בדמוקרטיה חייבים לבחור אחרת

במדינת ישראל שיטת הבחירות אינה מאפשרת לאזרח משחק דמוקרטי אטרקטיבי מספיק ורמת ההשתתפות בבחירות הולכת ופוחתת. תוצאות הבחירות מאפשרות סחטנות קואליציונית לקטנות ביותר שבין המפלגות - גם לכאלה שהבוחר כלל לא העלה על דעתו שתהיינה שותפות בקואליציה.

הקואליציה יושבת לעיתים על כרעי תרנגולת כאשר כמעט כל מפלגה קטנה יכולה להוות לשון המאזניים. רעיונות לשינוי שיטת הבחירות שנשמעו לאחרונה מצמצמים את המשחק הדמוקרטי מבלי שהם מאפשרים משילות גדולה יותר או יציבות גדולה יותר.

אתכבד להגיש כאן הצעה מקורית, קצת נועזת, לשינוי שיטת הבחירות ולשיפור המשחק הדמוקרטי. ההצעה עלתה לאוויר כבר באוגוסט 2007 וכעת נראית רלוונטית מתמיד.

מטרות ההצעה:

א. יציבות שלטונית - תוכניות ארוכות טווח דורשות יציבות כזו.
ב. יציגות פרלמנטרית יציבה - מניעת האופורטוניזם והזיגזג הפוליטי.
ג. הגדלת כוח המפלגה והאידיאולוגיה - הדרך חשובה מההולכים בה.
ד. הגדלת ההשתתפות האזרחית בבחירות - אין תוחלת לדמוקרטיה ללא השתתפות עממית רחבה.
ה. הגדלת ההשתתפות האזרחית במשחק הדמוקרטי - השפעה ישירה של העם על זהות הקואליציה.

עיקרי ההצעה:

א. יציבות שלטונית - הממשלה תכהן 4 שנים מלאות. להצעת אי אמון בממשלה יידרש רוב של 61 ח"כ התומך בראש ממשלה אחר ובקואליציה חלופית (אי אמון קונסטרוקטיבי).

ב. יציגות פרלמנטרית יציבה - יבוטל אחוז החסימה ויוגבל בחוק מספר המפלגות המיוצגות בכנסת למקסימום של 7 מפלגות - הגדולות ביותר לפי הצבעת העם ולא תתאפשר התפצלות או מעבר למפלגה אחרת אלא בבחירות.

ג. הגדלת כוח המפלגה והאידיאולוגיה - ראש המפלגה הראשונה ברשימת המפלגות הנכנסות לכנסת יקבל מהנשיא זכות אוטומטית להרכיב את הממשלה ולעמוד בראשה. (מנהיג צריך לייצג דרך ורעיון לצד יכולת הישרדות פוליטית, יכולת ניהולית ועבודת צוות שנצרפו לאורך זמן במפלגה, ולכן בחירה ישירה של ראש הממשלה אינה באה בחשבון).

ד. הגדלת ההשתתפות האזרחית בבחירות -

• תינתן חצי נקודת זיכוי במס הכנסה לכל מי שיצביע בבחירות לכנסת (ועוד חצי נקודת זיכוי לכל מי שיצביע בבחירות לרשות המקומית).

• יופחת גיל הזכאים להצביע בבחירות ל-17 שנים.

• תינתן זכות הצבעה לישראלים השוהים זמנית בחו"ל שיצביעו בנציגויות ישראל משך שבוע לפני הבחירות במעטפות סגורות.

ה. הגדלת ההשתתפות האזרחית במשחק הדמוקרטי - שיטת הבחירות: שמות כל המפלגות והלוגו שלהן יופיעו אנכית בפתק ההצבעה. הציבור יתבקש לסמן בעיגול על גבי פתק ההצבעה 3 מפלגות שברצונו להכניס לקואליציה! (הגדלת האטרקטיביות של ההצבעה בשיטה הדומה למשחק). אם הבוחר יסמן פחות או יותר משלוש מפלגות הפתק לא ייפסל והצבעתו תהיה כשרה (אם סימן יותר מ-3 מפלגות ייחשבו רק ה-3 הראשונות בבדיקת הטופס מראשו ומטה).

המועמד לראשות הממשלה יהיה רשאי להרכיב ממשלה בתוך 21 יום בתמיכת 3 המפלגות הראשונות, על-פי גודלן, שנבחרו לכנסת, והוא יזכה אוטומטית לאמון הכנסת מכוח המנדט שניתן להן ישירות על-ידי בחירת העם אף אם אין לקואליציה רוב בכנסת! בתום 21 יום הוא יהיה רשאי לפתוח במו"מ עם כל חבר כנסת אחר ולהרכיב ממשלה שתזכה לאמון הכנסת ברוב של 61 ח"כ לפחות בתוך 21 יום נוספים. אם לא יצליח המועמד לראשות הממשלה בהרכבת הממשלה בתוך 42 יום תוטל הרכבת הממשלה על-ידי הנשיא אוטומטית על ראש הרשימה הבאה בגודלה לפי אותם כללים.

תוצאות חדשניות אפשריות של ההצעה החדשה:

א. המפלגות ישאפו להתלכד ולהתאחד מראש כדי להגביר את סיכוייהן להיכנס לכנסת אלא אם הפער האידיאולוגי ביניהן אינו ניתן לגישור. זה יקטין את הנטייה להתפלג לרסיסי מפלגות על בסיס אישי, מגזרי ויצרי.

ב. המפלגות הרואות את עצמן מועמדות ל-3 המקומות הראשונים ינהלו מגעים ואולי אף מו"מ קואליציוני כבר לפני הבחירות ויציגו אג'נדה עם קווים מוסכמים לבחירת העם.

ג. יתאפשר (עם ביטול אחוז החסימה) סיכוי למפלגה קטנה מאוד להיבחר לכנסת, ותיתכן אף מפלגה שתזכה למושב אחד בלבד בכנסת! (אך על-פי ההצעה לא תהיינה יותר מ-7 מפלגות בכנסת)!

ד. תיתכן ממשלה בתמיכת 3 מפלגות ופחות מ-61 מחברי כנסת אך ורק מכוח הבחירה של העם!

ה. תיתכן מפלגה ערבית מאוחדת או דתית מאוחדת שתזכה במקום הראשון, אך אם המפלגות במקומות השני והשלישי לא ירצו בהנהגתה היא תתקשה להרכיב את הממשלה!

ו. יגדל שיעור האזרחים המצביעים בקלפי ביום הבחירות הן בשל הזיכוי הכספי והן בשל האפשרות לבחור ישירות את הקואליציה!

ז. הממשלה תזדקק לשיתופי פעולה עם חלקים מהאופוזיציה לצורך חקיקה וכך אינטרסים נוספים יבואו לידי ביטוי תוך הקהיית העימות בין קואליציה לאופוזיציה.

ח. יקטן במידה מסויימת הסיכוי שמי מ-3 מפלגות הקואליציה תדחף להקדמת הבחירות לפני תום 4 שנים והטעם לכך הוא שהעם בחר בהן ישירות לקואליציה.

ההצעה החדשה לא תשנה את הדברים הבאים:

רמת הקשר בין הבוחר לנבחר.
רמת המוסריות והערכיות של המנהיגים.
רמת המצטרפים לפעילות פוליטית במפלגות.
מאפייני התרבות הפוליטית הקיימת ואופי הדמוקרטיה הישראלית.