|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
יש פוליטיקאים שאוהבים לטפס על קיר חלק. חוק הנכבה - ושינויי השילוט בדרכים, כמשל לחוסר חכמה. אם הכנסת תאשר את חוק הנכבה (המתוקן), ממליץ להוסיף לחוק סעיף חובה לציין את היום הזה, פעמיים בשנה, למען יזכרו ויראו. אל-קודס - היא ירושלים בכל השפות והדתות
|
|
פעם ירושלים, תמיד ירושלים [פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
מדי פעם, יש פוליטיקאים, חברי כנסת ואנשי ציבור - שבאים עם רעיונות מבריקים ויצירתיים וזוכים לכותרות נאות בתקשורת. חוק הנכבה - ושינוי השילוט בדרכים, שייכים לאותם חוקים ושינויים מתחכמים, מיותרים שמעוררים תסיסה מיותרת ומתח בין העדות שאינו מוסיף כבוד, יוצר קיטוב מיותר, ומעשית אין לו כל ייחודיות והשפעה.
חוק הנכבה - המגזר הערבי מעודד על-ידי מנהיגות קיצונית, ברובה אנטי יהודית וציונית, מצא את האירוע המתאים לתהלוכות, הסתה אנטי ציונית והתגרות בשלטון הישראלי. המגזר הערבי מציין את יום הנכבה, לזכר התבוסה המאסיבית משנת 1948, כאשר צבאות ערב מצפון, מדרום וממזרח, ניסו לכבוש ולהשתלט על מדינת ישראל, מיד לאחר הקמתה לאחר הכרזתו המפורסמת של בן-גוריון במוזיאון בשדרות רוטשילד בתל אביב, ב-ה' אייר תש"ח. באותה הצהרה, הכריז בן-גוריון על הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל. נוסח זה מופיע גם במגילת העצמאות והוא הבסיס לדרישתה של ממשלת ישראל וראש הממשלה ביבי נתניהו, להכרה של הפלשתינים במדינה יהודית. את הגיבוי לתנאי זה, מקבלת ממשלת ישראל מהחלטת האו"ם 181 משנת 1947, שהציעו לערבים את תוכנית חלוקת ארץ ישראל, שם נאמר: תוקם מדינה יהודית ומדינה ערבית. הערבים - דחו את ההצעה, החליטו על מלחמה ופלישה, במטרה לכבוש, להשתלט על כל חלקי ארץ ישראל, לבטל את הכרזת העצמאות ולבטל את קיום המדינה היהודית ציונית.
התוצאה: צבאות ערב הוכו מכה קשה, הובסו, כמו שקרה בניסיונות הנוספים שלהם ב-73-67-56, והמלחמות הקטנות יותר, לבנון ה-I - לבנון ה-II, עזה - "עופרת יצוקה".
יום הנכבה - בא לציין את התבוסה של 48', את האבל על אובדן ההזדמנות, אליה הערבים ככלל והפלשתינים משני גדות הירדן ומשני גדות הקו הירוק הישן, עדיין חולמים. לכן הצעתי - תנו להם לציין את יום הנכבה, תנו להם לציין אפילו פעמיים בשנה, למען יזכרו, יראו הדורות האלה והבאים אחריהם, את תוצאות חלומות הסרק ותוצאותיהם. בהזדמנות זו - כדאי להזכיר להם, כי גם חלומם על מדינת כל אזרחיה, לא יקום ולא יהיה ומוטב להם להשלים עם הרעיון של מדינה יהודית, ציונית, ריבונית ודמוקרטית, או להוסיף את זה כסעיף ליום הנכבה. מה שכן, ראוי ורצוי, לדאוג שמימון הכינוסים והארועים, שהם גם פתח להסתה נגד המדינה, לא ימומנו, מכספי הציבור היהודי ולא מתקציבי הממשלה. זה אבסורד בהתגלמותו - שממשלת ישראל תממן תקציבים לטקסים, לארועים, לתהלוכות הקוראות להשמדת ישראל וכל כולן - אנטי ישראליות וציוניות. אבל לשם כך - אין צורך בחוק מיוחד, ויש מספיק סמכויות לשר הפנים, הממונה על הרשויות המקומיות, לדאוג ולטפל שהתקציב לארועים אלה לא ימומש, על-ידי הגבלות וקנסות כבדים מחשבון תקציבי העיריות המתאימות.
חוק, מטבעו, מעורר אנטי, גם אם יש בו יסודות חיוביים, במיוחד בנושאים רגישים. לכן הדרך הטובה ביותר היא - פעילויות בסמכות אדמיניסטרטיבית המצויות בידי רשויות הממשל.
|
|
1. תיק שי דרומי - קיבל את הפרשנות המרחיבה והראויה של החוק, לפי המטרה שהתיקונים הוכנסו בו לאחרונה, ומכאן הזיכוי של החוואי שי דרומי. הוא הפעיל את זכותו הלגיטימית, הקונסטיטוציונית "להגנה עצמית", להגנה על רכושו, משפחתו ונכסיו, בתוך החצרות השייכות לו. 2. לציין, גם לפני תיקון החוק, ניתן היה להגיע לאותה תוצאה של "הגנה עצמית", אלא שהתיקון הבליט והמחיש ביתר שאת, את נקודת ההגנה שניתנת לבעל הבית ולא לפורץ, לגנב, או לפולש שכוונותיו פליליות. 3. בארה"ב נושא "ההגנה העצמית", ההגנה על ביתך ורכושך, הוא מן הסעיפים הקובעים והחשובים בחוקה האמריקנית - וטוב שכך. 4. ולכל אלה הפרשנים, העיתונאים והפוליטיקאים, הטוענים ששי דרומי לא היה בסכנת חיים, ולכן לא זכאי להגנת החוק. אני יכול לומר בוודאות שהם מעולם לא היו כנראה במצב של פחד, אימה, סכנת חיים. מעולם לא היו בסיורי לילה, במארבים או בפעילות מבצעית לילית, כדי להבין מה פירוש פחד וכיצד מתגברים עליו בלילות חשוכים ולא מוארים. 5. לעניין זה ראה מאמרי באתר זה: אמרו כן! - להגנה עצמית. ועוד: הזכות להגנה עצמית. המהומות בירושלים - האימא המרעיבה: 6. מדובר באישה חולה, שראוי לטפל בה רפואית ולא פלילית. 7. ניתן היה לסיים את הארועים תוך יומיים, אם היו מטילים על אישיות דתית סמכותית לגשר בין הצדדים, בנוסח מעצר בית + טיפול רפואי כמו שעשו באיחור של שבוע. החוצפה של הפלשתינים: 8. ככל שהלחץ האמריקני מתחיל לתת את אותותיו, כך חוצפתם של אבו-מאזן והפלשתינים גוברת. עכשיו הם דורשים לפרק את החומה כשטענתם העיקרית - שקט ביטחוני בשנתיים האחרונות. 9. המגוחך בטענה הזאת - שהשקט הביטחוני נובע מנוכחות צה"ל ביש"ע, ומרגע הנסיגה יקח פחות משנה עד שחמאס ישתלט על הגדה המערבית - כפי שקרה בעזה. 10. השקט הביטחוני - הוא בחלקו בגלל החומה, ולכן צריך לסיים אותה ולא לפרק אותה, כי פירוקה - פירושה פירוק ממשלת אבו-מאזן, וחבל שהוא לא מבין זאת.
|
|
שינוי השלטים והשמות בדרכים
|
|
יש לזכור שהעברית והערבית הן שתי שפות רשמיות במדינת ישראל, לכן השילוט הוא בהתאם לכך. לגבי השמות יש להתייחס אליהם בהתאם לרישומים שלהם וכפי שקבעו מוסדות המדינה, ולא לפי השמות המקוריים או ההיסטוריים שלהם. לגבי השמות ההיסטוריים - רשאים האזרחים והעדות השונות, ביניהם לבין עצמם, לשמר את השמות ולהיזכר בהם, בארועים ובטקסים, אך לגבי השילוט הרשמי בכבישים הולכים לפי השמות שנקבעו על-ידי המוסדות הממשלתיים המוסמכים. יחד עם זאת, גם כאן, יש לעשות זאת בחוכמה ובצנעה וללא מתקפה כוחנית מתפרצת פתאומית.
השילוט והכיתוב לדוגמא, אל-קודס, לא צריך להפריע. שהרי אל-קודס היא למעשה ירושלים. ולא משנה באיזה שפה זה ייכתב ומי שיכתוב את זה. העיר ירושלים - כמופיע במקורותינו ובהיסטוריה של העם היהודי אותה כבש דוד המלך, והפך אותה לבירת ישראל (לאחר יציאתו מחברון), עברה מאז המלך דוד הרבה גלגולים, אך תמיד נשארה ירושלים. הכיבוש הרומאי, מסעי הצלב הרבים, הכיבוש המוסלמי והכיבוש הטורקי, לא יכלו לה. הרומאים ניסו לשנות את שמה וקראו לה "אילייה - קפיטולינה", הצלבנים ניסו, המוסלמים השתלטו על המקומות הקדושים, שינו אותם והשתמשו בהם והוסיפו עליהם מונומנטים, דתיים משלהם כמו מסגד כיפת הזהב ומסגד כיפת הכסף. כך נהגו גם הטורקים באימפריה הטורקית בכל אירופה. בספרד הוסבו בתי כנסת למסגדים או נהרסו, כנ"ל בכל האימפריה, אבל השרידים שלהם, של היהדות ושל האמונה היהודית, עדיין קיימים בכל אותם המקומות.
בירושלים מעולם לא נותקה השרשרת, לכן גם אם יהיה שילוט אל-קודס, אין בכך כדי לפגוע בקדושתה ובגדולתה של ירושלים ובעיקר בשייכותה, לעם היהודי, על-פי האמור בתנ"ך, במסורת ובהיסטוריה של עם ישראל. לכן, ההתעקשות של הממשלה על היותה של ירושלים כבירת ישראל מובנת, מוצדקת ומגובה באלפי שנות היסטוריה.
|
|
|
הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות ופרשן משפטי בהווה.
|
|
| תאריך:
|
23/07/2009
|
|
|
עודכן:
|
23/07/2009
|
|
עו"ד אברהם פכטר
|
|
|
אדמה מזוהמת, נחלים רעילים, גגות מקרינים ומיכשור אלקטרוני מפוקפק, ללא פיקוח - לאן שלא תפנה פניך בארץ הזאת, תהיה חשוף לסיכונים בריאותיים חמורים, שיאיימו על חייך.
|
|
|
|
|
אותו צו עליון המעוּגן באמירה "ובחרת בחיים" מחייב כל בעל-חיים לחיות לפי חוקי הטבע. כאמור, גם האדם מצוּוֶה ברוח אותו צו עליון לקיים את חוקי הטבע כלשונם וללא כל "זיופים". מי שמזייף, מי שאינו פועל לפי חוקי הטבע - סופו שישלם במחיר של בריאותו.
|
|
|
|
|
אולי אני, אזרחית מן השורה, והעיתונאי שלמה צזנה ('ישראל היום') לא שומעים אותן חדשות. אחרת קשה להבין איך שמעתי פעמים רבות את רבני העדה החרדית, מכל הפלגים והזרמים, קוראים לצאת להפגנות שקטות ובלתי אלימות ומגנים את האלימות, ואילו צזנה לא שמע אותם כלל, או אולי לא נתן לעוּבדות לבלבל אותו (אחרת לא הייתה לו כתבה). לא סוד הוא כי רוב המתפרעים הם נערים ושבבניקים, משולי העדה, שאינם נשמעים להוראות הרבנים.
|
|
|
|
|
מאמרו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ב'וושינגטון פוסט' הקורא להזניח את נושא ההתנחלויות ולהתמקד בנושאי "הליבה" ובתהליך המדיני, ראוי לכל שבח, אך הקביעה שאולמרט התגייס כדי לחלץ את נתניהו היא קביעה מרחיקת לכת, בלשון המעטה, המצביעה על הרהורי לב נוגים ולא על המציאות ביחסים בין ארה"ב לבין ישראל.
|
|
|
|
|
סופרים "נחשבים", אמנים "דגולים" ומזדנביהם, המייצגים כשלושה אחוזים שלמים מן האוכלוסיה היהודית בישראל, חתומים בשולי מודעה ובה דרישה להקמת ועדת חקירה לאירועי 'עופרת יצוקה' (אין ולו ערבי אחד!). החותמים מציינים במפורש שהם "בעלי דעות והשקפות שונות" אבל אין כל ספק שבעניין אחד דעתם והשקפת עולמם אחידה למהדרין – צחנתה וטומאתה של מדינת-ישראל.
|
|
|
|
|
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
