שלוש פרשיות לוהטות

תפיסת אוניית הנשק, כשעליה טונות של ציוד מלחמתי התקפי, היא הישג גדול מודיעיני-מבצעי לצה"ל ולממשלה. העיתוי היה מושלם. דוח גולדסטון נדון באו"ם, כאשר הצביעות העולמית חוגגת בגדול ומאשימה את דוד שנלחם בגוליית האירני, בכל החזיתות.

האירנים, שמבריחים נשק באופן קבוע ומאסיבי לחיזבאללה ולחמאס לא יכלו לתזמן טוב יותר את נתיב האונייה לדיון בדוח גולדסטון. כמויות הנשק העצומות הן הוכחה ניצחת לתוקפנות האירנית באזור, הן הוכחה נוספת לכישלון חיילי יוניפיל ביבשה בהתמודדות עם חיזבאללה בלבנון ובהברחות מסוריה. והוכחה - אם הייתה צריכה - לאזלת היד של הקהילייה הבינלאומית ביחס לאמברגו והמצור על אירן בים ובאוויר.

הקריאה של בנימין נתניהו לעולם המנמנם והאדיש להתעורר ביחס לאירן, נשמעת עתה חזק יתר ומבוססת יותר, בהמשך לנאומו בעצרת האו"ם בנושא הטרור הבינלאומי שמקורו בשלטון האייתולות.

התגובה הישראלית לתפיסת אוניית הטילים והניסוי של חמאס בטילים (שהוברחו מאירן), שמגיעים גם לתל אביב, צריכה להיות חדה וברורה. יש להצהיר פומבית, תוך הפניית אצבע לעבר חיזבאללה בצפון וחמאס בדרום - כי כל ניסיון של ירי טילים על ישובי ישראל ייתקל בתגובה חריפה הרבה מעבר למבצע "עופרת יצוקה". צריך שיהיה ברור - מה שקרה בעזה יהיה רק קדימון המלחמה הבאה. שום דוח גולדסטון לא יוכל למנוע את צה"ל מלהגן על ריבונות ישראל. עריה ותושביה - את זה צריך להבהיר לעולם - ולמנוע מהם את ההפתעה הבאה בתגובה הישראלית.

העובדה שהוא גר בהתנחלות, חובש כיפה, עולה קיצוני מארה"ב שמבריח גם נשק ופוגע ביהודים ובערבים - הופכת אותו אוטומטית לייצור כפיהם של רבנים קיצוניים, שמהם תיפתח הרעה על שלטון החוק ויציבות המשטר. יתרה מכך, יש כבר עיתונאים (כמו בעבר), שטוענים בלהט שיש להאשים את כל העדה שממנה הוא בא, לאמור המתנחלים, בקיצוניות, באלימות, והיהודים שפותרים בעיות בנשק חם.

ובכן, אם רוצים להאשים את כל הציבור, צריך לעשות זאת בהגינות ובהדדיות ראויה. כך למשל צריך להאשים את כל הציבור המזוהה עם השמאל בהסתה מילולית שיכולה להיות קטלנית, כלפי אריק שרון ומנחם בגין בקריאות "רוצח", ובהסתה גלויה נגדם. אפשר להאשים את השמאל שממנו יצאו המרגלים הישראלים שפעלו למען מדינות אויב (פרשת אודי אדיב); את הגב' טלי פחימה וקשריה עם פתח ג'נין, שלא גדלה בערוגות הימין; וישראלים נחמדים נוספים שנסעו, קשרו קשרים עם אויבי ישראל במסווה של יצירת אווירה חדשה, ניסיונות פיוס והקמת מזרח תיכון חדש אוהב ישראל. וכפי שאמרתי בעבר, קשרים עם אויבי ישראל המבקשים להשמידנו, או מגע עם אויבי ישראל, לא פחות חמורים ומזיקים מאשר שימוש בנשק ואולי לפעמים אף יותר.

כך שאם רוצים לפלג את העם - אין כל בעיה, זה קל, נגיש ועם קצת פרסום ומאמרים ניתן להשיג זאת. קשה יותר לעשות את ההפך. יש פתגם אידי חכם שאומר: חתול יכול להוריד רכבת מהפסים, אבל הוא לעולם לא יוכל להעלותה חזרה, כך גם לגבי הקרע או האחדות בעם - אז תבחרו!

לדעתי, יש לנתח ולהפריד את "התאומים הסיאמיים" המחוברים בראש, מיידית. מכתבו של פרקליט המדינה לדור, שהועבר בתפוצת נאט"ו, בדגש על התקשורת, רק הוכיח למי שעדיין פקפק בנושא, עד כמה חשובה הרפורמה לפיצול הסמכויות.

תומכי לדור, שיצאו למסע הסברה ותמיכה בו, לרבות כמה שופטי העליון, הם מראשי המתנגדים לפיצול הסמכויות - ולכן אין זה מפליא, שהם נזעקו לעזרתו. המדובר בציבור, שחושב ומאמין, ששלטון החוק ומיישמיו - הם האליטות המשפטיות ששלטו עד כה במערכת המשפט, והם ורק הם יודעים ומבינים מה טוב למערכת המשפט, לעם ולמדינה. אם מישהו יכול להצביע על גוף ממשלתי/מוסדי שרוצים לקצץ בסמכויותיו, בכוחו ובמעמדו, והוא נכנע בהסכמה - שיקום!

כל הטענות שכיום המצב הוא כזה שבידי היועץ המשפטי לממשלה מרוכז כוח משפטי מעבר למקובל בעולם, כוח משפטי שמתורגם לכוח שלטוני, ריכוזי, מפחיד, שיש בו ניגודי אינטרסים בולטים לעין - לא משכנע את תומכי אי-הפיצול.

קחו למשל את המצב, הלא היפותטי, בו שר, ראש ממשלה או נשיא - מבקש את יעוצו, עזרתו, חוות-דעתו של היועץ, כאשר בו-זמנית יש חשדות נגד אותם אישים והוא מתכוון לפתוח בחקירה פלילית נגדם. וזה רק אחד האספקטים של הסוגייה - שרק הפיצול יכול לפתור.

לכל הטוענים שהפיצול יחליש ויפגע בשלטון החוק, כדאי לחשוב פעמיים ולהבהיר את הנושא פעם נוספת. הפיצול יהפוך את התובע הכללי (שייבחר על-ידי ועדת איתור ציבורית חיצונית) לדמות עצמאית, חזקה, דומיננטית, א-פוליטית, לא קשורה ולא קשובה למפלגת השלטון או האופוזיציה, וידיו יהיו חופשיות להילחם בשחיתות השלטונית ללא מורא ופחד.

היועץ המשפטי לממשלה מטבעו יחלש, וזאת בדיוק מגמת הרפורמה. תפקידו של היועץ יופנה למתן חוות-דעת והנחיות לממשלה ומוסדותיה, ותפקידו יהיה להיות שומר שלטון החוק של הממשלה. ניסוח הרפורמה והפיצול צריך לכלול בתוכו את ההנחיה הברורה, שחוות-דעתו המשפטית-מקצועית מחייבת את שרי הממשלה ומוסדותיה.

באשר לפרקליט המדינה, תפקידו עכשיו ובפיצול נשאר זהה - לבצע את מדיניות היועץ המשפטי (במצב הקיים) או את מדיניות התובע הכללי (במצב של פיצול), כך שמעמדו וכוחו לא משתנים, אלא אולי להפך - הולכים וצוברים כוח.

מעמדו של שר המשפטים

מכתבו של לדור, ובמיוחד אלה שתומכים בו פומבית, מצביע על כשל לוגי בהבנת המבנה ההיררכי של משרד הממשלה. ובשל כך גם במבנה התקין של המנהל התקין. בראש הפירמידה הממשלתית עומד ראש הממשלה, מתחתיו שרי הממשלה הממונים על משרדיהם - אליהם כפופים כל פקידי אותו משרד. היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה כפופים מנהלית לשר המשפטים ועצמאיים מבחינה מקצועית. מותר להם והם רשאים להביע עמדתם ואפילו רצוי שיעשו זאת, במסגרות הפנימיות. אבל אסור להם לצאת נגדו בפומבי, או להוביל, "מרד" / "הסתה" נגד מדיניותו, גם כאשר הם משוכנעים בצדקתם.

אי לכך, היה על לדור להתפטר ואז להביע עמדתו במכתב פומבי ואם לא, על שר המשפטים לגרום לפיטוריו המיידיים - או לנתק איתו מגע עד אשר יתפטר מיוזמתו. כל דרך אחרת תמוטט את הפירמידה המנהלית הממשלתית וסמכויותיה.

1. עיתון ידיעות אחרונות מגלה שהשב"כ חקר בשנת 2000 את ג'ק טייטל כחשוד ברצח פלשתינים, אך לא מצא ראיות.

2. בשלב ב' פנו אליו וניסו לגייסו כסוכן שתול בימין הקיצוני או המתנחלים, אך הוא סירב.

3. כלומר: השב"כ, שחשד בו כפעיל קיצוני עם פוטנציאל לפיגועים כשסירב להיות משתף/סוכן, נתן לו להיעלם מהרדאר שלהם עד 2009.

4. מסקנה: יש כאן קוקטייל שדומה קצת ליגאל עמיר, קצת ל"שמפניה", קצת לרצח רבין וביחד - כשלון צורב וכואב של השב"כ.

5. היועץ המשפטי מני מזוז תקף את יוזמת שר המשפטים לפיצול התפקיד בטענה שזה יוביל לפוליטיזציה.

6. אז כדאי להעיר ולהאיר ליועץ, כי הפיצול מחד-גיסא יחזק את מעמדו של התובע הכללי, ומאידך-גיסא היועץ של הממשלה יהיה איש עם נטייה פוליטית ברורה וזה לב ליבו של הפיצול, זה טוב, זה יעיל וזה עובד.

7. ממשלת ימין תמנה איש כלבבה וכך גם ממשלת שמאל/מרכז, בתנאי שהוא ישמור על גבולות שלטון החוק.

8. אבו מאזן מאיים להתפטר. אין מה להתרגש ממהלך זה. אם זה תרגיל פוליטי - אז הוא יתגלה בקרוב. אם הוא רציני - גם זה מהלך חיובי.

9. התפטרות אבו מאזן טובה ליהודים. וכל זאת למה? כי אבו מאזן - הוא אימפוטנט פוליטי מחד-גיסא ופרטנר שלא מעוניין, לא יכול, מפחד לעשות הסכם עם ישראל מאידך-גיסא.

ההוכחות:

• שלוש שנים ישב עם ציפי לבני בישיבות מרתוניות ולא היה לו אומץ לסכם.

• כנס הפתח בבית לחם, בו הוחלט על המשך המאבק המזוין, לא להכיר במדינת ישראל כמדינת היהודים וירושלים כולה כבירת פלשתין, וזכות השיבה.

10. הסכנה באם אבו מאזן יתפטר: החמאס ישתלט גם על יהודה ושומרון.

11. השתלטות חמאס על יש"ע טובה ליהודים. זאת משום שנדע ברורות מי לא הפרטנר שעומד מולנו. הלחץ מעל הממשלה יירד וייעלם, לא נשמע יותר את הקלישאות על "תוכנית מדינית", "להניע תהליך" ו"אופק מדיני".

12. יהיה מולנו אויב ששואף להשמידנו - בסיוע אירן - וצריך לפעול בהתאם.