|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
2 מדינות ל-2 עמים - הגרסה החברתית
|
מי ששבע ויש לו משכורת מובטחת, לא ממהר לעשות שינויים ● מי שעסוק באירן ובתחזוק הקואליציה, איננו ממהר לעשות; אין מה להתייעל, אין צורך לבצע צעדים דחופים
|
|
כשלאחד רע - לכולנו רע [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
שתי מדינות לשני עמים הינו המותג הפוליטי-מדיני המשמעותי ביותר בחודשים האחרונים. במידה רבה הוא עיצב את תוצאות הבחירות האחרונות, כמו גם את תוצאות המו"מ הקואליציוני והקמת הממשלה. גם היום, נושא 2 המדינות ל 2 עמים מהווה את הנדבך המרכזי בסוגיית מדיניות החוץ הישראלית העתידית.
העניין שבישראל כבר יש מזמן 2 מדינות ל-2 עמים. המדינה הראשונה היא לעם העצמאי. היזמים, אנשי העסקים, בעלי העסקים הקטנים והבינוניים, התאגידים והחברות הגדולות במשק ועוד. אלו גם אלו מתמודדים מאז אוגוסט 2008 במשבר כלכלי שלא היה כמוהו מזה שנות דור. מתמודדים על כל המשתמע מזה. מנסים לשרוד ולהילחם. מפטרים, מצמצמים, מתייעלים, מקצצים משכורות. מה לא??
מולם המדינה השנייה, מדינת המגזר הציבורי. שם יש קביעות, משכורות המעוגנות בחוזים קיבוציים והסכמים אחרים. שום דבר לא בוער. יש ביטחון כלכלי. המדינה משלמת. המדינה שומרת ומגבה. אין מה למהר. אין מה להתייעל, אין צורך לבצע צעדים דחופים.
2 מדינות. 2 עמים. גרים בשכנות מוצלחת למדי. החיים יפים. בינתיים. כשהקריסה מגיעה, היא בדרך כלל מגיעה בקול גדול ובהפתעה. והיא כאן. היא בדרך. היא תגיע. בוודאות.
מאז דצמבר 2008 עסוקה המערכת הפוליטית בבחירות פנימיות וכלליות. התארגנות פוליטית וקואליציונית קוראים לזה. הקמת ממשלה. היום הציגו את התוכנית הכלכלית לראשונה. יעברו עוד כמה שבועות עד שהצוותים המקצועיים יגבשו את כל הפרטים ויעברו עוד כמה חודשים עד שיבצעו את שינויי החקיקה הנדרשים ועד שעיקרי התוכנית יצלחו את מחסום הביורוקרטיה הממשלתית ויצאו אל הפועל.
2 מדינות. 2 עמים. אחת כל כך זקוקה לאחרת. אחת ישנה בעמידה. מנמנמת. עצלה. לא ממהרת לאף מקום. השנייה נעה כאחוזת טירוף. לשרוד. להישאר בחיים. "הממשלה נראית כעסוקה יותר בבניית תקציב המדינה הבא מאשר התמודדות מול המשבר הכלכלי" - אומר עופר עיני, יו"ר ההסתדרות.
מי ששבע לא ממהר לעשות שינויים. מי שיש לו משכורת מובטחת אינו ממהר לפעול. מי שעסוק באירן ובתחזוק הקואליציה, איננו ממהר לעשות. התלוש מגיע בזמן. 'מה הלחץ?' שואלים חברי הכנסת, שואלים פקידי ונערי האוצר, שואלים שרי הממשלה.
עונה להם העם השני - אם לא תתעוררו, ניפול כולנו יחד. בסוף אנחנו אותה מדינה, אותו עם, אותה חברה. גורלנו אחד. רע - לכולנו. טוב - לכולנו. על טוב צריך להילחם. יחד. מדינה אחת - לעם אחד. בשכנינו ובעולם - נטפל אחר כך. שבת שלום.
|
| תאריך:
|
24/04/2009
|
|
|
עודכן:
|
24/04/2009
|
|
עדי שטרנברג
|
|
2 מדינות ל-2 עמים - הגרסה החברתית
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
שיח פורה
|
24/04/09 13:45
|
|
|
|
|
|
יורם מגבעת שמואל
|
24/04/09 16:45
|
|
|
|
|
|
הרשלה
|
25/04/09 11:09
|
|
|
|
2
|
|
סמולני1
|
24/04/09 17:32
|
|
|
|
3
|
|
י.ש
|
24/04/09 17:42
|
|
|
|
4
|
|
תמרה
|
25/04/09 09:12
|
|
|
|
פורום: תוכנית ההצלה 2009
|
כתוב הודעה
|
|
האנטישמים בודאי ישיבו שהציונים (לא נעים להם לומר היהודים, כן!?) הם המצורעים של העולם. ואי-אפשר לבוא אליהם בטענות, כי בעניין הזה הם רק מחקים את האוטו-אנטישמיים שחיים בקרבנו. אבל באמת, מהו עניין הצרעת שנדונה באריכות בשתי הפרשיות שקוראים בשבת זו? דפדוף קל בספרות (הוירטואלית) אודות המחלה המכונה בשם זה בימינו – מעלה שאין שום דמיון, ולו הקלוש ביותר, בין יחסה של התורה לנגע הצרעת ובין מה שמקובל היום ביחס למחלה הנושאת שם זה. אנחנו ננסה להתבונן ביחסה של התורה לנגע הצרעת ולנגעים בכלל ובדרך המוצעת לנו כדי להירפא מהם, ואולי נצליח להבין את מצבנו כיום וגם לזהות את המצורע של העולם כולו.
|
|
|
|
|
האמריקנים אומרים: אם זה מתעופף ואם זה שוחה ואם זה מגעגע, הרי זה ברווז! על כך יש להוסיף שזה יהיה ברווז, גם אם פוליטיקאים יאמרו אלף פעם שזה חתול.
|
|
|
|
|
עמיתנו מאתר 'רשימות', מוטי לקסמן, קרא למפגש האחרון שקיימנו בישוב קדימה "אנשי הכיתה האלמונית". בעצם הוא התכוון לעבר, שכן לאחר המפגש לא זו בלבד שלא היינו אלמונים, אלא עשינו היכרויות מצוינות במישור האישי. מולו התייצב נועם, לא במפגש אלא באתר, והגיב על התזכורת לקיום המפגש ככה: "אבל אני לעצמי עדיין מעדיף לשמור על הבלוגייה כעולם מקביל של דמויות הנבנות ממילים ותמונות וצלילים הבוקעים מן המסך".
|
|
|
|
|
שיגור הטיל בידי צפון קוריאה בראשית חודש אפריל שימש שוב – על-פי הדפוס שהשתרש לאחרונה – סיבה להשוואות זריזות בין שתי המדינות המרכזיות החותרות לנשק גרעיני: אירן וצפון קוריאה. העובדה שמאמצים בינלאומיים אינטנסיביים לבלימת שאיפות הגרעין של שתי המדינות התנהלו במקביל למן 2002 מעודדת, ללא ספק, נטייה זו. סביר מאד להניח שמידה מסוימת של למידה הדדית אכן מתרחשת – הן בין המדינות עצמן והן בקרב הקהילה הבינלאומית, בבואה להעריך את תוצאות פעולותיה ולהפיק מהם לקחים. יחד עם זאת, יש הבדלים חשובים בין שני המקרים; אומנם אירן וצפון קוריאה חולקות עבר של שיתוף פעולה בתחום הלא-קונבנציונאלי, לרבות נוכחות של אירנים בשיגור האחרון בצפון קוריאה, אבל אין זאת אומרת שהן מתכננות מסלולים גרעיניים זהים.
|
|
|
|
|
בעצם ימים אלו מכהן בישראל שר חוץ אשר עננה כבדה של חשדות פליליים מרחפת מעל ראשו. הקדנציה הקודמת הונהגה בידי ראש ממשלה אשר שורה ארוכה של פרשיות בהן נחשד ריחפו מעל ראשו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי  השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
|
|
|
רון בריימן
התקשורת הישראלית, ואפילו זו הרואה את עצמה כ"ממלכתית", חוטאת ב"עכשיוויזם" מסוכן ובעידוד הפיכת עסקת החטופים לכניעה ללא תנאי
|
|
|
|
|
גדי חיטמן
די בזה שאירן חושבת שישראל היא זו שעומדת מאחורי התקיפה כדי לייצר עבורה תמריץ להגיב התמריץ הזה קיים בקביעות אצל משטר האייתולות, שרואה בציונים את האויב הקטן
|
|
|
|
|
מתן גולדבלט
בית המשפט העליון של קנדה בבחינה חוקתית של פגיעה בחופש ההתאגדות של מנהלים זוטרים בבתי קזינו: האם יש הבדל בין פגיעה בזכות שלילית לפגיעה בזכות חיובית?
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
![הטילים ברקע [צילום: והאיד סלמי/AP]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY2031b188c2a69b45ae8f20f99382273e9d.jpg)
![[צילום: יוסי זמיר, פלאש 90]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY20dad2521b1b6648d98072e493afbc574f.jpg)
