בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בניזרי והירשזון נהנו מן הקירבה לקופה הציבורית - וזה רע. אבל יש רבים בשירות הציבורי שעושים מעשים מטרידים יותר: הם פשוט מפירים את האמון שהציבור נותן בהם, בבוטות שבה הם נוהגים בעבודתם או ברשלנותם - ובכך פגיעתם בציבור קשה וכואבת פי כמה
|
עונשו שימש תמרור אזהרה. שלמה בניזרי [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
שלמה בניזרי איננו חבר הכנסת הראשון שמחליף את הכיסא החמים והמפנק בבית הנבחרים בספסלי הנאשמים בבית המשפט והוא, כנראה, גם לא האחרון, אולם עונשו בוודאי מציב תמרור אזהרה גדול וברור במיוחד. ציבור האזרחים, קצה נפשו בשחיתות הגואה בכל מערכות השלטון. השופט אדמונד לוי נתן לכך הפעם ביטוי חד-משמעי ויש להניח שיש לא מעט אנשים שנזכרים בימים אלה בדבריו של סגן נשיא ארצות הברית, ספירו אגניו, בתקופתו של ריצ'ארד ניכסון, מי שהואשם בעבירות שחיתות שונות: 'המנוולים שינו את כללי המשחק ושכחו לספר לי'. אז עכשיו כבר לא יוכל איש לטעון במדינת ישראל שהוא לא ידע שכללי המשחק שונו. לא שטענה מן הסוג הזה יכולה הייתה להתקבל גם בעבר, אבל עתה, לפחות, המסר הוא חד וברור והוא צריך להיות נהיר לא רק לנבחרי הציבור, שמהם כולנו מצפים לניקיון כפיים, אלא, בעיקר, לכל אלה שסובבים אותם, בלשכותיהם או בפרוזדורי השלטון למיניהם, ומנסים לגזור קופונים בגלל הקרבה אל מקבלי ההחלטות. דומה שאין כמעט אחד שלא נתקל בחומות כאלה ואחרות שמציבה בפניו הביורוקרטיה של הפקידים - אבל מה שתמיד מכעיס את כולנו הוא הידיעה שיש כאלה ששווים יותר; שאותן ה'חומות' הללו לא מצליחות לעצור. הם יודעים תמיד למצוא את 'המאכער' המתאים או את 'הלוביסט' המקושר שיודע לעגל פינות ולרבע מעגלים. לפעמים הם גם נעזרים בנבחרי ציבור שפרשו, כאלה שמבקשים לממש מהר ככל שרק ניתן את הפוטנציאל הגלום בהיכרותם את מי שנשאר במשרדי הממשלה כדי 'לעשות לביתם'. היכולת להרים טלפון ישירות לשר זה או אחר מבלי להתברבר עם הפקידים היא נכס ששווה הרבה מאוד כסף. חיים רמון, למשל, צדיק ידוע בדורותיו, עוד מהתקופה שבה מותר היה לחברי כנסת לעסוק גם בעריכת דין, או בפרנסות אחרות, עומד להרוויח ממון רב כבר בשבועות הראשונים שלאחר פרישתו. הוא לא יופיע בבתי משפט והוא גם לא יטרח על קריאת פסקי דין. עיקר עיסוקו, מן הסתם, יהיה כרוך ב'הסרת מכשולים'. וזאת, למעשה, הרעה החולה האמיתית. לא איזה שר כזה או אחר שנוטל לעצמו כספים לא לו, תופעה מרגיזה כשלעצמה, אלא השחיתות העמוקה, המוגדרת בדין הפלילי כמעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד. התנהגות כזו היא זאת שאוכלת בכל מערכות חיינו בכל פה ומשגעת כל אחד מאיתנו בעת שאנחנו מגלגלים שיחות-נפש בימי שישי בחוג חברינו. הידיעה שקרקעות של המדינה אף פעם לא יגיעו לידינו בדרך ישרה; שבנקים כושלים נמכרים בפרוטות למקורבים; שהיתרי בנייה מפליגים ברוחב-ליבם לעולם לא ייהנו מהם אזרחים שאינם מקושרים; שההקלות במיסים תמיד יינתנו למי שלא באמת צריך זאת. מה שבטוח הוא, שההלוואות הנדיבות ומחיקת החובות הנדיבה עוד יותר תמיד גורמת לצמרמורת אצל כל מי שפקידי הבנק דורשים ממנו ל'סגור' חריגה של כמה מאות שקלים. גם הסלחנות המפליגה כלפי כל אלה ששולחים את ידם אל נכסי הציבור בזכות היכרותם עם יודעי-חן - כגון חברי כנסת או שרים לשעבר - או משכורות העתק שמשולמות בחברות ציבוריות או מצנחי-הזהב המחולקים על חשבון הכלל גורמת בוודאי לבחילה לא קלה אצל רבים ולרצון לתפוס אנשים כאלה בגרונם ולנער אותם לכל הרוחות. העבירה של הפרת אמונים, בנסיבות אלה, אין חשובה ממנה - וחבל שבמשך שנים כה רבות היא לא זכתה לשדרוג הראוי לה. הגדרתה זכתה אומנם לחידוד ולהבהרה במשפטו של שמעון שבס, מנהל לשכתו של יצחק רבין, אבל כיום כבר ברור לכל שמה שהיה טוב לתקופות אחרות כבר לא יצלח לימינו אלה. שלמה בניזרי או אברהם הירשזון נהנו מן הקירבה לקופה הציבורית - וזה רע. אבל יש רבים מאוד-מאוד, לצער כולנו, בשירות הציבורי, בדרגים נמוכים בהרבה, ברשויות המקומיות ובמשרדי הממשלה, שעושים מעשים מטרידים הרבה יותר: הם פשוט מפירים את האמון שהציבור נותן בהם, בבוטות שבה הם נוהגים בעבודתם או ברשלנותם - ובכך פגיעתם בציבור קשה וכואבת פי כמה. אל כל אלה התכוונה העבירה של הפרת אמונים.
|
תאריך:
|
29/06/2009
|
|
|
עודכן:
|
29/06/2009
|
|
ד"ר חיים משגב
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
לעו"ד הנכבד משגב
|
29/06/09 18:06
|
|
2
|
|
א. פובליציסט
|
29/06/09 19:02
|
|
|
|
א מ רול
|
30/06/09 00:58
|
|
הדיסק הוכיח את עצמו לאורך השנים כמוצר אמין לשמירה ולהפצה של מוזיקה ומידע בצורה נוחה וזולה. לשכפול דיסק חלק משמעותי באיכות המוצר הסופי, במאמר זה אסקור חלק משלבי השכפול.
|
|
|
האם רשות השידור מאזינה לחדשות שהיא עצמה משדרת?
|
|
|
פעם אמרו עליהם שובבים, פראי אדם, מופרעים. היום יש לזה שם מלומד ומחפה: ילדים היפראקטיביים.
|
|
|
לתיאטרון לא מאחרים, כי אם מאחרים, אז מענישים אותך ומושיבים אותך בצד, ואז טרם כבים האורות, אומרת גילה אלמגור לקהל לכבות את כל הטלפונים הסלולריים. איך היא בגילה הלא צעיר לחלוטין, נוסעת עם ההצגות בכל הארץ רק בשביל ההודעה הזו, להבימה הפתרונים, אני הייתי מציע לקחת מישהו צעיר יותר, ובכלל כדאי לקחת מישהו שממילא משחק בהצגה, ולא את גילה כי אז היו חוסכים כסף, ומורידים אולי את מחיר הכרטיס. אבל הם מביאם את גילה, שיהיה גילה, וכשגילה אומרת לכבות, אין ראש משפחת פשע אחד שלא מציית, כי אם אתה לא מקשיב לה, היא ככה מסתכלת לך בעיניים, ואז אתה מבין שאם חפץ חיים אתה, אתה מכבה.
|
|
|
ביום חמישי האחרון הקדישה לילך סיגן, עורכת "גלובס הערב", את טורה השבועי לפרשה שהתחוללה יום קודם לכן במערכת העיתון. "הגיע אלינו מאמר של אחד הכותבים הקבועים", כתבה סיגן, "שאמור היה לעסוק בביקורת מדיה, אבל במקום זאת בחר, ולא בפעם הראשונה, להתעסק בכלל בדברים אחרים. הוא תקף דעה של עיתונאים ב'מעריב', שיצאו השבוע בהאשמת העולם המערבי על כך שהוא שש בכל הזדמנות לגנות את התנהגותה של ישראל מול הפלשתינים, אבל בוחר לשתוק נוכח האלימות, הרצח של המפגינים והדיכוי באירן. שום ביקורת מדיה לא הייתה שם, אלא בעיקר ביקורת על דעה לאומנית. ביקורת שהייתה מנוסחת בצורה מתלהמת, אלימה ובוטה, גם נגד העיתונאים ב'מעריב' וגם נגד מדינת ישראל, תוך האשמתה שהיא בעצם הרבה יותר גרועה מאירן ושהאייתוללות הם כלבי תלתלים לידנו. בשיחה עם הכותב על כך שטור כזה אינו מתאים להתפרסם תחת הכותרת 'ביקורת מדיה', הואשמתי על-ידו באופן מיידי בסתימת פיות".
|
|
|
|