|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
רק בישראל נפסלות דעות ימניות קיצוניות בניגוד לדמוקרטיה, והמועמדים לכס הממשלה מצהירים כי הם אוכלים כשר ● מבזבזים הון לקמפיין בחירות ולא דואגים להסעת הנכים לקלפיות ● צל"ש לנצרת על התינוקות בראש חוצות ● אזהרת 'יד לאחים' להרחקת הערבים מהשכונות - נבונה ● ועוד: אימרו לא לבחירות בעשירי בפברואר, וכֵן לבחירות בעשרה בפברואר
|
|
ברוך מרזל, כלל לא בשולי הכותרות
|
|
|
|
|
רק בישראל
רק בישראל חבר כנסת החשוד בעבירות מירמה חמורות, איבט ליברמן, מכַהן כראש מפלגה, ישראל ביתנו, והופך לכוכב הסקרים ולכוכב הבחירות לכנסת הבאה, ולאֵימת המפלגות.
מצד אחֵר, רק בישראל, מדינה דמוקרטית, נפסלה רשימת כהנא היהודית, תנועת כך, שלא פגעה במדינה ובחוקי הדמוקרטיה, ונחשבה בלתי לגיטימית רק בגלל דיעותיה וחופש הביטוי שלה, שהוא מזכויות היסוד של מדינה מתוקנת, כלפי האוייב הערבי.
בעקבותיה, רק בישראל, באה הדרישה מצד השמאל והתקשורת השמאלנית לפסול גם את התנועה הימנית של ליברמן. ביניהם העיתונאי הוותיק, חיים יבין, מר טלוויזיה, שבריאיון בגלי צה"ל שיחזר את דיעותיו הידועות מראש - והכל בשם עקרונות הדמוקרטיה המקודשים כמובן.
לעומת הקלות הבלתי נסבלת של פסילת כך, רק בישראל הרשימות הערביות, המסיתות בקול תרועה רמה נגד המדינה, בארץ ובמדינות ערב, ושוללות את לגיטימיותה - ובכללם המרַגל בשארה - הן רשימות לגיטימיות לכל דבר, החולבות את קופת המדינה.
ורק בישראל, למרות כשלונה הטרי של ציפי לבני, כראש ממשלה בקדנציה הקצרה ביותר, שלא הצליחה להרכיב קואליציה וגרמה לפירוק הממשלה, ובעקבותיה להקדמת הבחירות - עם כל הכבוד לאינטליגנציה - מועמדת לראשות הממשלה. זיכרון לאומי קצר?
מכל מקום, לבחור באישה רק משום שהיא אישה, ולא משום כישוריה והתאמתה לתפקיד, זה הכי לא פמיניסטי שיֵש.
נכס צאן מַרְזֶל
ועוד, רק בישראל: מי שלא רצה את ברוך מַרְזֶל במצעד התפוח, ובאום אל פאחם, לא יקבל אותו שָם גם בקלפי הפיקוח. למה? כי כך קבעה המשטרה והחליטו היועץ המשפטי מזוז ווועדת הבחירות, וכי בסוגיות ביטחוניות וסדר ציבורי תמיד הערבים מנצחים.
|
|
ומכאן לבחירות האישיות של המועמדים.
לאהוד ברק: ברגע של אמת, דַּבֵּר עברית באמת. שנהיה לרָאשים, ולא לרוֹאשים. אֱמוֹר כֵּן לרָאשי ממשלה, ולא לרוֹאשי ממשלה.
לציפי לבני: אימרי כן לקלפּי (בפ' דגושה), ולא לקלפי (בפ' רפה). אל תבחֲרי ב'אל תבחְרו' (בח' שוואית), אלא בעברית נכונה, ב'אל תבחֲרו' (בח' חטופה).
ולירון ידען(?): לא בעברית. אל תאמר "מפלָתה (ל' בקמץ) של המדינה". אֱמוֹר: "מַפַּלְתָּהּ" (ל' בשווא) של המדינה. היֵה אוֹר לַשפה העברית.
ועוד: אימרו לא לבחירות בעשירי בפברואר (במספר סידורי), וכֵן לבחירות בעשרה בפברואר (במספר מונה). אימרו לא לשלושת המפלגות, בלשון זכר, וכן לשלוש (בסמיכות, ש' ראשונה שוואית)המפלגות בלשון נקבה. אימרו לא למָסַכים (בכ' רפה), וכן למָסַכִּים (בכ' דגושה). מומלץ לעבור קורס מזורז בשפה.
כולנו מצביעים בעד עברית נכונה, בכל השנה. ח"כים כְּבַסְטָאִים, ושדרנים ככל האזרחים. ללא הבדל דת, מעמד, מין, גזע וגיל.
|
|
זוכרים את האימרה המיתולוגית "אני אנווט" של יצחק רבין ז"ל? מאז קם לו יורש נאמן בדמות אהוד ברק, אשר כראש ממשלה אמר וגם עשה, ולא שיתף שרים ויועצים כאנשי סוד בהחלטותיו המדיניות והביטחוניות. אלא נראה כי לפחות בתעמולת הבחירות (וגם במלחמה האחרונה) הלֶקח נלמד, ולצד ה'אני' כיכבו בדבריו גם ה'אנחנו'. מאימרותיו: 'איש לא ילַמד את המוסד ואותי איך לפעול בעזה', 'אני אוביל את המדינה עם המפלגה שבראשותי' ועוד.
אין ספק, תקופת בחירות היא לא בדיוק מבחן הצניעות של מועמדיה הפטרנליסטיים, המַרבים במֶלֶל סופרלטיבי על עצמם, ועל כישוריהם הבלעדיים, ולא רק בישראל. ה'אני ואפסי עוד' מְכַכֵּב במצעם, ובכל הופעותיהם והצהרותיהם.
כבר הוּכח כי בפוליטיקה כמו בפוליטיקה סיסמת המועמדים היא "מה המדינה יכולה לעשות למעני", ולא כמצופה "מה אני יכול לעשות למען המדינה". מבחינה זאת, נוסחת האנחנו של ברק היא ה"צנועה" שבהן.
ביבי כשר
ולקינוח - בנימה חיובית. רק בישראל, המועמדים לראשות הממשלה, ביבי וציפי, מצהירים לפני האומה כי הם אוכלי כָּשֵׁר. הבחירה היהודית.
|
|
ראוי לשַׁבֵּחַ את ראש עיריית נצרת על היוזמה המקורית להנציח את התינוקות הנולדים בשילוט חוצות חינם, כדי לעודד את הילודה.
בעידן התקשורת המודרנית, שֶׁבּוֹ הפרסום הפך למעצמה השביעית ולכוח רב-השפעה, הבא לידי ביטוי בסיסמה האולטימטיבית: "פרסמתָּ - עשיתָּ, לא פרסמתָּ - לא עשיתָּ", אין ספק שנכון היה להרחיב את השפעתו ולגייסו גם לתחום הילודה.
יש לקוות כי גם רשויות מקומיות אחרות יאַמצו את הרעיון, שבו כל תינוק שתמונתו מתנוססת בחוצות, הופך לסֶלֶבְּס וזוכה לרייטינג חֲסַר תקדים. ואולי גם אגודת 'אפרת' המתנגדת להפלות תרים את הכפפה.
|
|
וגם זה קורה רק בישראל.
הממשלה לא נענתה לבקשת "יד שרה" להסיע נכים לקלפי, למרות שהיא מעמידה תחבורה ציבורית חינם לרשות הבוחרים.
האם הנכים הם אזרחים סוג ב'?
דומני כי במקום לבזבז מיליוני שקלים על תעמולת בחירות, שאין לה קהל ורייטינג (ומה עוד שבעידן התקשורת האינטרנטית היא מיותרת לגמרי), ראוי היה שהמדינה תקציב מכונית לכל נכה להסעה לבחירות בפרט, ובימים כתיקונם בכלל.
כמו-כן, בדומה לבחירות ברשויות המקומיות, ראוי לבטל את יום השבתון בבחירות לכנסת, אשר כרוך בהפסד הון עתק למשק, ואשר הפך ליום המנגל והשופינג הלאומי.
|
|
אין זה סוד כי חילוץ בנות יהודיות מכפרים ערביים הוא מבצע מודיעיני מורכב, הכרוך בסכנת נפשות והוא גם פרויקט כלכלי יקר, האמוּר בסופו של התהליך להבטיח דיור ושיקום לאישה ולילדיה.
הערבים אינם חוסכים בשום אמצעי כדי למשוך את הבנות. הם מתחזים ליהודים (ולפעמים חזותם מטעה) ומבטיחים להן עתיד מזהיר. מלבד זאת, הם מפתים אותן במתנות ובפינוקים רבים. במיוחד הם מנצלים נערות במצוקה, והתוצאה היא איפוא חתונה ומגורים בכפרים הערביים. בעקבותיה מתחילה לרוב מַסֶּכֶת התעללות בבנות, שלא אחת מסתיימת ברציחתן.
לכן, האזהרה של ארגון 'יד לאחים' להרחיק את הערבים מהשכונות, הרואה את הנולד, באה למנוע מצב זה, ויש איפוא לברך עליה. כידוע, החכם אינו נכנס למקום שהפיקח יודע איך לצאת ממנו. גם אם הארגון מיטיב להיות פיקח, כדי לחַלץ את הבנות שכבר נלכדו בשבי הערבים, הוא מעדיף להיות חכם, ולמנוע מראש את מבצע החילוץ והסבל של הבנות.
ומעבודה עברית לרֶגַע של עברית.
|
|
| תאריך:
|
10/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
10/02/2009
|
|
ציפי לידר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
גאולה לעולם
|
10/02/09 18:29
|
|
|
|
2
|
|
ציפי לידר
|
12/02/09 22:47
|
|
הגיע הזמן להחליט - שמאל או ימין, כן נסיגה או לא נסיגה, צמיחה או מיתון. אני החלטתי ללכת על בטוח. להלן נימוקי:
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תעלומת מספר הנמנעים מהליכה לקלפי תגיע, סוף סוף, הערב, לפתרונה. אם, אומנם, יתחוור אז כי מספרם של אלה אכן הגיע לשיא כל הזמנים - ייאלצו מפלגות רבות לבלוע את הכובע שלהן ולאכול את הדייסה העכורה שבישלו בעצמן.
|
|
|
|
|
"לאורך ההיסטוריה כולה, ללא הבדל מקום ותקופה, אפשר להבחין בתופעה של ממשלות הנוקטות מדיניות המנוגדת לאינטרס שלהן - עצמן". במשפט זה מתחיל ספרה הידוע של ברברה טוכמן "מצעד האיוולת". בספר נסקרות דוגמאות היסטוריות של צעדי הרס עצמי שנקטו שליטים למרות שהייתה אפשרות ללכת בדרך אחרת. הדוגמא המפורסמת לכך היא סוס העץ שהכניסו שליטי טרויה לעירם, למרות שהיו להם סיבות לחשוש שהיוונים טומנים להם פח.
|
|
|
|
|
כתגובות למאמריי בתחום המדיני, ככל שמשתמע מהמאמרים שלי כי הבחירה הטובה ביותר היא לליכוד, מופנות אלי שתי טענות כדלקמן:
|
|
|
|
|
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
