גדעון לוי מייחל שראש ממשלת ישראל יהיה לחיץ, חלש וכנוע נוכח לחצים בינלאומיים שיופעלו עליו על-מנת שיקבל תכתיבים חיצוניים.
במאמר בעיתון הארץ (9.7.09) תחת הכותרת "מוטב סמרטוט" כותב גדעון לוי בין היתר את הדברים הבאים:
"לחיצותו של נתניהו מבשרת טובות דווקא... אם יתמיד נתניהו בלחיצותו, אולי מסתמנת תקווה באופק... משהו יזוז כאן, רק אם ימשיך נתניהו להיות שבשבת, כזאת הנכנעת לרוח. אם תתמיד ואשינגטון בלחצה עליו, אולי עוד תהיה הקפאה אמיתית ואחר כך גם תחילה של פינוי... נתניהו מפוחד ומבוהל גם יכול למנוע הרפתקה ישראלית מיותרת באירן. ישמור אותנו האל מפני ראש ממשלה "חזק", כזה שיצפצף על העולם ועל הסכנות הגלומות במבצע מעין זה וייתן את הפקודה לטייסינו המצוינים לצאת לדרך... נתניהו הלחיץ גם יכול להביא לשחרור גלעד שליט. את ההתעקשות המחפירה של אולמרט יכולה עכשיו להחליף ה"רפיסות" של נתניהו, במצב שבו רק ראש ממשלה בעל תכונה שלילית כביכול כזאת יכול להביא לשחרור מאות אסירים פלשתינים כנדרש, ולקבל את שליט בתמורתם רגע לפני שיהיה מאוחר מדי... לשיר שיר תהילה לראש ממשלה המשנה את דעותיו, מתאים אותן לנסיבות, נכנע במקום שבו מוטב לו ולנו להיכנע... מוטב לנו ראש ממשלה סמרטוט ולא ראש ממשלה גיבור. מאלה כבר היו לנו די והותר".
במאמר קודם בהארץ מ-21 בדצמבר 2008 תחת הכותרת "דבר עם חמאס, אולמרט" קורא גדעון לוי לראש הממשלה דאז אולמרט להידבר עם חמאס על ממשלתה והנהגתה, ואגב כך רואה ברכה בעצם ניצחונו של חמאס בבחירות ובהיותו "חזק". וכך כותב בין היתר גדעון לוי במאמרו:
"יש שלטון בעזה, הוא זכה בו דרך הקלפי ואחר כך דרך הרובה, והוא הוכיח שיש בכוחו לשלוט בנעשה בה. זאת כשלעצמה בשורה לא רעה, אחרי תקופת האנרכיה של שלטון הכנופיות. את השלטון הזה ישראל והעולם אינם אוהבים. קורה. את השלטון הזה מבקשים ישראל והעולם להפיל, אלא שמעשה שטן, מבוקשם לא עולה יפה. אחרי מצור וחרם של יותר משנתיים, כולל הרעבה, החשכה והרעשה, אין כל סימן לכך שחמאס נחלש. להיפך... מה שהיה ברור מראש - שאי-אפשר לשנות את בחירתו הפוליטית של עם באמצעים אלימים... עכשיו צריך סוף סוף לשנות כיוון [ולהידבר ישירות עם חמאס], לנסות את מה שעוד לא נוסה, ולו רק מפני שאין כל אופציה אמיתית אחרת... חמאס לא מכיר בישראל? למי זה חשוב; חמאס תנועה פונדמנטליסטית? לא רלוונטי; חמאס ימאן? הבה ונאתגרו; מו"מ ישיר עם חמאס יחליש את אבו מאזן? הוא חלש בלאו הכי. וכי מה יש לישראל להפסיד בניסיון כזה, חוץ מהפעולה הצבאית הגדולה והמיוחלת שתמיד תוכל להתבצע. למה לא לנסות את הדרך המדינית לפני הצבאית ולא להיפך, כהרגלנו?".
הנה כי כן, גדעון לוי מסדר את העולם על-פי השקפת עולמו. עמדותיו של ראש ממשלת ישראל "קיצוניות" לטעמו, ולפיכך הוא מייחל לחולשתו ולכניעתה של המדינה לתכתיבים חיצוניים. לעומת זאת, האג'נדה האיסלאמית הקיצונית והטרוריסטית אינה מפריעה לגדעון לוי. אדרבה, הוא יתרון בהיותו של חמאס חזק גם אם מדובר בשלטון פשיסטי-טרוריסטי שהשתלט בהפיכה צבאית עקובה מדם על רצועת עזה. גדעון לוי אינו מביע משאלה דומה לזו שהוא מייחל לנתניהו שהנהגת חמאס תהיה חלשה, לחיצה וסחיטה על-מנת שתהיה כנועה בפני לחץ בינלאומי להכיר בישראל ולהגמיש את עמדותיה המדיניות. ישראל הדמוקרטית חלשה ותנועת חמאס הטרוריסטית חזקה - זו המשוואה המדינית אליה מייחל גדעון לוי המתיימר לשאת את דגל זכויות האדם.