תל אביבים, ירושלים מחכה לכם בפינה

מאה זה יותר מארבעים, אני יודע, אבל בכל זאת החגיגות פה בירושלים הן הרבה פחות ראוותניות מאצלכם, תושבי תל אביב. כאן אפשר למצוא אותן על החומות כשהחדש נושק אל הישן, ואילו אצלכם, נפגשים כולם בכיכר ומריעים בקולי קולות.

קוראים לכם "העיר העברית הראשונה". נו באמת, הרי לא מזמן חגגנו 3,000 שנה מאז נוסדה עיר דוד. סליחה, אבל יש לכם טעות. אנחנו זכאים לתואר ולא אתם. אם יש לכם תלונות תיגשו אל דוד המלך, הוא יותר עתיק מאורלוזורוב או משנקין.

אומרים שאתם מדינה בפני עצמה. שלא אכפת לכם מה קורה מסביבכם, מחוץ לבועה שבה אתם נמצאים. יש לכם את הים ואת הקפה ואין לכם חניה. מה מבלבלים לכם את המוח ממלחמות ומעיתות צרה? אתם שוכנים לחוף ימים, וכי למה תגורו ותבואו לעזרת אחיכם? אינני יודע אם התכוונה דבורה בשירתה אליכם, אך אני יודע כי ההיסטוריה חוזרת.

אפילו את יום העצמאות, החג הלאומי שלנו, הקדשנו לכם. הפכתם לסמל ליום אחד של המדינה כולה. אבל אתם לא בדיוק מייצגים את הפריפריה, את יישובי הספר וגם לא אותי - תושב ירושלים זה עשרים שנה. כי לא אכפת לי כמה שנים אתם במגדלי עזריאלי ובמדרחוב, אכפת לי מן הכותל הישן והטוב ומן המורשת.

'הכל לא שווה אם אין שורשים' - אמר פעם מישהו מאוד חשוב לראש העיר הראשון שלכם, והוא צודק. יש לכם אולי את הבניינים המרהיבים ואת הכלכלה הפורחת אבל לנו יש עבר מפואר ובניינים עתיקים. יש לנו שלוש דתות ומגוון של ריחות וטעמים. לכם יש רק את שוק הכרמל ואת הטיילת. לנו יש הרבה יותר מזה.

אז למה אתם לא באים לחגוג איתנו את יום ירושלים? אתם חשים שהיא חונקת אתכם? שהחג הזה הוא רק לדתיים שרוקדים בריקודגלים עם עצמם? שאין לכם כוח למסורת ולקצת קודש? אני מבין אתכם. אבל הגיע הזמן לשנות את המצב. הוא ישתנה רק אם תגיעו לכאן בהמוניכם. אל תקטרו, תתחילו לעשות מעשה. רדו נא מן הגלשנים ומן מגדלי השן ובואו לכאן אל בירתו הנצחית של העם היהודי. יקבלו אתכם בשמחה. רק תבואו.

אם אתם בכל זאת מהססים, אני יכול להבטיח לכם שיהיה לא פחות שמח ממה שהיה אצלכם כשחגגתם. גם לנו יש זיקוקים ומופעים ואמנים ובידור. גם אנחנו יודעים לעשות כיף ולצחוק. גם אנחנו יכולים לקפוץ כל הלילה ולהראות לכולם מי זאת ירושלים.

אז קבענו. כ"ח באייר אתם בירושלים. בואו בהמוניכם ורק אל תשכחו שבסוף היום או בסוף הלילה אתם תצטרכו לחזור לתל אביב. הבטחה שלי שאתם תתחרטו.