פתרון לשאלה שאינה מבוקשת הקמת מדינה 'פלשתינית' אינה פתרון לשאלה מן המציאות, אלא תשובה הזויה לשאלה שאינה מבוקשת. הערבים אינם מבקשים לעצמם עוד מדינה. הם מבקשים להשמיד את ישראל ותכננו לחלק את שטח ארץ ישראל בין ירדן וסוריה ומצרים.
אנשי שלום עכשיו בבית הלבן בושינגטון ובכנסת ישראל מבקשים להקים לערבים מדינה בשטחים שכבשו מצרים ועבר הירדן בזמן שתקפו אותנו בשנת 1948. אבל בכל אותן השנים של הכיבוש הערבי לא הקימו הערבים שם מדינה פלשתינית. בירת המלכות של ההאשמים הייתה ברבת עמון, לא בירושלים.
מנהיגי מדינות ערב אינם מבקשים חיים שלוים ורווחה עבור תושבי עזה וכל רצונם הוא להרוס את ישראל. מאז שיצאו מתחת שלטון ישראל הורע מצבם של העזתים והתנוולו חייהם. הם מאשימים את ישראל ואת המצור, אבל הם שבחרו לעצמם את הדרך הזאת - הם שבחרו להשקיע את כל מרצם ולהוציא את המיליארדים שקיבלו ממדינות העולם והערבים על מלחמת טרור נגד ישראל ולא בבניית בתי-ספר ובתי-חולים.
הערבים לא יודו לאובמה היסוד לגישת הערבים לעולם הוא אמונתם על חובתם להילחם מלחמת ג'יהאד דתית נגד הכופרים הנוצרים ונגד היהודים בכל שטח שהיה נתון אי-פעם תחת שלטון מוסלמי. אובמה מתעלם מן ההיסטוריה של הבריטים במזרח התיכון ושוגה באשליה כי הערבים יודו לו אם יקים עבורם עוד מדינה.
במהלך מלחמת העולם הראשונה החילה בריטניה את הלאומיות הערבית אחרי אלף שנים שלא הייתה להם עצמאות מדינית והיו נתונים תחת שלטון של שושלות זרות - בני שבטים מאזור הים הכספי, פרסים, טורקים סלגוקים, ממלוכים, מונגולים ובמשך 400 השנים האחרונות טורקים עותומנים. הבריטים הבטיחו להקים מדינה ערבית אחת - בשטח של סוריה ועירק כיום, ומדינה יהודית בשטח ארץ ישראל המזרחית והמערבית. בעקבות התהליך שפתחו בו הבריטים, לערבים כיום 21 מדינות, אבל הערבים ממורמרים עד היום כנגד האימפריאליזם הבריטי. בשתי מלחמות העולם נלחמו רוב הערבים נגד הבריטים. בעירק הייתה מהפכה פרו-נאצית במלחמת העולם השנייה ואנואר סאדאת ריגל עבור הגרמנים במצרים. תושבי עזה מתקיימים מכספי משלם המיסים האמריקני שהם מקבלים, או בצורה ישירה או דרך סוכנויות האו"ם. שום תודה אינה נשמעת מהם, רק כאשר הם מתלוננים על עיכוב בעזרה רפואית מגלה העולם כי ארה"ב היא המספקת לערביי עזה את התרופות.
מחצית הישראלים פליטים מארצות ערב כאשר נשמעות טענות של הערבים ושל אנשי שלום עכשיו בקרבנו כי עוולות הכיבוש הן הדוחפות את הערבים למעשי הטבח ולפשעי המלחמה הנוראים שלהם, טוב להיזכר מה עשו הערבים אחר שנכשלו במלחמת 1948. מדינות ערב פנו להתנקם באזרחיהן היהודים. היו אלה אזרחים שלווים ונאמנים, תושבי עירק ומצרים ותימן, ולא מתיישבים מתנחלים או כובשים בארץ ישראל. אבל הערבים שנלחמו מלחמת דת נגד היהודים בארץ ישראל פנו לרדוף את הקהלות עתיקות-היומין של בני עמנו שישבו בארצות אלו מאות שנים רבות לפני הכיבוש הערבי. מעשי המדינה והממשלה אשר כללו תהליכי מעצרים ומאסרים שרירותיים, הפִּטּוּרִים ממשרות ממשלתיות והגירוש מבתי-הספר והאוניברסיטאות, ולבסוף החרמות הרכוש, היו תהליך רדיפה דתית וגזענית. לכך נוספו איומים ומעשים של של המונים מוסתים, אשר השלטונות לא עצרו.
האוכלוסיה היהודית נמלטה על נפשה והגיעה ברובה למדינת ישראל ומחצית אזרחי ישראל מקורם ממשפחות של פליטים מארצות ערב. הפליטים שהפכו לאזרחים ישראלים השאירו אחריהם בתים ורכוש ואדמות. הם זכאים לפיצוי לא רק לרכושם, אלא על הפעולה האכזרית של חיסול תרבות וקהילות עתיקות-יומין. אלה היו קהילות של אזרחים נאמנים שלא היו צד במלחמת אזרחים בניגוד לערבים בארץ ישראל שקמו על שכניהם היהודים, ועזרו לצבאות פולשים של מדינות אחרות. חלקם של היהודים באוכלוסיית הקיסרות העותומנית היה אחד מכל חמישים, אך שטח ישראל הוא פחות מתוך אחד מתוך חמש מאות משטח מדינות ערב. רק לפי מספרם של הפליטים היהודים מארצות ערב, זכותם לתבוע שטח גדול פי עשרה משטח מדינת ישראל.
מעירק לסוריה ומעזה לסוריה מהו המרשם הנכון שעל הנשיא אובמה לחפש? קודם כל, על הערבים להסתלק מ'תוכנית השלום הסעודית' שאינה אלא איום במלחמה. לחלק ניכר מחמישים ושבע המדינות הערביות והמוסלמיות אשר בשמן מדבר המלך ההאשמי עבדאללה אין גבול משותף עם ישראל ועוינותן לישראל מיוסדת רק על מלחמת דת. מדינות ערב הן התוקפן במלחמות נגד ישראל זה למעלה משישים שנה והן החייבות לפצות אותה ולא לתבוע ממנה שטחים.
המדינות שהבטיחו ארבעה מיליארד דולר לבנות מחדש את עזה אחר מבצע 'עופרת יצוקה' - האם הן מבקשות לעזור לתושבים שם או רק לחזק אותם נגד ישראל? הפתרון למצוקת התושבים אינו בבניית בתים בצפיפות בעזה אלא ביישוב תושבי המחנות במקום אחר - במרחבים העצומים של סוריה. האם אפשרי מעבר מעזה לסוריה? את התשובה נמצא בהסתכלות במה שאירע בעקבות הכיבוש האמריקני של עירק.
בזמן שעירק הייתה תחת שלטון האמריקנים, ברחו על חייהם כמיליון אזרחים מעירק לסוריה מאימת הטרור שהצבא האמריקני לא ידע להגן עליהם מפניו. מאז חזרו חלקם לבתיהם אבל נותרו מהם כיום בסוריה למעלה מחצי מיליון עירקים. אזרחים אלה אינם מתכוונים לחזור לעירק לאחר שהשתכנו בסביבות חלב ודמשק ובנו להם חיים חדשים שם.
אם עירקים כל כך רבים עברו להתיישב בסוריה, הרבה יותר קל ליישב את תושבי עזה בסוריה.
- העירקים הללו, שברחו לארץ ערבית אחרת, עזבו את ארץ אבותיהם ואבות אבותיהם והשאירו בתים ורכוש ובאו לארץ ערבית אחרת. לעומת זאת, רק חלק קטן מתושבי עזה הם בני המקום ורואים בה את ארץ אבותיהם. והרוב המכריע מקורם בפליטים שנהרו בשנת 1948 אל עזה והרצועה סביבה, שכבש הצבא המצרי שפלש לארץ ישראל בניסיון להשמיד את מדינת ישראל.
- בניגוד לעירק רחבת-הידיים, מאוכלסת עזה וסביבותיה בצפיפות גבוהה. אף שהתושבים הם כבר בני דור שלישי או רביעי במקום, אין הם מסוגלים לקיים עצמם והם חיים על חשבון משלמי המיסים של ארצות הברית והאיחוד האירופי והאו"ם מגדיר אותם כפליטים.
- לתושבי עירק יישות לאומית נפרדת מן הסורית. אף שרוב העירקים והסורים מגדירים עצמם כערבים, לעירקים ולסורים רשויות לאומיות נפרדות, וההבדל הבולט ביותר ביניהם הוא בלשון - הלהג הערבי המדובר בבבגדד ובדרום עירק שונה מן הלהג של דמשק או חלב כמו שהספרדית שונה מן האיטלקית. האימפריה של בית אומיה היה מרכזה בדמשק והאימפריה של בית עבאס שהפילה במלחמה את בית אומיה מרכזה היה בבבגדד. ולעומת זאת, הערבים בארץ ישראל הם חלק בלתי נפרד מן הערבים של סוריה - יש להם אותם מנהגים, היסטוריה משותפת, והם מדברים באותו להג ערבי. חברי הכנסת הערבים שביקרו בסוריה בעקבות מלחמת לבנון השנייה סיפרו בהתלהבות לעיתון 'הארץ' כי חשו עצמם בביתם בדמשק - אותם מנהגים, אותם מאכלים, אותה שפה.
אם מבקשות המדינות התורמות לעזור לשוכני עזה לחיות חיי שלווה ברווחה, עליהן להשקיע את כספן בבבניית בתים חדשים ויישובים חדשים לתושבים אלה במרחבים הריקים של סוריה. המיליארדים שהובטחו לעזתים יוכלו להקים את הכלכלה הכושלת של סוריה. זאת תוכנית השלום שצריכה ישראל להציג לאובמה מול התוכניות של חצי מדינה לישראל ועשרים ושתיים מדינות לערבים.
