הבית של השופט דן כהן

"פרו היא ביתי, אני אוהב את פרו" הצהיר השופט דן כהן בעברית, במבטא צברי מובהק, במהלך דיון שהתקיים בבית המשפט בלימה בעניין בקשת ישראל להסגירו לידיה.

צריך היה לראות כדי להאמין.

אני מוכן לשים את הראש, שאיציק אברג'ל הידוע - אילו עמד בנעליו של דן כהן - לא היה מעז לשחרר הצהרה שכזו.

ולא רק שאברג'ל לא היה מעז לעשות כן - הוא אף אינו מסוגל לכך. אין לו את המנגנון הנפשי הזה שיש לדן כהן.

אתם עוד תראו, דן כהן יפתח בהליכים לבטל את ברית המילה שעבר בהיותו בן שמונה ימים. והוא גם יעבור טבילה במים פרואנים קדושים וצוננים.

ואם הוא יוסגר אי-פעם לישראל ויעמוד כאן לדין, הוא יתגונן בבית המשפט בספרדית במבטא פרואני כזה האופייני לתושבי צפון לימה ומזרח קוסקו.

ועל-פי איזה דין נשפוט אותו? על-פי הדין הישראלי? על-פי הדין הפרואני? הצחקתם אותו.

כי דן כהן, משפטן משוכלל, יצליף בנו אסמכתאות כהנה וכהנה וישכנע אותנו שהדין המתאים והצודק ביותר לשפוט אותו הוא הדין של תרבות האינקה.

כי דן כהן, אם לא ידעתם, הוא צאצא של בני האינקה מצד אביו ושל שבט אינדיאני נכחד מצד אמו.

ועכשיו, הלמות הרועות במדרונות של הרי האנדים כבר מגלות סימני עצבנות של ממש, ומאיימות לעצור את תנובת החלב - נוכח הסכנה שהפרואני הזה, דן כהן, יוסגר לידי היהודים.

כי הפרואני האסלי הזה יודע היטב, שאמנם למות אין לנו - אבל חמורים יש בשפע.