אולמרט מפריט את היועץ המשפטי לממשלה

את בז"ן כבר הפריטו וגם את צי"ם, הייתה גם הפרטה בבל"ל ואתמול הפריטו גם את ממ"י, ועתה יוצאים פרקליטיו של ראש הממשלה לשעבר עם רעיון הפרטה חדש: הפרטת התביעה כללית והיועץ המשפטי לממשלה. למה? כי ההחלטות של התביעה הכללית לא נוחות להם.

טוענים עורכי הדין הנכבדים של מר אולמרט, שהיועץ המשפטי לממשלה הגיש כבר כתבי אישום בפרשה וכאילו השימוע הוא ברכה לבטלה. לעומת זאת אם את השימוע יעשה גוף חיצוני או שופט בדימוס, יש לראש הממשלה לשעבר סיכוי.

אתמול הייתי אצל פקיד המס, נראה לי שהוא לא אהב אותי ותקע לי שומה שומה. ואז נודע לי שאני זכאי לשימוע שימוע על השומה שומה. ישר דרשתי שימוע על-ידי ועדה חיצונית או שופט בדימוס, כי למה איזה סיכוי יש לי נגד המערכת שכבר עשתה את השומה שומה?

וגם היה לי משפט, הורשעתי ונידונתי למאסר עולם עם עבודת פרך, אז את הערעור אני מגיש לוועדת מומחים או לשופט בדימוס.

יש פה בכלל רעיון מצויין, שכל הערעורים וההשגות על פעולות הרשות לא יתבצעו אל מול הרשות, כי כבר קבעה עמדתה, אלא בפני ועדות מומחים ושופטים בדימוס. ואם כבר, אז למה לא להפריט את הערכאה הראשונה, מדוע כל החקירות צריכות להתבצע על חשבון המדינה?, מי צריך בכלל מטה ארצי, ומפכ"ל, פרקליטות ויועץ משפט? למה מה, לא יותר טוב השוטר אזולאי???

ולגופו של עניין, כל הליך השימוע (המעוגן בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, ובפסיקות בג"צ), הוא מעין נקודת בקרה אחרונה שמפעילה התביעה הכללית טרם היא מגישה כתב אישום.

אין חובה בחוק לשימוע פרונטלי (החוק מדבר על שימוע כתוב), אין חובה בחוק לשימוע בכלל, אך בית המשפט העליון פסק צדק, ולפחות בעניינים של אנשי ציבור העניין נשמר בהקפדה, שהשימוע איננו כסת"ח, השימוע הוא משוכה רצינית אשר עשויה או עלולה להשפיע מאד על האישומים בתיק ועל עצם הגשת כתב האישום. השימוע מחייב את בכירי התביעה הכללית לצאת מהקופסא של הניירת והחוקרים המשוכנעים בצדקתם, ולהקשיב לצד שכנגד טרם מתחיל המשפט (ולראייה, ההשפעה המאד משמעותית של השימוע לנשיא לשעבר קצב על מדיניות התביעה הכללית בגינו).

והפה שאסר, הגוף אשר מגיש את כתבי האישום, הוא זה הגוף אשר גם יתיר, ככל שיתיר. לא ניתן בשום פנים ואופן לפצל בין ההחלטה על הגשת כתב אישום ובין השימוע, כי בעצם מדובר באבני דרך שונות של אותה החלטה בדיוק. ובכלל, הרי תמיד השימוע יהיה במהלך העמדה לדין. תמיד יש בשלב השימוע דעה ברורה של תביעה הכללית כי חלה חובה להעמיד לדין, ומאי נפקא מינה לי אם מדובר באולמרט הו'זיר או בקוקו בקלווה הנזיר.

מילא היו טוענים לניגוד עניינים אישי של היועץ, טיעון שמחייב הוכחה, כי היועץ טבוע בניגוד עניינים כמעט בכל פעולותיו ולכן חובה על הפרקליטים להוכיח ניגוד עניינים חריג וייחודי (שלדעתי אינו קיים), אך גם במקרה כזה יש ליועץ עוזרים. היועץ מכיר ודאי את כללי ועדת אשר, והוא ינהג ודאי לפיהם.

ומה שמבקשים הפרקליטים הנכבדים של מר אולמרט זה לפסול את כל מוסד היועץ המשפטי לממשלה, את כל מוסד פרקליטות המדינה ככאלה אשר יכולים להחליט בנוגע להעמדתו לדין. בכך מחוררים הם חור ענק בספינתנו הרעועה גם כך, בכך הם פוגעים פגיעה אנושה במערכת אכיפת החוק.

ולי נראה שמדובר בעוד ספין - מכתב בקשה ליועץ המשפטי, סירוב על-ידי היועץ, עתירה לבג"צ, טרטור היועץ המשפטי על-ידי הבג"צ ודחיית העתירה בעוד שנתיים לאחר בזבוז של שעות רבות על-ידי בית המשפט, תוך שמערערים אמיתיים נרקבים בתאים, לעתים על לא עוול בכפם, בהמתינם לערעור בעליון.

אז מהרסיך ומחריביך מצמרתך ייצאון כבר אמרנו?