|
ידיד חשוב. אובמה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
עם כל הכבוד להתעניינות הרבה של הממשל האמריקני בעסקי הנדל"ן של יהודים בשטחי יהודה ושומרון, לא זה הנושא המרכזי שעליו נסב הסכסוך הישראלי-ערבי. להזכירכם, הסכסוך היה וממשיך להיות תוצאה של חוסר מוכנותן של מדינות ערב לקבל את קיומה של מדינה בריבונות לא מוסלמית בשטח ארץ ישראל.
ב"נאום בר-אילן" הסכים ראש הממשלה בשם מדינת ישראל לפתרון שתי מדינות לשני עמים, שמשמעותו מבחינתנו שבשטח ארץ ישראל תיכון גם מדינה שלא בריבונות יהודית. בשם ההדדיות, דרש ראש הממשלה שגם אויבינו יכירו באותו עיקרון שמשמעותו מבחינתם הסכמה לכך שבשטח ארץ ישראל יש זכות קיום גם למדינה בריבונות לא מוסלמית. למרות הסירוב הגורף שקיבלנו לתנאי יסוד הגיוני זה, ירד הנושא מסדר היום.
במקום זאת נסב הדיון על פרטים טכניים שקשורים בעצם לתנאי ההסכם שצריכים להיקבע בעת המשא-ומתן. אם אכן יתנהל משא-ומתן כזה בתום לב ומתוך כוונה להגיע לשלום תוך ויתורים הדדיים, הרי הנושא של היכן מותר למי לבנות יבוא על פתרונו הסופי, וכל הדיון על הקפאה זמנית יהפוך למיותר. עצם הפיכת הוויכוח על ההקפאה הזמנית לעיקר העיקרים מעיד על-כך שמי שעוסק בו בעצם יודע שאין תום לב ושאין אפשרות להגיע לשלום אמת, וכל התהליך מיועד רק לקפל את ישראל בשלבים.
לכן התפקיד המרכזי של המנהיגות הישראלית בעת הזו הוא להחזיר את לב הסכסוך ללב הדיון הציבורי. הידידות עם העם האמריקני ושותפות האינטרסים עימו מחייבת אומנם להתייחס לכל השגותיהם בכובד ראש. אך בצד הנימוס ההכרחי, והשאיפה להרמוניה עימם, ראוי שנזכיר גם להם את העיקר - הסירוב של הצד הערבי לקבל את עיקרון שתי המדינות, ולהסכין עם קיומה של ריבונות לא מוסלמית בארץ ישראל. ללא הסכמה עם המהות שאליו אמור התהליך להוביל, אין טעם בכלל להתחיל בתהליך.
הסינים אומרים כי גם מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד, ואני מוסיף ואומר, כי אם האלף מילין האלה יובילו אותך ליעד הלא נכון, אל תעשה אפילו צעד אחד. לכן לפני פתיחת התהליך יש לוודא שהוא אכן מוביל ליעד שאליו אנו מכוונים, ושאליו מצהירים גם המתווכים שבכוונתם להגיע.
מאחר שכנראה כל הצדדים המעורבים, בחסות אמצעי התקשורת החד-צדדיים עושים כל מאמץ כדי להתחמק מדיון בעיקר העיקרים הזה ולא בכדי, אנו חייבים להחזיר את הנושא לסדר היום בדרך פחות אלגנטית. ראש הממשלה חייב בהזדמנות הפומבית הקרובה לשוב ולהזכיר כי חוסר ההדדיות בהתייחסות למהות המשא-ומתן מצד הערבים אינו מקובל עליו, וכי אם הם לא יכריזו על הסכמתם לעיקרון שתי המדינות, קרי גם מדינה לא מוסלמית בארץ ישראל, ניסוג גם אנחנו מהסכמתנו לעיקרון שתי המדינות, קרי - לא למדינה לא יהודית בארץ ישראל.