החל משנת 2003 מתקיים בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת מהלך לניסוח חוקה למדינת ישראל, מהלך שאמור להשלים שרשרת חוקתית שהחלה עם קום המדינה. ועדת החוקה קיימה עשרות ישיבות, קיבלה אלפי עמודים של מסמכי רקע, כל זאת בהשתתפות אנשי אקדמיה, ארגונים ונציגי ציבור. בנוסף, ועדת החוקה מנהלת אתר אינטרנט פעיל ובו מוצגים חומרי הרקע שהוגשו לוועדה, פרוטוקולי הישיבות שקיימה, ובראש ובראשונה, הצעת החוקה המפורטת שהכין צוות וועדת החוקה על-סמך דיוני הוועדה.
הצעת חוקה זו כוללת חלופות וגרסאות שונות למגוון סוגיות והיא מלווה בדברי הסבר והצעות לדיון. אז מה הבעיה? אם הינכם אזרחים מן השורה (שלא צופים בערוץ הכנסת - המצוין, דרך אגב); לא משפטנים שמתעניינים באופן מיוחד במהלך החוקתי, ולא האזרח המתעניין שיושב דרך קבע בוועדות הכנסת למיניהן, קרוב לוודאי שלא שמעתם על המהלך החשוב הזה. אם כבר שמעתם על משהו שקוראים לו "חוקה בהסכמה", ככל הנראה שמעתם על פרויקט "חוקה בהסכמה" של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהשקיע רבות בפרסום מאמציו לכינון חוקה וליצירת הסכמה ציבורית ופוליטית רחבה. מאמצי המכון הישראלי לדמוקרטיה ראויים להערכה אבל מאמצים דומים צריכים לבוא מכיוונה של הכנסת. דוגמא לכך אפשר לשאוב מההליך החוקתי של דרום אפריקה.
בשנת 1994 נכנסה דרום אפריקה לשלב האחרון בהליך כינון חוקה שקבלתה עתידה הייתה להיות תחילתו של עידן חדש. השלב הזה כלל ניסוח ואישור המסמך החוקתי הסופי - לא רחוק מהשלב בו הכנסת נמצאת כיום. חברי המועצה החוקתית חרשו את הארץ ונפגשו עם יחידים וקבוצות בכל דרך אפשרית, החל מדיונים בטלוויזיה ועד לפגישות בפאתי כפרים. חשוב מכל, התנהל קמפיין טלוויזיוני נרחב שליווה כל שלב בדיונים החוקתיים, כל זאת כדי להביא את הסוגיות החוקתיות לעיני הציבור. הסלוגן היה: "זכותך להחליט על הזכויות החוקתיות שלך!". הוקם ונוהל אתר אינטרנט פעיל בו הציבור יכול היה לשאול שאלות ולשלוח פניות ואכן, יותר משתי מיליון פניות נשלחו על-ידי הציבור! בנוסף לאתר האינטרנט, פעל קו טלפון שהיה זמין לפניות הציבור. פרסומי המועצה החוקתית התפרסמו בכל 11 השפות הרשמיות במדינה ובניסוח פשוט יחסית, כך שהציבור יוכל להבינם בקלות. לשם כך, זימנה המועצה מומחים רבים שניסחו סוגיות חוקתיות שונות בשפת יום-יום. המטרה הייתה ליצור הכרה לרעיון החוקתי ולהקנות לו לגיטימציה.
אז נכון, דרום אפריקה של שנת 1994 אינה ישראל של שנת 2009. שם דובר על אוכלוסיה המונה 40 מיליון איש, רבים מהם אוכלוסיה כפרית שחלקם אינם יודעים קרוא וכתוב, ואילו בישראל מדובר על אוכלוסיה של כ-7 מיליון איש, כאשר כמעט 3 מיליון איש מחוברים לאינטרנט. בדיוק בשל כך, שיתוף הציבור הישראלי בתהליך אמור להיות קל יחסית. דווקא בשל הלגיטימיות המעורערת של המהפכה החוקתית ובאופן כללי של הסמכות המכוננת המצויה בידי הכנסת, המחלוקות הרבות שיש להכריע בהן ועצם העובדה כי עד כה טרם נשלם המפעל החוקתי, יש להקנות לחוקה העתידית לגיטימיות רבה בציבור. את זה אפשר לעשות באמצעות קמפיין תקשורתי נרחב ושיתוף הציבור בהליך הכנת החוקה. הדגש כאן הוא שאנשים ירגישו שקולם נשמע. לכן, מטרה אחת של הכנסת ה-18 צריכה להיות יחצ"ון תהליך כינון החוקה, להביאו לתודעה הציבורית ולעודד את שיתוף הציבור בתהליך.
כינון חוקה הוא יותר מאשר מאורע - הוא תהליך. אכן, ניתן לערב את האזרחים בעיצוב ההסדרים החוקתיים, הזכויות החוקתיות ועקרונות היסוד העתידיים של המדינה. שיתוף נרחב של האזרחים יתרום לא רק להרגשת שייכות לחוקה אלא יוכל ליצור תרבות חוקתית בעלת שורשים חזקים יותר.
