הטור של פריצי

לפני כשנתיים, באוקטובר 2007, הבאנו כאן את המידע הראשוני על כך שבאינטרנט מסתובב לו פרוץ מאגר מידע בשם "אגרון 2006 " העומד לעיונכם החופשי.

מדובר בקובץ ענק של מידע פנימי חסוי ממרשם התושבים של מדינת ישראל, עם לא מעט פרטים פיקנטיים עליכם ועל משפחתכם, כולל מי ילד את מי, מי התגרש ממי, מי גר עם מי ועוד הרבה נתונים שכולם בתחום צינעת הפרט והפרת הפרטיות.

זה היה חומר ממשלתי חסוי וסודי שנפרץ והועבר לכל עבר כולל באינטרנט (הידיעה פורסמה כאן בשם "אתם חשופים")

חודש לאחר הפרסום, בנובמבר 2007, פתחה משטרת ישראל בחקירה כדי לגלות מי פרץ ומי הדליף. מפלג ההונאה האינטליגנטי של משטרת ירושלים מונה לחקור והגיע לרשימה של מאות עובדים במשרד הפנים שיכלו להדליף את המידע, בנוסף לעשרות אלפי אנשים אחרים שיכלו להיות מעורבים במעשה. אתם כבר מבינים לבד למה המשטרה, שאם יש לה 2 חשודים בביצוע עבירה שהיא מעבר לנהיגה באור אדום היא זקוקה ל-3 צוותי צח"ם ו-2 צוותי מז"פ ומסיבת העיתונאים כדי להבין בכלל מה מתרחש, הרימה ידיים וסגרה את התיק.

הבעיה היא לא המשטרה. הבעיה היא שברגע זה ממש כרגע מתחילה מדינת ישראל לאסוף עליכם גם מידע גנטי. זה החל בטביעת אצבע וממשיך במידע גנטי, ממנו אפשר יהיה לדעת בקרוב (ובקלי קלות) מי עקר, מי הומוסקסואל, מי נולד לאבא אחר מזה שמוכר כאביו, למי יש מחלה כזו או אחרת, מי יהיה בעל אינטליגנציה נמוכה ומי נאיבי ומטומטם או בעל תכונות של אלימות. כל מה שהדמיון המטורף יכול להעלות בדעתו יעלה בקרוב לאינטרנט. זו בכלל לא שאלה מי ידליף. כזכור, המשטרה מודה שיש כמה עשרות אלפי אנשים שיכולים לעשות זאת בכל רגע, מה שמעיד עד כמה המאגר הממשתי הזה כבר חשוף מראש, פרוץ ולא מוגן.

התיק הצבאי שלכם, ציוני בית הספר, גובה שכרכם, תיקכם הרפואי, היסטוריית משפחתכם , תודות חייכם, מספר חשבון הבנק שלכם ומספר כרטיס האשראי, כולל היכן הסתובבתם עם הסלולארי, היכן חניתם ועם מי דיברתם לפני שנה, בעצם כל מה שאפשר לתעד ולרשום כבר נאגר ע"י הממשלה ופקידיה. כל חוקר מתחיל יודע כיצד ניתן לקנות את כל תיק המידע הזה תמורת 300 שקלים סימליים. בקרוב גם איכות הזרע שלכם ותכונותיכם הביולוגיות תהיינה שם. באותו תיק, באותו מחשב ממשלתי.

ישנם מדינות שבהן התושבים אסרו על ממשלתם להקים מאגר כזה. אז עכשו תחליטו ותפעלו, לפני שהשיבוט שלכם יסתובב לו חופשי באינטרנט, יחד עם התמונה שלכם ודוח יתרת הבנק.

שתי ידיעות התפרסמו באותו יום. האחת: עובדי חברת הכריה הסינית סיימו לחפור 3 מתוך 4 מנהרות הכרמל מוקדם מהמתוכנן ופרויקט קיצור הנסיעה באזור הכרמל יופעל שנה מוקדם מהמתוכנן.

עמוד לפני זה הופיעה הידיעה המקבילה: הרכבת הקלה בירושלים שוב לא תהייה מוכנה בזמן. אם בכלל. מדובר באותה מפלצת מטומטמת של חפירות זוללות תקציב ציבורי, שתרומתה להרס ירושלים לדורותיה עולה כבר על הנזק שגרמו לה הכיבוש הצלבני הכיבוש המוסלמי גם יחד.

מעציב לחשוב שהסינים, שגמרו את עבודה שנה מוקדם יותר (וזול יותר) מהמתוכנן, יועלו עכשו על מטוסים ויוחזרו לסין, שעה שמתכנני ומנהלי הרכבת הקלה בירושלים, שלפי החוזה הייתה צריכה לנסוע כבר ב-2004 (והיא גם לא תיסע גם לא בשנת 2010 ולא בשנת 2011), ישארו בארץ וימשיכו להזיק לנו בתפקידים הציבוריים החדשים שסידרו להם על חשבוננו.

אולי הגיע הזמן שנעביר חוק: בפרויקטים מתקציב המדינה מי שביצע טוב ובזמן ובאיכות יהיה זכאי להשאר בארץ גם אם הוא גוי סיני, ומי שפישל הוא שיוטס לסין. לא רק שנרוויח מהם מנהלים ופועלים טובים – אלא שנפטר מהרבה מנהלים גרועים שלנו. תביטו בהם, סביבכם. הם עדין עוברים כאן מג'וב לג'וב וממשיכים להיכשל.

אז מבקר המדינה כתב עוד דוח. אם קוראים זה מזעזע. אם לא קוראים, לא קורה כלום. בעצם גם אם קוראים לא קורה כלום. כי השחיתות הניהולית היא כבר נורמה בצמרת. היא כבר חלק בלתי נפרד מעולם המושגים של המערכת המנהיגה את המדינה (אם זו מנהיגות).

תביטו בממשלה, בניפחה ובאיכותה. זה לא משהו שניתן לתקן אותו בדוח. נדרשים אמצעים אחרים.

זה כבר משחק קבוע: מגיע חוק ההסדרים ופקידי האוצר מציעים לקצץ במקלות הנחיה של העיוורים, להטיל מס רוחב על נשים בהריון ולגרש מבתי הספר את כל החתולים. כל המדינה נזעקת מייד נגד הגזירות, ח"כים נלהבים מתיזים ריר וניצוצות ולבסוף הגזירות מבוטלות, ואיש לא שם לב שפרט למשחקי מילים כל נערי האוצר ופקידיו לא הגישו בעצם שום תוכנית כלכלית. לא כי הם לא רוצים, אלא כי הם לא יודעים. אין להם.

כל ימיהם הפקידים הללו משחקים עם מספרים של סעיפי הוצאה. אלה המיסים שלנו. אבל את סעיפי ההכנסה מביאים בעצם סטף ורטהימר, יזמי הי-טק, משקיעים זעירים ואנשי תעשיה ייצור פיתוח ומחקר. אבל להם לא מקשיבים. הם לא "אגף התקציבים".

שרי אריסון התרגשה עד עמקי נשמתה כשראתה את הוועד של עובדי בנק הפועלים מתייצב לימינה ומפגין נגד פיטוריו של דני דנקנר יו"ר הדירקטוריון שלה. אומנם הוועד הזה לא הפגין כשפיטרו 800 עובדים רגילים בבנק, אבל נראה שהוא החליט לעשות זאת החל מהעובד ה-801 , שהוא מקרה היו"ר. הרבה פנים יש לאחוות העובדים הסוציאליסטים של בנק הפועלים.

אבל אל תהיו ציניים. שרי באמת התרגשה, מה שמוכיח כמה מקום יש בלב כל אדם לסנטימנטיים רגשיים והתרגשות, ובמיוחד אם נולדת כזה עשיר עד שאינך יודע בכלל שגם הוועד הזה הוא חלק מרכושך, משהו שרשום בספרים בין היאכטה לכלבלב.