אורי אבנרי מחליף לנו דיסקט

במאמרו בהארץ (קישור:
) תולה אורי אבנרי את הקולר להעדר התקדמות בפרשת גלעד שליט במחסום הפסיכולוגי שעומד בין הקברניטים בישראל לבין מימוש העסקה.

מדבריו של אבנרי עולה, שרק אם נשכיל לעשות את הסימטריה המתאימה בין גלעד שליט ואסירי החמאס, ונראה באסירי החמאס שבויי מלחמה, או אז יוכשרו חיש מהר הלבבות בצד הישראלי, ועיסקת חילופי שבויים - כמו בכל מלחמה - תצא אל הדרך.

ובאמת, למה לא לראות באסירי החמאס שבויי מלחמה לכל דבר?

הרי מן המפורסמות הוא שאסירי החמאס הם חיילים שנפלו בשבי במהלך פעולתם.

שהרי הסממן המובהק שמאפיין חיילים - וחיילי החמאס בכללם - הוא שבמהלך הפעולות הלוחמניות שלהם הם מקפידים שלא להסתתר בקרב אוכלוסיה אזרחית.

ומה שכמובן לא פחות חשוב: חיילי החמאס, כאנשי צבא לכל דבר, ידועים הרי בכך שהם מכוונים את פעולותיהם כנגד מטרות צבאיות מובהקות.

קחו למשל את מלון פארק בנתניה, ליל הסדר, שלושים הרוגים. הרי הבלוף הזה כבר ידוע לכל ילד: "מלון פארק" הוא שם קוד לבסיס צבאי.

ואלמלא חששנו מהצנזורה היינו גם מספרים שמתחת לבסיס הצבאי הזה המתקרא "מלון פארק", שוכן לו "הבור" הידוע של המטכ"ל.

וכי יש מטרה צבאית נעלה יותר מהבור העמוק הזה?

ובכן, האם לא ברור כשמש, שהקמב"צ של החמאס שעמד מאחורי תקיפת בסיס "מלון פארק" - הקמב"צ הזה שנלכד על-ידי ישראל הוא שבוי מלחמה ככל השבויים?

או קחו למשל את המקרה עם הנער אורן אלמוג שאיבד את מאור עיניו בפיצוץ במסעדת "מקסים" בחיפה.

רבותי, כל הסיפור הזה עם אורן אלמוג הוא עבודה בעיניים.

כי אורן אלמוג השתייך ליחידה מובחרת הקרוייה "שועלי שמשון", ומטעמי ביטחון שדה נסתפק בכך שנספר כי בזמן שאורן נפגע הוא אחז בידיו צנטריפוגה מוכנה להפעלה.

והאוטובוסים של קו 18, עשרות הרוגים. נו באמת! האם נותר מישהו במדינה הזו שלא יודע שהאוטובוסים האלה לא היו אלא נושאי גייסות עמוסי חיילים וקצינים חמושים עד מעל לאוזניהם, שחוסלו בפעולת פינצטה של החמאס?

כמו שאומר אורי אבנרי בסוף מאמרו:

"כל השאר הוא מניפולציה ומס שפתיים".