מכתב גלוי לנועם שליט

שלום לך נועם;

עד לפני כשבוע השכלת לנתק את מאבקך לשחרור בנך מהיורה הפוליטית הרותחת כאן דרך קבע. הקמפיין שאתה מוביל בימים האחרונים משתמש באסונה הפרטי של משפחתך כנקודה ארכימדית למנף עליה לחץ פוליטי על פוליטיקאים.

הם הרוויחו את הלחץ הזה ביושר כאשר איפשרו מעבר סחורות לעזה, כאשר נתנו תהאדייה להניה וכאשר הפסיקו את "עופרת יצוקה" - כל אלה בלי להביא את בנך הביתה. אלא שהלחץ הזה הוא לגיטימי בתנאי שהוא גם הוגן פוליטית, דהיינו: שהוא איננו מעבה את הנקודה הארכימדית הזו בחלק מהזירה הפוליטית כדי לנגח את החלק האחר, ואת זה בדיוק עשתה השתלחותך משולחת הרסן בח"כ אריה אלדד(16.3.09, בשעה 13:10) בתוכניתה של אסתי פרז ברשת ב'.

עד היום, לא ניסה איש ממחנהו הפוליטי של אריה אלדד לערב את עמדותיך הפוליטיות - שהן ידועות - במאבקך. האיפוק התמוה שגילית כלפי ממשלת אולמרט נוכח האופן שבו התנהלה בעניין בנך בכלל ובפיאסקו "עופרת יצוקה" בפרט, קיבל היום הסבר מעורר פלצות: השתלחותך הפרועה בח"כ אלדד מספקת לכל מי שמזדהה עם סבלך ללא קשר לעמדותיו הפוליטיות סיבה לחשוד ביושרתך, והח"מ בכלל זה.

אפילו יריביו הפוליטיים של ח"כ אלדד משבחים את הגינותו, את יושרו האינטלקטואלי ואת איכות תיפקודו כח"כ. תיוגו על ידך כ"ימני הזוי" וטענתך שדעתו בעניין שחרור בנך איננה לגיטימית ולא ראוי לה שתישמע היא לא פחות מניסיון לבצע "פוטש אמוציונלי" בתהליך קבלת ההחלטות של מדינת ישראל, תוך ניצול שעת הדימדומים שבין 2 הממשלות: בין זו שהפקירה בפחדנות, ברשלנות ובציניות את בנך לבין זו שנבחרה לאחרונה והמציעה דרך אחרת בכלל, ואולי גם בעניין שחרור בנך.

השתלחותך בח"כ אלדד נגועה בחוסר תום לב קיצוני: בעודך מנסה להפעיל סחיטה אמוציונלית על פוליטיקאים מן השמאל אתה פוסל את לגיטימיות העמדה של פוליטיקאי מן הימין, למרות שהיא מנומקת הרבה יותר מעמדתך שלך, שהיא גם עמדת השמאל.

כל כך, מפני שקילוף הוויכוח בינך ובין אלדד מהספין התקשורתי המכוער שהקנית לו מציב אותו כלהלן: אלדד טוען, שבבואה לקבל הכרעות מוסריות - על הפוליטיקה להעדיף את האינטרס הציבורי על זה הפרטי. בנוסף הוא גם מציע דרך חסכונית יותר בדם, ולכן מוסרית יותר, לשחרור בנך, מזו שאתה מנסה לקדם. אתה מבטא את העמדה ההפוכה, ועם כל הכבוד, ההבנה והצער: אין כל הוכחה שטענתך הכללית (להבדיל מדרישתך הפרטית, שהיא לגיטימית לעילא) בדבר הפגיעה במורל הצבא אם לא ישוחרר בנך לאלתר חזקה יותר מסטטיסטיקת הרצח המוכחת המצוטטת על-ידי ח"כ אלדד.

מה שנעלה מעל לכל ספק: אין לך בסיס עובדתי, מוסרי או פוליטי לשלילת הלגיטימיות של הדעה ההפוכה לזו שלך. כך בכלל, ובפרט, כשהדעה הזו נוגדת את האינטרס הפרטני שלך.