בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ביבי, אובמה, והקלפים של המזרח התיכון
|
הקמת מדינה פלשתינית או שמא הצבת גבולות ומימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית, לשתי מדינות, בעלות, כמעט, אותם אינטרסים? על ברק אובמה כ"דילר" במשחק הקלפים המזרח תיכוני
|
"יתנו שתי מדינות לשני עמים, יקבלו את פתרון הבעיה האיראנית" [צילום: לע"מ]
|
|
|
|
|
|
|
|
החשש מהקמת מדינה פלשתינית נובע, כנטען על-ידי רבים, מ"התקרבות האיום האירני" ומהתחזקות פלגים קיצוניים, בתוך אותה מדינה עתידית, דבר שיכול להוות איום קיומי על מדינת ישראל. ראשית, האיום האירני קיים, כבר עתה, והתקרבותו, אינה מוערכת במיקומו הגיאוגרפי, אלא בפיתוח נשקם וטווחיו, ומשכך, גם מיותר הטיעון, להתחזקות הפלשתיניים, שכל מבוקשם הינו קיום בכבוד תוך מימוש הגדרתם העצמית, וחיים שלבים, מהם לא נהנו, מזה יותר מ 60 שנה. | |
|
|
|
|
דומנו כי הבסיס הנתניהותי לשכלול הסכם כולל, המעניק זכות בינלאומית לגיטימית, לקיומה של מדינה פלשתינית, אינו מתנגש, כלל, עם השאיפות של הצדדים למשא-ומתן, שאיפות אשר עומד בראשם ברק אובמה - נשיא ארצות הברית ואב בית הדין המזרח תיכוני. בקשתו של ביבי להכרה בינלאומית במדינה הישראלית כמדינת העם היהודי וביתו הלאומי, וביתו בלבד, גם היא אינה מתנגשת עם זכות השיבה, על אף שחותרת לשלילתה. התנאי היחידי, ולפחות, הבולט ביותר שעלה מפיו של נתניהו, להקמתה של מדינה פלשתינית, הוא ההכרה במדינת ישראל כביתו הלאומי של העם היהודי, ותו לא. תנאי זה, פשוטו כמשמעו, מביא בדיעבד, לשלילת זכות השיבה, מהעם הפלשתיני ובצדק, משום שמדינה למימוש זכותו להגדרה עצמית, יקבל הוא. זאת ועוד, התנאי אשר מציב נתניהו הינו פועל יוצא למדיניות הננקטת על-ידי ברק אובמה, לאחרונה; כפי שאובמה מתנה התערבותו בפיתוח הנשק הגרעיני באירן, בחתימתה של ישראל על האמנה הבינלאומית כנגד הפצת נשק גרעיני, כך סבור גם נתניהו, שזכותו להתנות הקמת מדינה פלשתינית, בכיבוד זהה של הפלשתינים לרעיון הלאומי היהודי. קלף מול קלף. מדיניות, הקלף מול קלף, אינה חדשה לנו, עתיקת ימים היא, ואף משרתת אינטריסים של צדדים רבים, החפצים בפשרה המניחה את דעתם. אולם, אל לנתניהו לשכוח, כי מספר הקלפים המצויים בידיו, מועט, לעומת אלו המצויים, בידיו של אובמה. האיום האירני והפלשתיני יחדיו, כמוהם כאיום הדרום לבנוני והסורי. אייונם מותנה בהתערבות אובמה, וכל הכבדת יתר, מצדו של נתניהו, במשחקו, עלולה להביא לידי הירתעות אמריקנית מהתערבות נייטראלית, יחסית, אשר עשוייה להפיג כל סכנה קיומית אשר מרחפת מעל מדינת ישראל. נתניהו אמור לזכור: ברק אובמה הוא הדילר. המדיניות "האובאמית" אינה מוצאת חן בעיני רבים מהימין הקיצוני, ואף לא בעיני רבים, מאלו ששכחו את המעמד הרגיש ממנו סובלת מדינת ישראל, בקיומה המזרח תיכוני. פתרון "שתי המדינות לשני עמים", והקמתה של מדינה פלשתינית, יכול להקל רבות, במובנים רבים, על מצוקת העם הישראלי, או שמא נאמר: היהודי. חוסר התלות והשליטה כאחד, יש בהם בכדי להביא לפיתוחה של מדינת ישראל צבאית חברתית וכלכלית. כלאמר, במידה ו"ההתקדמות" הפלשתינית מאבנים לטילי קסאם, מפחידה את ישראל, הרי שעומדת בפני ישראל האפשרות לפתח טילים חדשניים יותר, ובכך מאזן הכוחות ייוותר על כנו, בהתווסף, לשלום שורר, המפריד בין שני ריבונות. החוכמה הפוליטית אינה עולה תמיד מהצגת עמדות נוקשות, שניסיון ריכוכן יכול להביא לשלילתן, אלא שיש בה לעלות, פעמים רבות, מהצגת עמדות מתונות, ואף מקלות במידת מה על הצד השני. בקשתו של נתניהו להכרה במדינת ישראל כביתו הלאומי של העם היהודי, בשלב זה, נשמעת כמוטעית, ואם לא, הרי, שמוקדם להעלותה. נטען, כי מילא, אותם דורות שהיגרו או ברחו, דאז, עוד מ-1948, אינם חיים כהיום, ומשמדובר בילדי ילדיהם, כלומר בדור חדש לגמרי, שגדל, חונך ותורבת בסביבה אחרת, איננו מצפים ממנו כי יחפוץ ו/או יבקש את שובו, אם תוענק לו מדינה עצמאית משלו, ממנה יהנה מהגדרה עצמית, וזאת בנוסף לעובדה, כי כבר עתה, מדינת ישראל נהנית מהגדרתה, כביתו הלאומי של העם היהודי, כעובדה מוכחת, גיאוגרפית ודימוגרפית. החשש מהקמת מדינה פלשתינית נובע, כנטען על-ידי רבים, מ"התקרבות האיום האירני" ומהתחזקות פלגים קיצוניים, בתוך אותה מדינה עתידית, דבר שיכול להוות איום קיומי על מדינת ישראל. ראשית, האיום האירני קיים, כבר עתה, והתקרבותו, אינה מוערכת במיקומו הגיאוגרפי, אלא בפיתוח נשקם וטווחיו, ומשכך, גם מיותר הטיעון, להתחזקות הפלשתיניים, שכל מבוקשם הינו קיום בכבוד תוך מימוש הגדרתם העצמית, וחיים שלבים, מהם לא נהנו, מזה יותר מ 60 שנה. שנית, עסקינן, בחבילת הסכם כוללת, שמאגרת בחובה גם את הפסקת הפיתוח האירני לגרעין, וגם את ה"בעיה הפלשתינית". על כן, קושי רב נעוץ בטיעון הרואה את ההקמה הפלשתינית, כאיום על מדינת ישראל, שכבר 61 שנים, שומרת על ציביונה וקיומה, תחת איומים יותר מוחשיים. הפעם, ורק הפעם, בפני מדינת ישראל האפשרות לקבל החלטות לטווח ארוך, שיכולות לשמר את ההווה, ולפתח את העתיד. עתיד פורח, שמנותק מכל מערכה חיצונית, והמנוטרל מכל סביבה עויינת, דרכי השלום רבות, ורובן ככולן, דורשות וויתור זה או אחר. בפני ראש הממשלה, נתניהו, האפשרות, זה עתה, לשלב ידו ביד ברק אובמה, במקום להיתלות בנבואות שחורות מרחיקות לכת של גורמים עוייני שלום.
|
תאריך:
|
23/05/2009
|
|
|
עודכן:
|
23/05/2009
|
|
עו"ד אמיר מסארווה
|
ביבי, אובמה, והקלפים של המזרח התיכון
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אזרח מודאג
|
24/05/09 00:52
|
|
טרוריסט אחד בלבד, עם אקדח בידו, מטיל את מוראו על קבוצה גדולה של בני אדם, למרות שכוחו, גם עם האקדח, קטן משלהם בהרבה. אם הקבוצה תתנפל עליו, היא תוכל להכריעו על נקלה, אך יש סבירות גבוהה שמי מהם ייפגע, ולכן אף אחד אינו מוכן לעשות את הצעד הראשון. וכך, קבוצה שמתנהגת כחבורה של פרטים היא טרף קל עבור חורשי רעה למיניהם. לעומת זאת, קבוצה הנוהגת כשלם אחד, מיטיבה לשרוד ולשגשג. היכן שהוא בהיסטוריה האבולוציונית שלנו, צו מוסרי זה ודאי הוטבע בטבענו, שכן הפטריוטיות והלאומיות הן תכונות אוניברסליות, החוזרות ומתגלות בכל תרבויות אנוש. מאידך, כך גם האנוכיות והאינדיבידואליזם. איזה צד בטבענו יגבר על משנהו - יקבעו בדרך כלל הנסיבות.
|
|
|
באורח בולט, הן מלך ערב הסעודית, עבדוללה בן עזיז, והן מנהיגיהן של מדינות ערב ושל מדינות מוסלמיות אינם עורכים משדרי התרמה לאומיים לכ-400 אלף הפליטים הפקיסטניים החדשים.
|
|
|
סיפורי הקובץ החדש של עמוס עוז "תמונות מחיי הכפר" (הוצאת "כתר", 2009) מתאמצים להיות סיפורים מטא-ריאליסטיים. כך מוגדרים במחקר ובביקורת הספרות סיפורים שעד שלב מסוים מתרחשים כל האירועים בעלילתם על-פי החוקים המוכרים לקוראים מן הממשות, אך אז מתרבות בעלילה התופעות ה"מוזרות": סדר הזמנים משתבש, מקומות מאבדים את ממשותם הריאלית, אירועים חסרי פשר נותרים בלתי מפוענחים, דמויות מוזרות מופיעות ונמוגות ללא סיבה ברורה והסברים חסרי היגיון ניתנים למעשים חסרי תכלית.
|
|
|
שמות הכפרים בילעין ונעלין נכנסו לתודעה הישראלית לא מעט בזכותם של קבוצת ישראלים חדורי אידיאולוגיה ומוטיבציה לשנות באמצעות מעשה את מסלול ההיסטוריה ולדחוף את ההנהגה הישראלית לכיוון של פתרון מסוג אחר לבעיה הפלשתינית.
|
|
|
כל מי שייכנס לבלוג של העיתונאי רביב דרוקר ייתקל בציטוט של גראוצ'ו לאמור: "אלה הם העקרונות שלי, ואם זה לא מוצא חן בעיניך - יש לי אחרים". הציטוט הזה מכיל בתוכו בוז כלפי אותם אנשים שמחזיקים במערכת עקרונות רזרבית, ולחץ קטן גורם להם להחליף מסרים או עקרונות, משל היו גרביים.
|
|
|
|