הצעה לכינון אסיפה מכוננת על-ידי הכנסת

אספה מכוננת מהי?

אֲסֵפָה מְכוֹנֶנֶת היא גוף נבחר או ממונה, אשר מטרתו העיקרית היא לדון בשאלה איזו חוקה רצויה למדינה, ואולי גם לנסח הצעת חוקה, או אף להציע לאמץ חוקה מסוימת, המתאימה למדינה במצבה.
הסטוריה, הקמת האספה המכוננת בישראל בשנת 1949

1. בדוח של הוועדה המיוחדת של האו"ם בעניין ארץ ישראל (UNSCOP), ששימש יסוד להחלטת עצרת האו"ם מנובמבר 1947 בדבר חלוקת א"י למדינה יהודית ולמדינה ערבית, נכללה הצעה שלפיה כל אחת מהמדינות החדשות הייתה אמורה בתקופת המעבר, שמסיום המנדט הבריטי עד להענקת העצמאות, להקים אסיפה מכוננת נבחרת שתכין חוקה . זה היה הבסיס לאמור בהכרזה במגילת העצמאות על הקמת מדינת ישראל, שבה נאמר כדלקמן:

2. "אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל".

3. מעצם שמה של הרשות הנבחרת "האספה המכוננת ברור כי מטרתה הראשונית של זו הייתה לדון בהצעת חוקה, ואולי אף לחוקק חוקה. כך גם עולה מן הניסוח של מגילת העצמאות. בפועל נמנעה האספה המכוננת מלחוקק חוקה, וב"החלטת הררי" משנת 1950 הוחלט כי החוקה תחוקק בפרקים, שייקראו חוקי יסוד. מלאכה זו לא הושלמה עד היום.

4. לאחר הבחירות לאספה המכוננת (אשר התקיימו ב-25 בינואר 1949), קיימה האספה המכוננת את ישיבתה הראשונה בט"ו בשבט תש"ט, 14 בפברואר 1949 בבניין הסוכנות היהודית בירושלים. ב-16 בפברואר 1949 קיבלה האספה המכוננת את "חוק המעבר" בו שינתה את שמה ל"כנסת", והפכה בכך ל"כנסת הראשונה". עם הקמתה של האספה המכוננת התפזרה מועצת המדינה הזמנית והעבירה לאספה המכוננת את סמכויותיה, וכך הייתה האספה המכוננת, היא הכנסת הראשונה, למוסד המכונן, דהיינו המחוקק את החוקה, ולפרלמנט, שתפקידו העיקרי הינו לחוקק חוקים.

מוצע בזאת, כי הכנסת הבאה, עם התכנסותה, לאחר הבחירות, או כל כנסת שתבוא אחריה, תחוקק את החוק להקמת אספה מכוננת ע"פ העקרונות הבאים:

2.1 מטרות האספה המכוננת

1. דיון וניסוח הצעת חוקה לישראל,
2. דיון באפשרות שינוי שיטת המישטר, וגיבוש הצעה מוסכמת למעבר למישטר נשיאותי או אחר
3. דיון באפשרות של שינוי שיטת הבחירות בישראל וגיבוש הצעה מוסכמת למעבר לשיטת הבחירות הרצויה לכנסת.
4. הבאת ההצעה למשאל עם, על-מנת לחוקק חוקה וכן כתוספת או כתחליף לה ההצעות לשינויים בשיטת המישטר ובשיטת הבחירות לכנסת.
5. הבאת ההצעות שהתקבלו במישאל העם לאישרור הכנסת .

מהי חוקה

החוקה קובעת את עקרונות היסוד של המדינה, את ערכיה ואת הנורמות הפוליטיות שלה, וכן את הכללים שעל-פי הם תתנהל המדינה.

החוקה כוללת פירוט של זכויות האדם והאזרח ולעתים גם זכויות קבוצה של מיעוטים. תפקידה של חוקה דמוקרטית להגביל ולרסן את רשויות השלטון, למנוע שימוש לרעה בכוח השלטון ולמנוע עריצות הרוב, להגן על זכויות האדם ועל זכויות המיעוט במדינה.

בחוקה מוגדרות רשויות השלטון, נקבעות סמכויותיהן ותפקידיהן, נוהלי הרכבת הרשויות ויחסי הגומלין ביניהן.

החוקה היא חוק או אוסף של חוקים, ("חוקי יסוד"), אשר מוקנה לה מעמד בכיר על פני חוקים אחרים, בכירות זו באה לידי ביטוי מאפיינים הבאים:

• אין לחוקק חוק רגיל הסותר את העקרונות או ההוראות הקבועים בחוקה, אם נחקק חוק כזה, בית המשפט מוסמך יכול לבטלו.
• החוקה מוגנת מפני שינויים, יש בדרך כלל קושי רב להכניס בה שינויים.

הצורך בהקמת אספה מכוננת

נשאלת השאלה למה יש צורך להקים את האספה המכוננת להשגת המטרות של כינון חוקה ושינוי שיטת המימשל ושיטת הבחירות לכנסת, האם אי-אפשר להטיל את המשימות האלה על הכנסת, מבלי להקים לצורך זה את הגוף החדש.

התשובה שלי היא, שאי-אפשר להטיל משימה כזאת על הכנסת, מאחר שההנחה היא שחברי כנסת יהיו תמיד אינטרסנטים בשיקוליהם, הם יטרפדו כל ניסיון לייצר חוקה איכותית שתהיה טובה לישראל. כי השיקול המרכזי שמנחה אותם יהיה תמיד שיקול מפלגתי צר, ואני לא אומר את זה לגנותם, אבל זה ככה. לכן יש להוציא את הענין מידי הכנסת, ולהפקידו בידי גוף חד פעמי, שיוכל לשקול רק את השיקול של טובת המדינה ללא שיקולים זרים. עד היום, מאז הקמת המדינה, המפלגות השונות טירפדו, כל ניסיון לחוקק חוקה וכל ניסיון לשנות את שיטת הבחירות לשיטה איזורית. מאז הקמת המדינה נעשו ניסיונות על-ידי בן-גוריון ואחרים לשנות את שיטת הבחירות לכנסת לבחירות איזוריות, ותמיד ניסיונות אלה כשלו על-ידי מפלגות כאלה ואחרות, שמנעו את השינוי כי הן סברו שהשינוי לא ייטיב עימן. אספה מכוננת, בהיותה גוף חד פעמי שיש לה תפקיד אחד ויחיד לכונן חוקה שתשנה גם את שיטת המימשל ושיטת הבחירות לכנסת, תוכל לבצע את מלאכתה על-פי השיקול של מה שטוב למדינה, עם מינימום של שיקולים צרים, של טובת המפלגה או אף שיקולים של טובתם האישית של חברי האספה המכוננת.

2.2 הרכב האספה המכוננת

1. מוצע כי האספה המכוננת תמנה 120 חברים בדומה למספר חברי הכנסת המכהנים בכנסת נבחרת.
2. באספה המכוננת יהיו חברים חברי כנסת לשעבר, וכן אנשי רוח, אישים מהאקדמיה או מעולם המשפט, אשר יוצעו על-ידי המפלגות הקיימות, בכנסת המכהנת , ויאושרו על-ידי ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת המכהנת.
לא יוכל לכהן באספה המכוננת אדם שמכהן במקביל גם כחבר בכנסת המכהנת.
3. מספר המועמדים שיוצעו על-ידי כל מפלגה לאספה המכוננת, יהיה זהה למספר חברי הכנסת שלה בכנסת המכהנת.
4. האספה המכוננת תבחר ותכהן ברציפות על לקבלת חוקה, ואישרורה הסופי.
5. המפלגות תוכלנה לבקש להחליף חברים באספה המכוננת בחברים חדשים, מפאת נבצרות, בעקבות מחלה או מוות או מסיבות של חוסר התאמה, החברים החדשים יאושרו על-ידי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת המכהנת.
6. עם סיום הכנת ההצעה לחוקה, לרבות ההצעות לשינוי שיטת משטר ושיטת בחירות, יערך משאל עם לאישור החוקה על-ידי העם. לאחר שהחוקה התקבלה במשאל עם, תאושרר החוקה על-ידי הכנסת ותכנס לספר החוקים.
7. לאחר אישרור החוקה על-ידי הכנסת, תסתיים תקופת כהונתה של האספה המכוננת והיא תהפוך ל"בית שני" (הבית העליון), כפי שיוגדר בחוקה.
8. לאחר שהכנסת תאשרר את החוקה,יערכו בחירות כלליות לבחירת כנסת חדשה וממשלה חדשים, על-פי החוקה ושיטת הבחירות החדשים.
9. חבר, באספה המכוננת לא יוכל להיות מועמד בבחירות לכנסת, לאחר כינון החוקה, לתקופה של לפחות שתי כנסות רצופות, כדי להבטיח שהוא יוכל לפעול באספה המכוננת באופן עצמאי ללא ניגוד עניינים.
10. האספה המכוננת תשב בבנין הכנסת, ותקיים את ישיבותיה בימים שבהם הכנסת לא פעילה.
11. האספה המכוננת תבחר יושב-ראש וסגנים כמו בכנסת. בעקרון היא תאמץ את שיטות העבודה של הכנסת ותתבסס, ככל האפשר, על סגל העובדים הקבוע של הכנסת.