ממשלת קנה רצוץ

השכינה מרעיבה את עם ישראל שנים ארוכות. לא לחינם הסתלקה השכינה מחמת סילוק הקדושה מעם ישראל. לאם אין בית, למלכה אין כתר ואין גשמים בכל היתר. בניה ייצאוה והיא אם הבנים מקוננת על החורבן ועל האובדן ועל המים ששותים במשורה.

יותר ויותר הולך ומתברר כי הסאדיזם הוא היסוד המנחה ביחסי השלטון והאזרח בפרט אם הוא חרדי או דתי. פרשת האם המרעיבה היא ביטוי מובהק של השתררות גופים שלטוניים וזרועות המשטרה על התא המשפחתי ועל החריגים החברתיים הנמשכת שנים ארוכות. הגופים הפמיניסטיים הם אלו הראשונים להתנכר לסבל נשים בודדות או גברים שילדיהם וביתם נגזלו מהם בטענות שווא פרי הסתה של עורכות דין מלומדות.

סילוק הקדושה מן החיים הוא בסופו של דבר סילוק כבוד האדם וחירותו. אלו שהמציאו את הסיסמה הזאת הם הראשונים להתעמר באימהות חלשות או מוחלשות ככל לשון תקינה שימציאו אנשי שמאל לצורך סדר היום שלהם. סילוק הקדושה אינו מאפשר יומרה דמוקרטית שהפכה להיפנוזה שטנית לשם דיכוי יישויות אותנטיות ומוסדות מסורתיים כמו משפחה תקינה ולא משפחה הומו-לסבית. לא דמוקרטיה נחוצה אלא מלכות השם.

הכוחות הרפורמיים הפסאודו דתיים המעדיפים את ישראליותם על יהדותם, הם אלו המגויסים והמתגייסים ראשונה לטובת הממסדים הסדיסטיים. כך יהיה גם עכשיו בפרשת פינוי המאחזים. תומכי נתניהו יפחדו לפרוש מן הממשלה ויצדיקו כל מעשה נבלה מחמת "קדושת" המדינה. כך היה גם בפרשת ההינתקות הקודמת. הם אלו שיצדיקו כל הישאבות להסכמה לאומית מדומה ורחבה שמטרתה כניעה, תוך גלגול עיניים, לדרישות המערב. הם, שהמילה יהודי או יהדות קשה להם כאש לנעורת ומעדיפים להתכסות בישראליות החדשה.

לא לחינם משובצות אגדות החורבן בתוך מסכת גיטין. חלקן מבוסס על ערעור התא המשפחתי ושתיקת החכמים. גירוש עם ישראל מבית תענוגיו הר הבית ובניין המקדש. מניעת הקמת חורבת החורבות של עם ישראל וטאטוא כל יהודי מתפלל בהר הבית היא המשגה ומטעה את כל מנהיגיו מקידוש המגמה היחידה האחת לעשיית צדק לפרט ולכלל. קריאת איכה הפכה לזונה קריה נאמנה נוקבת כמו ביום הראשון לחורבן. צדק לא לן בה, כי אם אוסף מרצחים הלוטשים עינם על אחוזת עם ישראל בארץ ישראל כדי לשמוט הקרקע מתחתיו.

מאנשי תורה של ממש, חרד"לים ולא חרד"לים, נתבעת הגדרה עצמית עמוקה של עם ישראל כמו גם מכל יהודי שאינה קשורה רק במדינת ישראל. חילוניותה של מדינת ישראל הפכה לפסול מהותי המערער את לגיטימיותה.

רק גוף תורני-רוחני מוסכם ומרכזי, בית דין של כלל ישראל, שאינו תלוי בחוקי מדינת ישראל אלא בתורת ישראל, יכול היה להנחות את ישראל בשעה קשה זו. ככל שגוף שכזה אינו קיים לא נצפית ישועת ישראל ערב ראש חודש אב זה, וכל מה שנותר להושיענו הוא רשעת הגויים ורשעת הישראלים כדי להכות על קודקדינו וללמדנו לקח - להישען על אבינו שבשמים ולא על הכנסת.

יהודים, תתעוררו, תגנו על כל אם, אב, משפחה, בית ומאחז יהודי בארץ ישראל כעל בבת עינה של השכינה כדי שתחוס על בניה ותחדל להרעיבם ולהצמיאם. ככל שתבנו בית לאבא ולאמא - לא תהיו יתומים חשופים למשיסה.