כלא האח הגדול חוזר

בימים הקרובים תופיע במרקע סדרת-החיקוי השנייה של "האח הגדול", בה יסתגרו במנותק מיתר העולם כמה סלבריטאים ישראלים - אשר אין להם תחליף עדיף לעיסוק זה, בתקופה האמורה.

המשמעות היא כי אלה שייכלאו שם, הם משועממים דרך קבע במידה כזו שכליאתם במתקן - מעניינת, מרתקת, מאתגרת יותר מהשיגרה של חייהם, כמו שלכמה אביונים מקרב הארץ - בית הסוהר הוא מפלט מועדף.

המשמעות של התופעה היא כפולה: מצד אחד - הכלואים, שכליאתם מעידה עליהם ומדברת בעדה. ומצד שני - הצופים, אשר מכלים את זמנם בהתבוננות חסרת תוכן ונטולת עמקות - אינטלקטואלית, בידורית, חינוכית.

צריך לאפשר לצופים משלמי האגרה אלטרנטיבה סבירה - כי במצב בו, בו-זמנית, בכל הרשתות, יופיעו במרקעים טלנובלות ושידורי מציצנות וחטטנות, הרייטינג המושג אומנם יהיה נכון מבחינה מסחרית, אך מזויף ומאולץ, בהיות הצופים מסתפקים בברירת מחדל ולא בבחירה אמיתית.

ריכוז תוכניות הבל ורעות רוח במרקע, מאלץ את הצופים לרדת ברמתם התרבותית, ומכתיב להם סדר יום לא-תרבותי בשעות הרבות בהן הצופים מרותקים למרקע יום יום.

הלעטת הציבור בזבל

טלוויזיה ממלכתית - אמורה ליצור אווירה שונה ולאפשר - לכל הפחות למי שמעוניין - לצפות בתוכניות חינוכיות ותורמות ידע, מידע, תרבות, מוסר, ערכים.

ללא קיומה של טלוויזיה ממלכתית ראויה מסוג זה - החלל מתמלא בזבל והציבור מולעט בו ויורד ברמתו התרבותית, החברתית, המוסרית, הערכית אל התהום, ככדור שלג במדרון.

התחרות על הרייטינג הופכת להיות תחרות צהובה - ולצופה אין בחירה ואין ברירה.

כך או כך, בימים הקרובים נחזה בדמויות מוכרות - משועממות, משתטות, מתבזות, ואלה אליליך ישראל.