העדתי בחוץ, המגדר החוצה

מערכת הבחירות של 2009 היא נרפית מעט. אין בה את הרגשות והרגשנות שאפיינו מערכות בחירות מהעבר, אולי משום שקיימת בציבור תחושה, אפשר כי מוטעית, כי המערכה הוכרעה וגוש הימין גובר על גוש השמאל-ערבים והוא שירכיב את הממשלה הבאה.

הנה אנו באים למקיצי הנרדמים ארד את אדלר ו"הסנשו-פנשה" שלהם ציפורה לבני. שרביט הקסם של הזוג הנקלה הזה אינו פועל יותר, לפתע נראה כי הציבור הישראלי בגר ואינו קונה יותר את נכלולי פיהם המועברים לנו באמצעות "הגרון העמוק", הפטפטנית ללא עכבות, לבני. קדימה, הרבה "בזכות" לבני מדשדשת בסקרים והפיתרון אינו נראה באופק.

כתר נא זער, הפיתרון לייאוש המחלחל במסדרונות קדימה נמצא בדמות קמפיין מגדרי. הנשים שנמצאו במספרים גדולים בין המהססים עדיין, בעבור מי לתת קולן, הפכו ליעד של נכלולי הפרסום של ארד-אדלר-לבני. לפתע המגזר הנשי מחוזר באופן מעליב ופוגעני עד כי כל אזרח אכפתי אשר נקיון הדמוקרטיה הישראלית מפעמת בו חייב לקום ולהשמיע קולו במחאה. מאמר זה בא לתבוע את עלבונן של נשות ישראל.

תמיד אישה

וכי מה משדרת לכולנו ציפורה לבני? "הקשיבו רבותיי, שיכחו מחוסר ניסיוני, שיכחו מחוסר הישגי משך עשר שנות שהותי (שהותי לא שירותי. א.ר.) בפוליטיקה, שיכחו מחוסר התאמתי לתפקיד (אנשי קדימה ואחיה עצמה מודים בכך), ביחרו בי כי אני אישה". נאמר זאת שוב משום שהדעת מתקשה להפנים את הפירכה במסר הבחירות של לבני, "נשות ישראל, אתן נשים, אני אישה, כך שמגיע לי להיבחר ועליכן לתמוך בי משום כך".

נשאלת השאלה, באם היינו מציבים לבחירה את סוסו של קליגולה, האם כל חובבי הסוסים אמורים היו לבחור בו למשרת ראש הממשלה? או באם גברת זליקוביץ' הייתה מעמידה לבחירה את כלבת הצ'יוואווה שלה, האם פירושו כי כל חובבי הצ'יוואוות היו מתבקשים לבחור בכלבה החמודה למשרת ראש הממשלה?

כל אישה וכל גבר במדינת ישראל חייבים להתקומם כנגד העלבון הצורב, הנובע ממסריה של הציפורה כנגד כלל ציבור הנשים במדינת ישראל. הזלזול הבוטה באינטיליגנציה הנשית הוא למעלה מהנסבל. מה חבל כי רק ח"כ שלי יחימוביץ' ממפלגת העבודה, בנוסף לעוד מתי מעט, יצאה חוצץ לתבוע עלבונן של נשות ישראל. צפוי היה כי תקום מחאה עממית של נשים וגברים כנגד הקמפיין הנבזי. מה חבל כי הכבשים בשלהן, שותקות.

נשים בוחרות רק אישה?

כאן אין מדובר במצע מפלגה, אין מדובר ברעיונות ואידאות או בכישורים מוכחים; "אני אישה את אישה אזי מגיע לי, ביחרי בי ולעזאזל עם מדינת ישראל". אין המדובר כאן בחוסר זכאותן של נשים, כגברים, להיבחר למשרה הרמה. המדובר הוא בכך שעל אדם, גבר כאישה, להיבחר למשרה הרמה משום דעותיו, רעיונותיו, מצעו האידאולוגי, כישוריו וכדומה. לא קיים מצב, ולוואי כי לעולם לא נגיע לכך, כי ייבחר אדם אך מפאת השתייכותו לעדה, לאום, גיל, מין, דת וכדומה. אדם כזה בהחלט יכול להיבחר באם הנאמר כאן הינו מתווסף לרשימת התכונות, הכישורים, והניסיון אשר הינם אקסיומה בסיסית הכרחית.

ומה באשר לארגוני הנשים הקופצים (קופצות) כנשוכי נחש למראה כל בדל בגד תחתון נשי על שלטי החוצות. פגיעה בנשים - זועקות הן בגרונות ניחרים, עורקיהן מתנפחים מחימה, ועיניהן מזרות אימה. היכן הן כל אלו הצדקניות, מגלגלות העיניים, המתיימרות לדבר בשם הנשים, אשר ניתן להסתכן ולומר שכללן אינן רוצות בהגנתן של התמהוניות-המבולבלות הללו?

וכי עלינו לתמוה על אופייה של "המועמדת" ציפורה לבני לקדם את הקמפיין הנבזי "נשים בוחרות רק אישה", באם ניזכר כי היא לא ראתה פסול לעשות שימוש נלעג בזכר הוריה על-מנת לאחז את דעת הציבור להאמין כי הינה ממשיכת דרכם. הציפורה אשר סטתה מדרכם של הוריה, כפי שהמזרח נוגד למערב דהיינו, ציפורה שהפכה לשמאלנית קיצונית נעזרת לסחרר דעתנו להאמין כי עדיין מחזיקה היא בדרכו הלאומית של האצ"ל אשר בו החזיקו הוריה. אין תמה איפה כי אחיה יצא בהתרסה ובריש גלי כנגד דרכה והצטרף למפלגת הליכוד.

הכל למען הקידום האישי

כעת, הוסף על הנאמר לעיל את האימפוטנטיות הפוליטית שלה משך עשר השנים האחרונות בלא שהועילה רבות (בלשון עדינה...) לענייניו של עם ישראל, אך הועילה גם הועילה לקידומה האישי, והרי לנו אדם שאינו ראוי למשרה הרמה. וכי במה שונה היא מאהוד אולמרט אשר בדיוק כמוה לא תרם דבר למדינת ישראל אך הכביר מיליוני דולרים על חשבונו בבנק תוך קידומו האישי. עם ישראל, ברובו המכריע, הכריע באמצעות נציגיו כי לא יתן קולו לאדם מסוגו של אהוד אולמרט ובאם כך, מדוע זה ניתן קולנו ללבני שהיא הרבה מאותו הדבר? ובמחשבה שנייה, האין מירב 'כלנתרי' קדימה בני דמותם של אהוד את ציפורה?. ישנם מעטים, בודדים להוותנו, גם ואפילו במפלגת קדימה אשר הינם אנשים ראויים, עם אלו הסליחה.

מזה זמן שמנסה המועמדת ציפורה למכור לנו את מנטרת "הפוליטיקה הנקייה". פוליטיקה נקייה? לא זבובים ולא נעליים. ציפורה הוכיחה כי נוקטת היא בפוליטיקה מלוכלכת יותר מכל מתחריה האחרים ובוודאי יותר משנעשה במערכות בחירות מהעבר. שקרים (עניין תקציבי שס בעוד שהוויכוח היה על חלוקת ירושלים), שימוש בגרועים בנוכלי-קידום-אישים הפועלים כיום במדינת ישראל (ארד את אדלר), ריקוד על זכר המתים (הוריה), פטפטנית נלעגת (לפני, משך ולאחר "עופרת יצוקה"), אחד בפה ואחד בלב (השימוש שעשתה במושחתי קדימה לקידומה האישי) ועוד רבים אחרים.

נראה כי חוסר עכבות, חציית קווים אדומים מוסכמים בציבור וחוסר מוסר בסיסי ואלמנטרי מאפיין את התנהלותה של הציפורה ובלבד שתושג מטרתה. באם היה המדובר בענייניה האישיים אזי שאנו. אך המחשבה כי אדם כזה יעמוד בראש ממשלת ישראל מעבירה בנו צמרמורת של סלידה ודאגה.