בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
התנאי להנמיך את המחסן לכדי 2 מ' פוגע באיכות המגורים בהיותו פוגע בתפקוד המחסן ובנוחות השהות בתוכו, ובנוסף, מדובר בתנאי חסר כל בסיס חוקי
הגשתי בקשה להיתר בנייה של שינויים פנימיים + תוספת בנייה, ובתגובה נאמר לי על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה כי כתנאי לאישור יהיה עליי להנמיך את המחסן שבחצר, מבנה בן 20 שנה שלא קשור כלל לבקשה, לכדי גובה של 2 מ' - לאור מדיניות תכנונית חדשה של הוועדה. האם דרישה זו מוצדקת? תשובה: דרישת הוועדה לא מוצדקת ולא נשענת על שום חוק או תקנה. מדובר בדרישה שרירותית, המסתמכת על גחמה של מי ממעצבי התכנון ביישוב - במסווה של שיפור תכנון עירוני. להבהיר, בתקנה 2.03 לתוספת השנייה של תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל - 1970, ישנה התייחסות לגובהי חללים שונים בדירה ובחנות. אומנם אין שם התייחסות למחסן, אולם כל ההתייחסויות לגבי הגבהים הן דרישות מינימום, מתוך הבנה כי התקנות באות לדאוג לרווחת המגורים של האזרחים, ולפיכך, מוגבל גובה החדר במידת מינימום של 250 ס"מ ומוגבל גובה הפרוזדור או חדר האמבטיה במידת מינימום של 205 ס"מ. ככל שהמידות יהיו יותר גדולות, משתפרים תנאי המגורים והרי זה משובח. בע"א 68/85 סולל בונה בע"מ נ' נמרוד ואח', בית המשפט המחוזי בירושלים, שופטים: א' נועם, צ' טל, ש' ברנר, לא פורסם, מובא בספר "תכנון דירה כחוק" מאת א' בן עזרא בהוצ' "בורסי" 2002 עמ' 221, נאמר: "הכל מודים, הן השמאי הממשלתי והן העד, באשר, כי מבנה שתקרתו נמוכה מ-2.50 מ' הנמצא בקומת קרקע, יש לשומו כמחסן. ...לפיכך לא נראה לנו להתערב בקביעת בית משפט קמא שמחסן לעולם מחסן הוא, וערכו 45% מערך דירה". בפסק הדין הנ"ל יש הרחבה של מחסן, לאמור, המחסן לא ממוקם בהכרח בקומת הקרקע והוא עשוי להיות גם בקומות אחרות בבניין. מה שנלמד מפסק הדין בענייננו, לגבי גובהו, הוא כי גובה המחסן יכול להיות הרבה מעל 200 ס"מ - ועדיין הוא מוגדר כמחסן. מחסן יכול להיות בגובה מעל 250 ס"מ - וזאת בהתאם לסוג האחסון האמור להיכלל בתוכו - אולם חלל בגובה קטן מ-250 ס"מ לא ראוי להוות דירה, ולפיכך הוא מחסן. הגבלת גובהו של המחסן לכדי 2 מ' היא פגיעה במשתמש משתי סיבות: א. התחושה של עבודה בחלל כה נמוך היא תחושה לא נעימה וגם לא בריאה. ב. יש חפצים - לרבות חפצים ביתיים - שניודם ואף אחסונם מצריך חלל גבוה מ-2 מ'. סיכום דברים: התנאי להנמיך את המחסן לכדי 2 מ' הוא פוגע באיכות המגורים בהיותו פוגע בתפקוד המחסן ובנוחות השהות בתוכו, ובנוסף, מדובר בתנאי חסר כל בסיס חוקי.
|
תאריך:
|
03/04/2009
|
|
|
עודכן:
|
03/04/2009
|
|
ד"ר אברהם בן-עזרא
|
|
חידושים הרבה היו בהופעתו הפומבית הראשונה כשר חוץ של אביגדור ליברמן. הוא אמר מה שבנימין נתניהו נזהר מלומר: ישראל מחוייבת לפתרון שתי מדינות, אולי לא כמשאת נפש, אבל כמדיניות שאושרה על-ידי הממשלה, הכנסת והקהיליה הבינלאומית.
|
|
|
חלוצי העליות הראשונות לארץ ישראל, במיוחד השמאל כמו חברי "השומר הצעיר" באו לרוב מבתים של סוחרים, עסקים קטנים, בעלי מלאכה ואפילו אנשי הון. הם באו לכאן כמילות השיר "אנו באנו ארצה" (ברשת א' של "קול ישראל" יש עדיין תוכנית בשם זה, בהפקת רבקה בהירי ויצחק פרי) לבנות ולהיבנות בה. הם רצו להרוויח לחמם בזיעת כפיהם ואין זיעת כפיים כמו עבודת האדמה. עבודה זו הייתה הבסיס לכל. לעבודה עברית, לגידולים חקלאיים, להתיישבות, לביטחון - וגם לדמוקרטיה של המדינה בדרך. נשמע כה פתטי היום אפילו בחברה הקיבוצית המופרטת.
|
|
|
רגע לפני ששיחת הטלפון בינינו מסתיימת יבין אומר לי בסופה "שלום ואחווה בין העמים". שמעתי זאת ושמעתי את קולה של אומה, של עם, ושל אזרחי מדינה.
|
|
|
פרשת השבוע, פרשת "צו" מתייחדת במספר היבטים שחלקם טכניים וחלקם תוכניים. מבחינה טכנית, צ"ו [=96] פסוקי הפרשה שווים ב"ערכם המספרי" לשמה של פרשתנו, פרשת "צו". והבן. כמו-כן, פרשת "צו" מהווה המשך ישיר לפרשת השבוע שקדמה לה, פרשת "ויקרא". ואם כל חמשת פרקי הפרשה הקודמת עסקו בעיקר בסוגי הקורבנות המוקרבים לפי רצון המקריב: קורבן העולה לסוגיו השונים, סוגי המנחות השונות, קורבן השלמים לסוגיו השונים, קורבנות החטאת והאשם לסוגיהם השונים, הרי שבחלק הראשון של פרשתנו [פרקים ו'-ז'] ישנה חזרה והשלמת פרטים לסוגי הקורבנות שהוזכרו כבר. ומלבד השלמת הפרטים החסרים קיים הבדל טכני בין שניהם, דהיינו: בפרשת "ויקרא" התורה "מדברת על מביאי הקורבנות" ואילו בפרשת "צו" התורה "מדברת על "מקריבי הקורבנות", הלא הם אהרון הכהן ובניו הכהנים, משרתי הקודש, משרתי האל במקום משכנו.
|
|
|
חול המועד, הימים שבין היום הראשון והיום האחרון של פסח וסוכות. בתלמוד, ימים אלו מכונים מועד או חולו של מועד. על-פי המקרא, פסח וסוכות הינם מועדים של שבעה ימים. היום הראשון בפסח וסוכות וכן היום השביעי של פסח והשמיני של סוכות נקראים "מקרא קודש", ואסור לעשות בהם "מלאכת עבודה". מחוץ לארץ ישראל נוהגים לעשות "יום טוב שני של גלויות", כלומר, כל יום טוב נחגג יומיים, ולכן, במקומות אלו חול המועד מתחיל רק לאחר שני הימים הראשונים של החג.
|
|
|
|
|
|
חיים רמון
באופן צפוי לחלוטין, כל התוכניות ההזויות שקידם שר הביטחון התפוגגו בלי שום הישג בעצם, התוכניות של גלנט השיגו דבר אחד - חיזוק השלטון האזרחי של החמאס
|
|
|
אלי אלון
חרפת השירותים הציבוריים בתחנות האוטובוסים המרכזיות נמשכת שנים בעלי התחנות המרכזיות הם בעלי ממון הנהנים מקניות של אלפים הפוקדים את התחנות ומצופה מהם לדאוג לניקיונם ולאספקת נירות ט...
|
|
|
רון בריימן
אין צורך בחוק גיוס מגזרי, ובוודאי שאין צורך בחוק השתמטות מקומם החובה לשרת צריכה לחול על כל בני ה-18 ובנות ה-18, כאשר משך השירות - 3 שנים - והשכר הניתן לחיילי החובה צריכים להיות א...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|