פטרוניהם של עלובי החיים

הרחק מאור הזרקורים עושים שתי נשים וגבר כל שלאל-ידם כדי להחזיר לדרך המלך את מי שהידרדרו, בעל-כורחם, לשולי החברה הישראלית. הראשונה שבהם, מרים קליין, לוחמת מזה שנים כלביאה להצלתו של נוער המצוי בסיכון; השניה, רות רזניק, מנהלת מלחמת חורמה באלימות הגואה נגד נשים; ואילו השלישי בחבורת הצדיקים, אליעזר ברלב, הציב לעצמו משימה קדושה לא פחות: לשקם עבריינים.

מרים קליין, הידועה יותר בכינוייה "מריומה", הקימה בשכונת נווה צדק התל אביבית את 'בית השנטי', שבין כתליו נקלטו בני-נוער שהידרדרו לרחוב. מריומה קלטה אותם לבית הזה בזרועות פתוחות, כשמוצאים בו מצאו מקלט, בצוותא, נערה מבאר-שבע עם נער מחולון; נערה מירושלים עם נער מחיפה; ונערה מנתניה עם נער מרמת-גן.


גמילה מהתמכרות

כל מי שמגיע ל'בית השנטי' מקבל על עצמו את חוקי המקום - ללא סמים, אלכוהול ואלימות. בתמורה משמש לו הבית הן כמקלט זמני והן כמסגרת ארוכת טווח לעת הצורך, ללא ניהול חוקי מעקב. בין היתר מופעלים ב'בית השנטי' חוגים וטיפולים אלטרנטיביים, בהנחיית מדריכים, הבקיאים בכל הצעדים הכרוכים בגמילה מהתמכרות. על פועלה זה של מריומה זכה 'בית השנטי' באות הנשיא למתנדב והיא עצמה נבחרה להדליק משואה בערב יום העצמאות. עכשיו יש באמתחתה משימה חדשה: 'בית שנטי' נוסף, והפעם ברמת הנגב, סמוך לצומת הציפורים, שיקרום עור וגידים, כמו תאומו התל אביבי, בתרומות נדבנים.

צדיקה ישראלית אחרת, רות רזניק, זכתה השנה בפרס ישראל על פועלה לאורך השנים למלחמה באלימות נגד נשים בחברה ובמשפחה. את שמה קנתה לה בהקמת המקלט הראשון בארץ לנשים מוכות, בהרצליה, שבעקבותיו הוקמו מקלטים נוספים רבים. פעולותיה תרמו לשינוי מוחלט בעמדות החברה לתופעות האלימות, ולמעורבות ממשלתית וציבורית הולכת וגוברת לביעור הנגע הזה. בד-בבד עם פועלה למען הנשים המוכות, נמנית רזניק עם מקימות התנועה הפמיניסטית בארץ, כשהיא פועלת נמרצות לזכויות האזרח, מייסדת 'גשר נשים לשלום' ודוגלת בדו-קיום בין נשים יהודיות וערביות.


עזרה לזולת

אחרון חביב בחבורת החסידים הזאת הוא אליעזר ברלב, שפותח את ליבו ואת ביתו לכל מי שרק זקוק לעזרה. בקומתו הרביעית של בית, שחזיתו אכולת הטחב נשקפת אל מול ימה של תל אביב, מתנוסס על הדלת שלט כחול, זעיר-ממדים, בעברית ובערבית: "בית האדם". מעבר לדלת, בחדר צנוע, שבו שתי מיטות, ארון-בגדים, שולחן-כתיבה רעוע וערימת ספרים מאובקת, מתגורר אדם, שמאחוריו מגילה ארוכה של הושטת עזרה לזולת. בשנים האחרונות התגוררו בביתו מאות אנשים שהגיעו עד סף הייאוש: פושעים מועדים שלא הצליחו לחזור למוטב; אנשים שביקשו לשלוח יד בנפשם; זרוקים למיניהם, פרוצות וסתם צעירות שנמלטו מבית הוריהן - כולם מצאו את הכתובת שלו, שהגיעה אליהם מפה לאוזן.

כמליץ-יושר היה ברלב מעורב, אינספור פעמים, בפרשיות רצח ושוד שהסעירו את המדינה. למרות היעדר השכלה משפטית, התנדב ברלב לא אחת להגן על נאשמים במעשי-פשע. בשל ידיעותיו המעמיקות, שאותן רכש באורח דידקטי, קנה לו ברלב מעמד של "ידיד בית המשפט" - תואר שהעניקו לו השופטים על בקיאותו בפרשיות הפליליות, שבהן הוא שוחה כדג במים. את הכספים המיועדים לשיקום העבריינים ומשפחותיהם, הוא מגייס אצל אנשי-ציבור, סוהרים, רופאי בתי-חולים פסיכיאטריים ואנשי משטרה. אלה מאפשרים לו גישה ישירה וחופשית אל העבריינים, היודעים שאצל ברלב הם מצויים בידיים בטוחות ונאמנות.