|
|
|
עסקנים, אידיאולוגים: פרופיל פוליטי עכשווי...
|
|
|
|
יש לה דרך או אין לה כסא לשנתיים? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
אז בוא נעשה סקירה קצרה לאחור:
הליכוד: מציג נבחרת נמרצת, עם חמישיה פותחת איכותית וספסל שחקנים עמוק, שיאפשר לה מספר הרכבים טובים ורוטציה במידת הצורך.
האידיאולוגיה של הליכוד: לא השתנתה בהרבה בשנים האחרונות, למרות שנאלצה להתגמש, להתפשר, לעגל פינות בשל שינויי המצב המדיני, ביטחוני באיזור, ובעיקר הקואליציוני.
אבל כוחו ואיכותו של הליכוד - בעקרונות האידיאולוגיה הבסיסיים, המלכדים את בוחריה ומשפיעים על מצטרפיה, לרבות הנהגה שיודעת מה היא רוצה ולאן היא הולכת.
הליכוד לדעתי יכול לצאת בסיסמה נוסח: חזון, אמונה, עוצמה, ביטחון, שגשוג כללי, ירושלים כבירת ישראל - כן! רק הליכוד יכול.
מבט קצר לעבר, אכן מוכיח שיש בליכוד הנהגה שיכולה לממש את המטרות הנ"ל, בראשות נתניהו והצוות שגיבש סביבו.
אנשים איכותיים כמו: בוגי יעלון, דן מרידור, בני בגין, סילבן שלום, גדעון סער, לימור לבנת, יוסי פלד, אסף חפץ, עוזי דיין, ציפי חוטובלי והצעירים האחרים - מרכיבים נבחרת שיכולה לתת תשובה לכל פרמטר ממשלתי - מנהיגותי.
שלא תהיה אי הבנת הנקרא. במפלגה כמו הליכוד לא הכל דבש. אוסף האישים עם דעות שונות ולפעמים די מנוגדות כמו בני בגין, דן מרידור, בוגי יעלון וסילבן שלום - זה לא מתכון לירח דבש פוליטי. אבל זה בדיוק - מה שמפלגה גדולה, פלורליסטית חפצה חיים - צריכה. דעות מנוגדות - וויכוחים סוערים ולוהטים כלפי פנים וכלפי חוץ שיוצרים תלכיד טוב להנהגה בריאה.
מפלגת קדימה: מפלגה ללא עבר, עם הווה קצר ולא מרשים בראשות אולמרט - וספק גדול לגבי העתיד. אין למפלגה בסיס אידיאולוגי, כמו לעבודה, לליכוד, למר"צ, לש"ס או אפילו למפלגות הערביות.
אסור לשכוח שקדימה מורכבת מפליטי ועריקי ליכוד + תוספת של פליטי ועריקי מפלגת העבודה (פרס, רמון, דליה איציק), כלומר: אוסף אינטרסנטי של עסקנים, חלקם הגדול סוג ב' - שמנסים להציל את עצמם במפלגה חדשה ולזכות בפרסים ופינוקים על עסקנותם.
ציפי לבני - הייתה ממקימי קדימה ומייסדה - עמדה לצד שרון בפילוג בתוספת שאול מופז, שערק בצורה לא מכובדת מהליכוד, לאחר שהודיע בפומבי שבית לא עוזבים, כתב מכתב לתומכי הליכוד ועוד לפני שהמכתב הגיע אליהם, ברח לקדימה תמורת הבטחה של תפקיד מוביל. לתשומת לב הבוחרים, גם הפעם הצהיר מופז שלא יעזוב את קדימה, נחייה ונראה. לדעתי - הוא נראה לי פוטנציאל טוב + כמה ח"כים נוספים כמו בוים, אפללו, שטרית ואחרים לפלג את קדימה, אם קדימה תיאלץ להישאר באופוזיציה.
הסיכויים לפילוג עריקה, בריחה - גבוהים. שהרי מופז לא מתלהב מציפי, דרכה, ניסיונה והנהגתה.
אידיאולוגיה של קדימה - מוצתה והוקפה במלואה בקטע סאטירי בתוכנית של ליאור שליין. שם אמרה הסטנדפיסטית בקטע של 1.5 דקות על קדימה את המשפט המבריק הבא:
דקה וחצי על קדימה: אריק שרון - זהו!
במודעות של קדימה - ציפי לבני מוצגת כפוליטיקאית אחרת, ראש ממשלה אחרת, דרך אחרת. והשאלה הגדולה: אחרת במה?
לא לשכוח - לבני פרט לעובדה שהצביעה נגד כל הטבה לנשים ומעמד האישה, הייתה בממשלה ובצמרת החלטות של כל הפשלות של קדימה, בכלכלה, בביטחון ובמלחמת לבנון.
מפלגת העבודה: יש להודות שברק התאושש אישית, מפלגתית, ביטחונית, תדמיתית, עקב המלחמה בעזה, אך הציבור לא סלח לו.
הגיע הזמן - אחרי 8 שנות התגרות בלתי פוסקת של החמאס, בה ממשלת שרון + ממשלת אולמרט ברק, נוהלו מדיניות של "אוננות ביטחונית" - לאמור: תגובות אנמיות, ירי לשטחים פתוחים, בומים על קוליים מעל עזה - שרק הצחיקו את החמאס.
המבצע הוכיח - כן! צה"ל יכול לנצח - אם מקבל פקודה נכונה ומונהג בצורה נבונה ואמיצה, וחבל שלא נתנו לו לסיים את המלאכה. היתרון של מפלגת העבודה על קדימה, הוא בכך שיש לה יסודות אידיאולוגיים מושרשים, כמו לליכוד ולמרות שאיבדה מחינה, מעוצמתה ויכולתה, היא עדיין אטרקטיבית יותר מקדימה ויותר ממפלגות השוליות.
ליברמן - ישראל ביתנו:
תופעת טבע - או בומרנג בשל הרגשה של נרדפות, מוצא, דעות ימניות תוקפניות כלפי הערבים, שהרוויחו את ההתקפות עליהם ביושר, במיוחד הח"כים אחמד טיבי וזחלקה מבל"ד, בשל דעותיהם ומצע מפלגותיהם כלפי מדינת ישראל.
ליברמן בימינו כמו שרון בזמנו, קבלו תוספת מנדטים בשל חקירות משטרה, ובמיוחד בשל עיתוי אומלל, לא מחושב דיו של פרסום החקירות.
להזכיר לציבור: שרון בזמנו, כשעמד לפני הבחירות הכלליות, הדליפה פרקליטה הבכירה, בדמות עו"ד גלאט-ברקוביץ את "חיקור-הדין" שביקשה הפרקליטות בחו"ל לגבי האשמות נגד שרון בפרשת סיריל קרן. התוצאה - 3-4 מנדטים נוספים לשרון, שיבוש החקירה של שרון, שתרמה בהמשך לסגירת התיק.
ליברמן נחקר בפרשה מזה 10 שנים, זמן שערורייתי במיוחד לגבי איש ציבור, תוך חידוש והמשך החקירה שבועיים לפני הבחירות.
העיתוי - אומלל, נראה על פניו כמגמתי ועולה ממנו ריח לא טוב, למרות שהוא כשר.
כל ההסברים של פרקליט המדינה עו"ד לדור, גם אם הם נכונים ומבוססים, לא נשמעים ונראים תמימים, ובוודאי שאין תמימות דעים בציבור לגבי מועד הפרסום. חבל - שטעות מעין זו תביא 3-4 מנדטים לליברמן, כפי שאכן קרה במציאות.
כדאי לזכור ולרשום:
הגב' עליזה אולמרט, בראיון נרחב שנתנה בסוף השבוע (20.2.09) לעיתון 7 ימים של ידיעות, מתייחסת לשינוי הפוליטי שעברה במסגרת היותה אשת ראש הממשלה. הגב' אולמרט שלא הסתירה את דעותיה השמאליות (לעומת בעלה הימני) - אומרת בראיון: ששינתה את דעתה, לאור המציאות שראתה במשרד ראש הממשלה, שאין למעשה עם מי לעשות שלום, אין פרטנר ואין סיכוי להתקדמות בעתיד הקרוב, וכך גם לגבי הסופר יורם קניוק ואנשי שמאל נוספים.
|
|
|
|
בחיק ההזיות הנעימות: עמוס עוז
|
|
|
|
ויכתתו קסאמיהם ל.... לעוז הפתרונים... [צילום: AP]
|
|
|
ואם מדברים על אנשי שמאל, ישנם כאלה שעדיין חולמים וחיים בפלנטה אחרת, מבודדים ומנותקים מהמציאות אבל משמיעים קולות של תקווה לעתיד - וזה כשלעצמו חיובי, אבל בדרך משמיעים הצהרות ותובנות שעושות נזק למדינה ולציבור, דוגמת הסופר המוערך - עמוס עוז.
בראיון לעיתון הארץ, טען עמוס עוז בלהט, שהמלחמה בעזה הייתה לא פרופורצינלית. האם 8 שנות קסאמים/גרדים, מאות אנשים פגועים נפשית וחלקם פיזית, ילדים מרטיבים בלילות עם טראומות לעתיד - זה פרופורציונלי? איזה מלחמה בהיסטוריה הייתה מידתית וממתי מלחמה היא מידתית? מלחמה היא אכזרית, פוגענית ומטרתה לנצח - ראה מאמרי באתר זה: "מלחמת עזה - ההיבט המשפטי והמוסרי".
|
|
|
|
|
ימינה פנה, קדימה שכח! [צילום: פלאש 90]
|
|
|
והיה אם לא תהיה ממשלת אחדות, שניתן לצרף אליה גם את העבודה, שמשתוקקת ללכת לאופוזיציה ואולי שם תתפורר כמו מר"צ, ואם קבוצת פורשים בראשות שאול מופז לא יפרשו פעם נוספת לליכוד - הברירה הטבעית תהיה ממשלת ימין.
אם כל המאמצים של פרס וביבי יכשלו - הפור יפול ויש לומר לביבי - הקם ממשלת ימין (ניתן להקפיא את שני הח"כים הקיצוניים של האיחוד הלאומי - שלא תהיה להם השפעה ממילא ושלא יהוו כתם על בגד הימין), והוכח לעם ולעולם שאפשר להיות גם ממשלה לאומית ציונית, דמוקרטית - לדאוג לכלכלה לביטחון לגבולות בני הגנה ולהגיע להסדרים או שלום קר/חם עם שכניננו - שהרי בפועל שלום או מלחמה - רק הימין יכול לעשות בהצלחה.
|
|
|
|
מאקטואליה פוליטית לאקטואליה היומית
|
|
|
|
כביש. לא מתאים לכל אחד [צילום: פלאש 90]
|
|
|
נקודות למחשבה והרהורים:
1. רפ"ק לוגסי, ממשטרת ישראל, נרצח על הכביש, על-ידי נהג שיכור/מסומם, למרות שהמנוח פעל לפי כל כללי התנועה - אפוד זוהר, משולש הזהרה והעמידה בשולי הכביש.
2. כבר לפני שנים במאמר באתר זה, כתבתי כי רישיון לרכב הוא כמו רישיון לאקדח - ויש להתייחס למכונית כאל נשק קטלני על השלכותיו המשפטיות.
3. מזה שנים אני כותב לכל הגורמים, לרבות שר התחבורה שאול מופז, וטוען שניתן לצמצם את הקטל בדרכים על-ידי מניעה מנהגים מועדים עם פוטנציאל לתאונות, לעלות על הכביש ולשלול את רישיונם, בטרם יבצעו תאונות קטלניות, וכל זאת, בעלות נמוכה וכח אדם מצומצם, אך אין שומע במערכות האכיפה.
4. הגיעה העת שמשרד התחבורה, הפרקליטות ובתי המשפט יתעוררו ויתחילו להלחם בקטל בדרכים בצורה יותר יעילה.
|
|