ישראל "סמי נשיאותית"

1. שינוי שיטת הבחירות לכנסת, כך שכשליש עד חצי מחברי הכנסת יבחרו בשיטה אזורית.
2. העלאת אחוז החסימה בבחירות לכנסת ל-5%.
3. תקופת כהונה של כנסת נבחרת תהיה בת 5 שנים. לא ניתן יהיה לקצר את זמן כהונתה של כנסת נבחרת, אלא ברוב של 80 חברי כנסת או בקרות המקרים שמתוארים להלן שגורמים לפיזור הכנסת והליכה לבחירות כלליות מיוחדות.
4. לאחר בחירות, ראש המפלגה הגדולה ביותר, הוא יהיה ראש הממשלה. יבוטל התהליך שבו הנשיא מטיל על חבר כנסת להרכיב ממשלה. לנשיא לא יהיה שום חלק בקביעת מי יהיה ראש הממשלה החדש, שכן הציבור אמר את דברו בבחירות, ואין צורך להוסיף על כך דבר.
5. ראש הממשלה הנבחר והממשלה שלו לא יידרשו לעמוד להצבעת אמון של הכנסת, ואולם בתוך 21 יום מתום הבחירות יידרש ראש הממשלה הנבחר להציג את ממשלתו בפני הכנסת ולהישבע אמונים כחוק. ניתן להאריך את התקופה ל-42 ימים. בתום התקופה, אם נבצר מראש הממשלה להציג את ממשלתו בפני הכנסת, הולכים לבחירות כלליות חדשות. שחרור הממשלה מן הצורך לעמוד למבחן אמון של הכנסת יבטל את הצורך להקים ולשמר קואליציות בין מספר מפלגות. פשוט לא יהיה לממשלה עוד צורך פורמלי להישען על קואליציות, לפחות לא במידה כפי שזה קיים כיום. ראש הממשלה יוכל להתחיל לעבוד מיד למחרת הבחירות.
6. הכנסת לא תוכל להדיח ראש ממשלה נבחר, אלא ברוב מיוחד של 80 חברי כנסת.
7. הודח ראש ממשלה על-ידי הכנסת, או נבצר ממנו להמשיך למלא את תפקידו, מחמת מחלה או מוות, הכנסת מתפזרת והולכים לבחירות כלליות, בתוך 90 יום, כדי לבחור ראש ממשלה אחר.
8. ראש הממשלה ימנה את אחד השרים בממשלתו, כממלא-מקום, כדי שיחליפו במקרה של נבצרות להמשיך בכהונתו, עקב מחלה או מוות, ובלבד שממלא המקום יהיה חבר כנסת.
9. לא ניתן יהיה לחקור או להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן עד לסיום תקופת כהונתו. תקופת הדחייה, לא תיחשב במניין השנים להתיישנות העבירה.
10. מינוי שרים בממשלתו, ייעשה על-פי שיקול דעתו של ראש הממשלה הנבחר. אין הכרח שהשר הנבחר יהיה חבר כנסת. מינוי של שר יוצג לכנסת והשר הממונה יושבע כחוק, ואולם המינוי לא יחייב אישור של הכנסת.
11. נבחר חבר כנסת לכהן כשר בממשלה, תופסק כהונתו בכנסת ובמקומו ייכנס לכנסת המועמד הבא ברשימת המועמדים במפלגתו. עם הפסקת כהונתו כשר בממשלה, תופסק כהונתו של מחליפו בכנסת והוא, השר לשעבר, יחזור ויכהן במקומו כחבר כנסת חדש.
12. תקציב המדינה:
הממשלה תציג את תקציב המדינה המוצע לשנת הכספים הבאה בפני הכנסת ותבקש את אישור הכנסת לתקציב המוצע. הצעת התקציב של הממשלה תונח על שולחן הכנסת עד סוף חודש ספטמבר של השנה השוטפת. לא אישרה הכנסת את תקציב המדינה המוצע עד 31 לחודש דצמבר, הכנסת מתפזרת והולכים לבחירות כלליות בתוך 90 יום.

סיכום ההצעה

ההצעה שלעיל, אם תיושם, תכניס יתר יציבות ומשילות לכל מערכות הממשל שלנו. היתרון המרכזי שאני רואה בהצעה, הוא יציבות הממשל, הכנסת והממשלה ישלימו ויכהנו קדנציות מלאות. מיד לאחר הבחירות יהיה ידוע לכל מי ראש הממשלה, והוא יוכל בעיקרון לסיים את הרכבת הממשלה שלו בתוך יום, בלי צורך לשאת ולתת על הקמת קואליציה. כי הרי אין הממשלה צריכה לעמוד למבחן אמון של הכנסת, הממשלה תוכל למלא את תפקידה עד היום האחרון של הקדנציה שלה. ראש הממשלה יוכל לבחור את שריו על-פי שיקול דעתו, לפי מידת התאמתם לתפקיד. כמו-כן, ראש הממשלה יוכל להקדיש את כל זמנו ומרצו לעיקר להנהגת המדינה, כי לא ניתן יהיה, בפועל, להדיח ראש ממשלה, אלא ברוב מיוחד ונדיר של 80 חברי כנסת. כמו-כן, כי גם לא ניתן יהיה לחקור או להעמיד לדין ראש ממשלה בתקופת כהונתו.

יש אולי חסרון להצעה והוא, שחיזוק הרשות המבצעת בא לכאורה על חשבון החלשת הרשות המחוקקת. ואולם, לכן אני סבור כי יש טעם לחשוב על הוספת חיזוקים בהצעה לרשות המחוקקת, ואולם זאת בתנאי שלא יכניסו מקלות בגלגלי הרשות המבצעת ולא יפחיתו ממידת משילותה. ואולם על-פי הצעה זו, גם הרשות המחוקקת מתחזקת עקב המעבר לשיטת בחירות אזוריות.

והעיקר, בעיניי, זה השגת יתר "יציבות ומשילות".