וכו' וכו'.

אכן, לא סביר שקבוצה גדולה של אנשים תרקום במשותף מזימה שכזו. אבל מי אומר שכל האנשים הנוגעים בדבר חייבים להיות שותפים ומודעים למזימה? הרי הפרקליטות, ובוודאי המשטרה, הם גופים היררכיים, וההחלטות בהם אינן מתקבלות באופן דמוקרטי בהצבעות של רוב ומיעוט, אלא יכול שיתקבלו בדרך של הנחייה מלמעלה למטה.

במילים אחרות, יכול למשל בעל הסמכות ליזום - ממניעים השמורים עימו - לקיים חקירה פלונית בעיתוי מסויים, ואז לזמן את כל הנוגעים בדבר, לקיים דיון, ולשחרר החלטה לקיים את החקירה בעיתוי המסויים, מנימוקים כשרים וטהורים על פניהם, וכל זאת מבלי לשתף את הנוכחים במניע הנסתר - אם קיים כזה.

ויתרה מכך, בגופים היררכיים כל ה"חיילים" עד למטה יודעים בדרך כלל לפעול ב"רוח המפקד", הם מודעים לרצונותיו ולציפיותיו, ואין צורך לרקוח עימם מזימות או לדבר עימם במפורש על מניעים נסתרים או בלתי כשרים - אם קיימים כאלה.

יודגש: אין בדברים לעיל לטעון שהפרקליטות החליטה על עיתוי חקירת מקורבי ליברמן ממניעים בלתי כשרים. הטענה היא, שנימוקיו של לדור לביסוס הכחשתו - אינם מחזיקים מים.