איך תזחל מפלגת העבודה לממשלה

לאחר פרסום דבר הפגישה האחרונה בין ברק לנתניהו, בעקבותיה הבטיחו השניים חגיגית "אנו ניפגש שוב" ברור שברק החליט לעשות הכל, אבל ממש הכל, על-מנת להיכנס לממשלה ולא לבלות את ימיו ולילותיו במריבות עם עמיר פרץ ושלי יחימוביץ'. ברק אינו מתכוון לעזוב את משרד הביטחון ולהבטיח כמו גנרל מקארתור בשעתו "אני אשוב" - הוא בכלל לא מתכוון לעזוב.

אנו מדווחים כל הזמן על מאמציו הבלתי נלאים של יו"ר מפלגת העבודה ועל הבטחות מפתות מאוד המוצעות למתנגדים לכניסה לממשלת נתניהו. רביב דרוקר אף שמע וסיפר ששלי יחימוביץ' קרובה מתמיד להיות שרת התמ"ת - משאת נפשה, ואופיר פינס יוכל לקבל את תפקיד שר המשפטים במקום פרידמן הנורא ולהציל את שלטון החוק מהקמים עליו לכלותו.

צו 8 למפלגת העבודה

זעקות המחאה הילדותיות של סרבני הקואליציה אינן עושות על ברק רושם רב ובצדק. כעת הוא מדבר על הצורך באחדות המפלגה "יהיו ההחלטות אשר יהיו". תמיכתם של שלום שמחון ובנימין בן-אליעזר בכניסה לממשלה מובטחת ממילא. כעת נדרש ליצור את האווירה המתאימה - שבועיים הם די והותר זמן, אם פועלים ביעילות.

כל שברק צריך לעשות הוא ל"שכנע" את הסרבנים שמתקיים מצב חירום לאומי המחייב את התייצבות העבודה על-פי צו 8 קואליציוני. נראה לי שכל הנדרש לרקיחת התבשיל הפוליטי הזה הם המרכיבים הבאים, שבכל אחד מהם טמון איום במקרה של סירוב והבטחה מלבבת במקרה של היענות:

א. איום בשר משפטים העונה לשם דניאל פרידמן החמוש ברפורמות מרחיקות לכת לפגיעה בשלטון החוק, ולחילופין, הבטחה למנות את אופיר פינס כשר משפטים, או לפחות קבלת התחייבות חד-משמעית לאי-פגיעה בבית המשפט העליון וסטטוס קוו בענייני חוק ומשפט, כמו בענייני דת ומדינה.

ב. איום בצירוף נציג לישראל ביתנו לוועדה לבחירת שופטים בצירוף שר משס כחבר ממשלה נוסף בוועדה, ולחילופין, הבטחה כי אם תצטרף העבודה - שר או ח"כ מטעמה יכהן כנציג בוועדה.

ג.100,0000 התחלות בנייה מתוכננות בשטחים שחייבים לעצור - שיוקפאו אם העבודה תצטרף.

ד. איום בסיפוח חלקים נרחבים בגדה, או הבטחה למו"מ נמרץ ורציני להבטחת "שלטון עצמי" לפלשתינים.

ה. איום בהכפלת התקציב לישיבות ולהתנחלויות, או הבטחה להקפאת המצב הקיים.

ו. איום בקיצוץ דרמטי במכסות המים לחקלאות, או הבטחה לביצור ההתיישבות החקלאית העובדת בהנהגת השר שמחון.

ז. איום בפעילות צבאית ערה ברצועת עזה בהנהגת שר ביטחון לא מנוסה, או מבצע "עופרת יצוקה 2", בהנהגת "מר ביטחון" - ברק. כל זאת לאור הצלחת המבצע הקודם.

ח. איום בפשיטת רגל של המפלגה, או הבטחה לסיוע לעבודה לצאת מהמשבר הפיננסי בו היא נתונה.

ט. הצעה נדיבה לחמישה שרים כולל שר ביטחון, תמ"ת ומשפטים, או ישיבות סיעה רוויות מישטמה עם פרץ, יחימוביץ' ותמיר, ללא תקציב אפילו לבורקס יבש.

י. הבטחה לייבש את קדימה באופוזיציה, או איום בצירופה, או בצירוף מספר מספיק מחבריה, בשלב כלשהו, תוך הותרת העבודה לגווע באופוזיציה.

כשתוצג חבילת ההטבות הארוזה והמפתה לחברי מרכז מפלגת העבודה וכנגדה רשימת התלאות באופוזיציה, יהיה מעניין לראות אם ידחו את העסקה ויפנו "לשקם" את עצמם לקראת הבחירות הבאות. יותר מדי אינטרסים מעורבים בהחלטה ויותר מדי משרות נחשקות. ישיבת השיקום האחרונה של המפלגה התפוצצה כזכור תוך האשמות חריפות, והבהירה שמצבה של המפלגה באופוזיציה הוא חשוך-מרפא. נכון שגם בקואליציה זה לא משהו, אבל הייאוש שם, כמאמר השיר, הרבה יותר נוח, ואם צריכה מפלגת העבודה למות כמו כלבה, אז עדיף לעשות זאת תוך יניקה מעטיני השלטון עד הסוף הלא כל-כך מר.

אגב הירי בדרום, לאחר שברק הבטיח לנו שצה"ל בהנהגתו שינה את התנאים בדרום שינוי יסודי, מעורר את המחשבה הנוגה לפיה מלחמת לבנון הכושלת, על שלל הוועדות שחקרו אותה, השיגה בכל זאת תוצאות טובות יותר ממבצע "עופרת יצוקה" ואולי מכך נלמד משהו על יומרותיו של אהוד ברק.