News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 494,134  סלולר - 694,018
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
אם רשות המיסים לא תמצה את הדין עם בר רפאלי וציפי רפאלי, היא תחמיץ הזדמנות פז ל"יראו וייראו"    מבחינה עובדתית ומשפטית, נראה שאין הצדקה להסדר כזה - שכן מדובר בתוכנית עבריינית מתוחכמת...
עידן יוסף
עידן יוסף
נסיעות בקווים עם ביקוש מועט הוקדמו או בוטלו ב-16 קווים    ynet הצית תבערה תקשורתית ובשמאל תקפו בחריפות נגד שר התחבורה שמצידו צינן את המהומה
חובב לויטס
חובב לויטס
מערכת יחסי העבודה התדרדרה לשפל שלא היה מעולם, ומערך הכיבוי שתמיד התגאה בלכידות שלו, המשפחתיות, היום מובל למקום של הפרד ומשול. כך טוען אבי אנקורי יו"ר ועד ארגון הכבאים
יובל לובנשטיין
יובל לובנשטיין
הן חוששות בעיקר מירידה בהיקף הקניות של הצרכנים, אשר חלקם מתחילים להבין שכ-30%-20% מהקניות שלהם, כלל אינו נחוץ ומיותר
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
חוק נהרי - בשם השוויון יגדל הפער?
ח"כ משולם נהרי [צילום: פלאש 90]

משמעות החוק לאור העבר ומבט לעתיד החינוך הממלכתי ועוד: על המחלוקת שמעורר חוק נהרי והעוסק בחלוקת העוגה התקציבית של החינוך ברשויות המקומיות

>
>
>
>
>
▪  ▪  ▪
"תחילת הסוף של החינוך הממלכתי בישראל", "החוק הכי חשוב, והכי הרסני, לעתיד החברה הישראלית", "שיוויון שיקרי" - הגדרות אלו ואחרות ניתנו למה שמכונה חוק נהרי על שם יוזמו, ח"כ משולם נהרי משס, ואשר נכנס ב-1 במרס השנה לתוקפו.

חוק?! בסך-הכל מדובר בתיקון 'פשוט', בן ארבע שורות, לסעיף 11 בחוק החינוך הממלכתי משנת 1953, תיקון אשר התקבל בכנסת במאי 2007.

השאלה שעולה היא - מה עושה את חוק נהרי לכל כך חשוב והאם הוא באמת 'הרסני'?

מרגע שהתחלתי לנבור במשמעויות שלו, הבנתי שאני נכנסת למערבולת של שיקולים פוליטיים, אינטרסים מנוגדים של קבוצות חברתיות, ובעיקר לעוגת תקציב ההולכת ומידלדלת מחד, וחינוך ממלכתי ההולך ונשאב לתוך תהום שמי יודע היכן תחתיתו מאידך, וכן, גם לשוויון ולצדק חברתי שצריך להיעשות.

הרקע לחוק - שוויון לכל ילד

חוק נהרי אשר התקבל בשם השוויון קובע כי עירייה, המקיימת בתי ספר ממלכתיים, תהיה חייבת להעביר הקצבות גם להחזקת בתי ספר פרטיים שמוכרים על-ידי משרד החינוך - העוגה התקציבית תחולק בין כל מוסדות החינוך כולל אלו המוגדרים כ'מוכר לא רשמי'.

בתי הספר כיום מתחלקים לפי מעמדם המשפטי לשלושה זרמים:

1. החינוך הרשמי (ממלכתי וממלכתי דתי).
2. מוסדות פטור - תלמודי תורה בחינוך החרדי שאין עליהם פיקוח מטעם המדינה.
3. חינוך מוכר שאינו רשמי - עליהם מופעל פיקוח חלקי ועליהם נמנים רשת החינוך החרדיות של שס ואגודת ישראל וכן עמותות ובתי ספר דמוקרטיים (ייחודיים).

במשך קרוב ל-60 שנות קיומה של המדינה (עד לחוק נהרי) נמנעו שרי החינוך לדורותיהם להתקין תקנות לתקצוב החינוך המוכר שאינו רשמי (חרדיים, ערביים וחילוניים - פרטיים) והתקצוב נעשה ללא כל בסיס חוקי משני מקורות:

  • מקור אחד הוא חוק חינוך ממלכתי ותקנות חינוך ממלכתי שנקבעו ב-1953 ואומרות כי "השר רשאי לתמוך במוסד מוכר בשיעור הנראה לו לגבי כל מוסד ומוסד", ובמילים פשוטות - השר רשאי לעשות מה שבא לו, כך גם הרשויות המקומיות ובוודאי שאין כאן מענה לחוקי השוויון.
  • המקור השני הוא חוק יסודות התקציב. המסדיר את התקצוב של רשתות "מעיין החינוך התורני" של שס והחינוך העצמאי של אגודת ישראל בלבד. כלומר, כל בתי הספר המוכרים האחרים תוקצבו שלא כדין.

שני אירועים היוו את הטריגר לחקיקת חוק נהרי:

  • פסיקה של בית משפט לעניינים מנהליים לפיה, רשות מקומית לא יכולה לתקצב מוסדות לא רשמיים אלא דרך תמיכות. משמעות הפסיקה - פגיעה בשירותים הבסיסיים של בתי הספר החרדיים (כולל חשמל וניקיון).
  • ניתוק החשמל למוסדות החינוך העצמאי באור יהודה, כאשר העירייה נקלעה לקשיים כספיים, כך גם רשויות אחרות שהפסיקו לתמוך בחינוך החרדי. שרת החינוך יעצה, אומנם, לעיריית אור יהודה להיעזר במימון חשבונות החשמל בוועדת התמיכות העירונית, אולם המפלגות החרדיות ראו בכך פתרון משפיל ומבזה.

חוק נהרי מתייחס לתמיכה שמיועדת לתקצב את התחזוקה והשירותים השונים והוא מחייב את הרשויות המקומיות לתקצב את מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי בשיעור של 75% מתקצוב בתי הספר הממלכתיים.

מה קורה בפועל? לאן מוביל החוק?

ההתנגדות הגדולה כיום היא של פורום ה-15 ומרכז השלטון המקומי הטוענים כי חוק נהרי עלול לפגוע קשות בחינוך הממלכתי. בימים האחרונים התייצבה דפנה לב, מנהלת מחלקת החינוך בתל אביב בחזית המאבק. בערים כמו מודיעין קובלים על תוספת התקציב המהווה נטל, במיוחד בעיר מתפתחת כמו מודיעין שבה פועלות בנוסף לבתי הספר החרדיים גם עמותות פרטיות.

כבר עכשיו מייחסים לחוק נהרי תהליכים כמו סגירתם של בתי ספר קטנים: כך בעיריית חיפה העומדת לסגור שני בתי-ספר ממלכתיים בתחומה כדי לכסות על הגרעון, ועיריית רמת גן העומדת לסגור בית-ספר ממלכתי ולפתוח באותו מקום בית ספר אנתרופוסופי, שהוא בית ספר ייחודי.

החוק החדש פוגע גם ביוזמים, אשר בהסכמים קואליציוניים קיבלו 100% תקצוב ועכשיו יקבלו רק 75%. ההתנגדות הבלתי-צפויה באה דווקא מרשת 'החינוך העצמאי' שאף עומדת להגיש בג"צ. הרשת תטען כי רוב העיריות טרם ביצעו את התחשיבים הנחוצים כדי להעביר תקציב שיכסה את העלויות, ולפיכך החלת החוק אינה רלוונטית.

כל ילד בישראל רשאי היום לקבל תקצוב בצורה שוויונית, אולם כל עוד ישנם בתי ספר לא ממלכתיים, חוק נהרי יגביר את אי-השוויון, יעודד הפיכת בתי הספר לייחודיים ('פרטיים'), אשר ימשכו אליהם תלמידים רבים, ויחליש את בתי הספר הממלכתיים. מהלך ברוח זו התחיל כבר בירושלים. בתי-הספר הייחודיים פתוחים למימון נוסף של ההורים ושל גורמים עסקיים ובכך יגדלו הפערים. מה יהיה הסוף? ימים יגידו.

משמעותו הרחבה של התיקון לחוק - האם מדובר ב"שוויון שקרי"?

אישור חוק נהרי, הביא לתגובות סותרות -

ח"כ נדיה חילו הביעה שביעות רצון מכך שלראשונה ייהנו מוסדות ערביים מתקציבי הרשויות, יו"ר ועדת החינוך הרב מיכאל מלכיאור טען לשוויון, ומנגד טען יוסי ביילין שמדובר בשוויון שקרי: כיוון שתקציב הרשויות לא השתנה. כתוצאה מהחוק, תחולק עוגת התקציב בין יותר מוסדות חינוך ובעוד שבעבר, החינוך הממלכתי זכה להעדפה, הרי שבשם השוויון ייהנו עכשיו כל בתי הספר, והתוצאה תהיה חיזוק כוחו של החינוך הפרטי על חשבון הממלכתי.

כותב איתן אטיה מנכ"ל פורום 15 הערים הגדולות: "אין דרישה מוצדקת ומעוררת אהדה יותר מהדרישה לשוויון בהשקעה בילדים, ולכאורה, זה כל מה שדורשים תומכי "חוק נהרי". אבל רק לכאורה. השוויון המבוקש הוא שוויון רק בקבלת כספים ועל שוויון בחובות אין מה לדבר".

הטענה היא ש-400 מיליון שקל, שמתקצבים עתה בתי ספר ממלכתיים, יועברו מכספי השלטון המקומי לבתי ספר עצמאיים שאין עליהם פיקוח מכיוון שהם אינם מוכנים לפיקוח של המדינה, הם אינם מוכנים להתחייב לתכני לימוד מינימליים...

כל קבוצה שמעוניינת בכך, תוכל לפתוח בית ספר פרטי שילמד רק מה שהיא מאמינה בו ולדרוש לתקצב אותו, תחנך כאוות נפשה ללא תודעה אזרחית אחראית, בלי קריטריונים, בלי פיקוח מקצועי, מנהלתי או בטיחותי, ואפילו בלי לבדוק לאן הולך הכסף. חינוך עצמאי לכל.

"הדרישה שהרשויות המקומיות יחויבו לממן כל מערכת שכזאת ולאפשר לה ליהנות מכל העולמות אינה הגיונית, אינה מוצדקת, ומסוכנת לילדי החינוך הממלכתי - ילדיהם של הרוב המוחץ של אזרחי ישראל...".

פרופ' יולי תמיר [צילום: פלאש 90]

עמדתה של פרופ' יולי תמיר - כיצד גווע קול הזעקה?!

פרופ' יולי תמיר מהמתנגדות לחינוך הפרטי, הייתה בתחילה מאוד נחרצת: "אם החוק הזה עובר - אנו בהידרדרות. זהו מאבק על חיינו הציבוריים. צריך להקים קול זעקה לשמים". פרופ' תמיר דרשה שוויון בכל, "שלא יצפו ממני לתקצב כל בית ספר שנפתח עם עשרה ילדים בלבד". החוק עבר למרות התנגדותה של פרופ תמיר.

עופר שלח במאמרו "צרת החינוך", לא השתכנע מהתנגדותה של שרת החינוך. "ככה בשקט, בנימוס, בהבעת דעה שאין מאחוריה מאבק של ממש... עבור שר חינוך כמו תמיר, חוק נהרי הוא הרבה יותר גרוע מהמלחמה... סיבה לצאת למאבק מטורף בממשלה ובתקשורת ובכנסת, עד כדי הנחת מפתחות על השולחן". אלא שיולי תמיר לא הניחה את המפתחות על השולחן ולדברי שלח גם לא נלחמה: "תמיר לא עשתה מלחמה כי מאז ימי שלום עכשיו, לפני הרבה שנים, כשהיינו צעירים ויפים וצודקים, היא והמחנה הלבן, העשיר והמרוצה מעצמו שלה לא עושים מלחמות. היא לא נלחמה כי שרים בישראל לא נלחמים על שום דבר...".

השלב הבא הוא חתימה על התקנות הנובעות מהחוק. תקנות לתקצוב החינוך הלא-רשמי אשר לא נעשו 60 שנה ויכול להוות שלב של עיכוב החוק.

גם כאן עופר שלח לא בוטח בכוחה של יולי תמיר: "אני מאמין הרבה יותר בסבלנות של נהרי מאשר בעמידה האיתנה של תמיר. שס תלחץ, אולמרט יילחץ, יולי תפתח את השיבר...".

שחר אילן במאמרו "נהרי יכול לחכות" ראה בשלב התקנות הזדמנות גדולה, האתגר של תמיר, אולי האתגר הגדול בקדנציה שלה, שבו יכול משרד החינוך לקבוע את מספר התלמידים לפתיחת בית ספר, יכול לקבוע הרשמה רק דרך העירייה ולמנוע חלוקה לאשכנזים וספרדים ועוד ועוד...

שרת החינוך חתמה על התקנות והחמיצה את ההזדמנות. כותבת על כך איילת פישביין: "כשחתמה שרת החינוך יולי תמיר על תקנות חוק נהרי, היא ידעה שהן יביאו להרס החינוך הממלכתי, ואף על-פי כן היא לא עשתה מזה רעש. היא המשיכה לשבת בממשלה".

במכתב ששיגרה יולי תמיר ליו"ר מרכז השלטון המקומי עדי אלדר היא מתרצת: "בניגוד לעמדה שהצגתי, תמכה הממשלה בהצעת החוק וזו כצפוי התקבלה בכנסת. החוק מחייב התקנת תקנות לשם הפעלתו ומתוך כבוד להחלטות הממשלה ולחוק, פעלתי להתקין את התקנות האמורות...".

שיקולים פוליטיים ואחרים, גלויים וסמויים מאחורי החוק

הקלות והמהירות שבהן הועבר החוק, העלו ספקולציות לגבי המניעים שעומדים מאחוריו. צבי לביא מקשר בין חקיקתו המזורזת לבין בחירת פרס לנשיאות: "נהרי הוא אחד האדריכלים, אם לא המוביל, שריפדו את דרכו של שמעון פרס לנשיאות, הודות לתמיכה הגלויה של שס וכנראה גם הסמויה של יהדות התורה. התמיכה לא ניתנה בחינם. לכל מחווה שנדרש מהגוש החרדי יש מחיר...".

חוק נהרי הוא חלק מההסכם הקואליציוני בין שס לקדימה. עדי אלדר טוען כי מדובר בתקדים, אשר לא זכור כמותו בישראל: "זוהי הפעם הראשונה שבה נקבע בהסכם קואליציוני סעיף שיבוא על חשבון כספי הרשויות המקומיות. אם ברצונה של הממשלה לקדם חוק שהוא תוצאה של הסכם קואליציוני, אז אנא, לא על גבן של הרשויות המקומיות אלא ממקורות ממשלתיים".

את התהיות - כיצד בשם השוויון התעלם יו"ר ועדת החינוך של הכנסת מהקשיים ומההרס של החינוך הממלכתי העלול להתלוות אליו, וכיצד ויתרה יולי תמיר בקלות ובמהירות רבה כל כך - הפניתי ישירות לרב מלכיאור בראיון טלפוני שקיימתי עימו:

חוק זה בא לדעתו לפתור את הבעיה שכל רשות עשתה בנושא התמיכה מה שהיא רצתה, והוא חשב שלא נכון יהיה שילד הלומד במערכת המוכרת כציבורית, לא יקבל את כל השירותים שהרשויות נותנות החל משירותי פסיכולוג ועובד סוציאלי וכלה בשירותים הבסיסיים ביותר. "כשאני רואה ילדים קשיי יום שלא יכולים לקבל שירותים בסיסיים שהרשויות נותנות, לא בגלל שבחרו להיות פרטיים אלא בגלל שהם חרדיים, כשאני שומע שילד עם צרכים מיוחדים לא מקבל סייעת, אני לא יכול לחיות עם זה", אמר מלכיאור.

"אני הייתי מאוד בעד להסדיר את החינוך הממלכתי-חרדי. זה הכיוון היחידי. שרת החינוך אמרה, אבל לא עשתה עם זה שום דבר".

"יש כמה בתי ספר שהרוויחו בגלל הרצון האמיתי לא לקפח ולא להפלות לרעה בתי ספר אחרים" - הכוונה לבתי הספר הייחודיים שצריכים גם הם להכנס תחת החסות הממלכתית. לדעתו של מלכיאור יצטרכו בתי ספר אלה לקבל על עצמם גזרות שלא מקובלות עליהם, אבל מצד שני החינוך הממלכתי יצטרך להיות יותר פלורליסטי, לקבל בתי ספר עם דגשים מיוחדים. "גם יולי תמיר חשבה כך, אבל היא לא עשתה דבר וחצי דבר בנושא...".

מה שהמדינה הייתה צריכה לעשות בעקבות חוק נהרי, הוא "לפצות את הרשויות המקומיות ולא מדובר בסכומים מאוד גדולים".

דווקא בנושא תשלומי ההורים רואה הרב מלכיאור את הגורם העיקרי שהופך את הממלכתי לפרטי [ראו ראיון מלא].


הראיון המלא עם הרב מיכאל מלכיאור - [קישור]
הכותבת הינה מורה לביולוגיה ומחנכת.
תאריך:  18/03/2009   |   עודכן:  18/03/2009
שושי פולטין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חוק נהרי - בשם השוויון יגדל הפער?
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
מלון בוטיק - שם נרדף לחופשה בכלל ולחופשה רומנטית בפרט (כלומר - בזוג...). מלונות בוטיק הם מקומות המתרגמים את כוכבי השמים לרגשות. מתחמי אירוח יוקרתיים עם שקט ביתי ואווירה מרגיעה. מלונות אינטימיים לחוות בהם לילות וימים, שעות בלתי נשכחות. לחוש בהם - מזוקקים, נטולי עכבות ומסווים, מסכות ושאר העמדות פנים - את מלאותם ועומקם של כל החושים. מלון בוטיק נועד לאפשר לנו למצות בו את המאוויים הכמוסים, את השאיפות החלומיות. מי מאתנו אינו חולם על מלונות, שבהם נוכל להגשים את חלומות הלילה בעצם היקיצה מהם בבקרים?!
18/03/2009  |  איתמר יונגר  |   מאמרים
בימים אלו, כשכותרות על אחוזי גיוס נמוכים מבצבצות פה ושם, אין לנו אלא לקוות לאיוש מחדש של התפקיד בכנסת: ”נציב הדורות הבאים”. תפקידו של אדם נכבד זה יהיה לבחון את החוקים והמדיניות על-פי ראייתם וטובתם של הדורות הבאים. לא עוד הסתכלות צרה ונקודתית, הבוחנת טיבן של החלטות בעיקר על-פי השפעתן על אכלוס כסא הכנסת של המחליט. אלא הסתכלות "על-דורית" הבוחנת את משמעותם של חוקים והחלטות על צאצאינו וצאצאי צאצאינו. ברור הדבר, כי אדם שכזה היה יוצא, מתרעם ומתקומם נגד אחת העוולות החמורות ביותר כנגד הדורות הבאים, שרואים אנו את ביטוייה שוב ושוב: חלוקה לא-שיוויונית בנטל.
18/03/2009  |  ליאת נוקד-וינדר  |   מאמרים
תרגילי ההשהיה, שבהם נוקט החמאס, מזה זמן רב, כדי שלא להחזיר את גלעד שליט, היו צפויים מראש. הם חלק אינטגרלי של התעללות אכזרית מצד ארגון המרצחים הזה כלפי ישראל. ראש הממשלה, אהוד אולמרט, מודע לכך, בדיוק כמו כולנו, אבל אינו אוצר כוח להסיק את המסקנות המתבקשות.
18/03/2009  |  ראובן לייב  |   מאמרים
הזמנים משתנים, כיום האינטרנט תופס מקום יותר ויותר מרכזי בחיינו וכמדיה דרכה אנו צורכים מידע. עם השינויים הללו באים שינויים באסטרטגיות שיווקיות לכל תחום. אם פעם המדיה המרכזית בה מפרסמים היו בוחרים לקדם עצמם הייתה הטלוויזיה, כיום שיווק אונליין תופס מקום מכובד יותר.
18/03/2009  |  יואב לוי  |   מאמרים
נשיא המדינה לשעבר, מר משה קצב, נשא נאום לכל הצופים ברשתות הטלוויזיה במשך קרוב לשלוש שעות. במשך שעה ארוכה הועבר הנאום המפורט ללא הפרעה. צפיתי בו בעניין רב. אחר כך, משהתברר שהנאום מתמשך מעל לזמן סביר והנשיא קצב אינו מניח לעיתונאים לשאול שאלות – נקטע השידור בהדרגה, בכל רשת בזמן אחר, ואת המשך הדברים שמענו וקראנו למחרת בבוקר ברדיו ובעיתונות.
18/03/2009  |  אריה דרוקמן  |   מאמרים
סיפורים חמים(72 שעות)
איציק וולף
גולן ושפיר ישאירו חוב: 8.5 מלש"ח
איתמר לוין
העליון: ניתן להעמיד לדין בפעם הראשונה
היום לפני
אלוף נחמיה תמרי ז"ל [צילום: יעקב סער/לע"מ]
קודקוד נפל [1994]
כתבות מקודמות
ירון לוי
נורית לאמעי: 5 נאומים של טראמפ ששינו את אמנות הנאום לנצח
כתיבת המומחים
חופשה באביב במרחק הקלקה
יום הולדת
יעקבי-שווילי יצחק 17/1
חבש עוני 17/1
גרוניס-אשר דן 17/1
אוהד נגה 17/1
צ'רסון-סנה מיכל 17/1
פלסנר יוחנן 17/1
סומברג דנה 17/1
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il