|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בבקשת יוסף משר המשקים שיעזור לשחררו מהכלא, לא היה כל פסול. הבעיה הייתה בניסוחה של מילה אחת, וליתר דיוק - באות אחת מיותרת
|
|
יוסף לפני פרעה. ציורו של פטר ון-קורלניוס
|
|
|
|
|
מידת הביטחון בה' היא מן החשובות שביהדות. אדם צריך לדעת שגורלו נתון בידי הקדוש ברוך הוא, המחליט האם ייטיב לו אם חלילה ירע עימו. אלא שביטחון אין פירושו ישיבה בחוסר מעש. האדם מחויב לפעול בדרך הטבע, לעבוד וליצור, לשמור על בריאותו, לאכול ולשתות. אין ה' משנה את סדרי הטבע, וממילא לא יעזור למי שאינו עוזר לעצמו. הביטחון בא לידי ביטוי בכך שלצד פעולתו בטבע, יתפלל האדם אל אלוקיו שיצליח את מעשי ידיו, יצילו מצרות, יחזק את בריאותו וישמור על רווחתו.
לאור כלל יסוד זה, קשה לכאורה להבין את הביקורת שמותח רש"י בעקבות חז"ל על יוסף. לאחר שיוסף פותר את חלומו של שר המשקים ומבטיח לו שבעוד שלושה ימים ייצא לחופשי, הוא מבקש: "כי אם זכרתני איתך כאשר ייטב לך ועשית נא עימדי חסד, והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה".
כל המפרשים כאחד אומרים, שהמילה "כי" משמעותה כאן "כאשר": כאשר שר המשקים ישוב לתפקידו וישרת את פרעה, מבקש יוסף, יעשה איתו חסד ויסדיר עבורו חנינה. יוסף אף ממשיך ומדגיש (בפסוק הבא), כי הוא נגנב ממשפחתו בארץ ישראל, נמכר לעבד על לא עוול בכפו וגם מאסרו הנוכחי חסר כל הצדקה. הרמב"ן מאריך לפרש את בקשתו של יוסף:
"שתזכרני לעשות עימי כטוב אשר ייטב לך שיצאת מבית הסוהר [כלומר: תדאג להוציא גם אותי]... והַזְכירה אל פרעה - שיהלל אותו [את יוסף] אליו [אל פרעה], לאמר: הנה בבית שר הטבחים עבד יפה, לפני מלכים יתייצב. והנכון עוד בעיני, שיאמר [יוסף]: אם תזכרני להיות איתך כאשר ייטב לך ותשוב למעלתך ותחפוץ לעשות עימי החסד הזה, תזכירני אל פרעה לאמר בפניו: זכרתי נער שהיה משרת לי בבית הסוהר, תנהו אלי להיות לי משרת". פירוש נוסף שמציע הרמב"ן מתבסס על כך שיוסף מבקש ששר המשקים יזכיר אותו לפרעה; אך מה עניין זכירה אצל אדם שכלל אינו מכירו? ועל כך הוא אומר: "כי ראה אותי פרעה בהיותי עבד לשר הטבחים ופקיד על כל אשר לו, משרת לפניו".
הרד"ק מפרש, כי יוסף מבקש למעשה טובה תחת טובה: "תעשה הדין לזוכרני בטובתך, לעשות עימי טובה, כי על-ידי פתרוני באה לך בשורה טובה ושימחתיך מעוצבך וראוי לך שתיטיב לי כשיתקיים פתרוני". לדעת הרשב"ם, בקשתו של יוסף היא המשך טבעי לפתרון החלום: "כל כך אני בטוח שתשא חן בעיני פרעה, שאם תזכרני - ידעתי כי יכול תוכל להוציאני מן הבית הזה, שהרי לא פשעתי כלום כאן כשאר אסורים".
|
|
בפועל, כידוע, שכח שר המשקים את יוסף ואת בקשתו, כפי שאומרת התורה: "ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו". וכאן בא רש"י ואומר, שהיה זה חטאו של יוסף שגרם לשיכחה זאת: "לפי שתלה בו [בשר המשקים] יוסף לזוכרו, הוזקק להיות אסור שתי שנים, שנאמר (תהילים מ', ה'): 'אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים' - ולא בטח על מצרים הקרויים רהב".
המהר"ל מפראג, בפירושו לרש"י "גור אריה", מסביר שיסוד דברי רש"י בכפל המיותר לכאורה שבדברי התורה. הרי בתחילת הפרשה הבאה נקרא שחלפו שנתיים בטרם יצא יוסף מבית האסורים בזכות פתרון חלומו של פרעה. מכאן נסיק בקלות, ששר המשקים לא הזכיר אותו ולא מילא את בקשתו - אז מדוע התורה צריכה לכתוב זאת במפורש? ויש כאן למעשה כפל כפול, שהרי אם לא זכר שר המשקים את יוסף - ברור ששכח אותו, ומדוע נאמר "ולא זכר... וישכחהו"? אלא שכפילות כפולה זו באה לומר, שלא הייתה זו סתם שיכחה רגילה של בשר ודם, אלא בהתערבותו של הקדוש ברוך הוא - שהעניש את יוסף על כך שבטח בשר המשקים ולא באלוקיו. שהרי באופן טבעי, קשה להניח ששר המשקים היה שוכח אירוע כה דרמטי שהיה כרוך בטראומה כה משמעותית.
המהר"ל מוסיף ומסביר מדוע נענש יוסף דווקא בשנתיים נוספות של מאסר. הוא מזכיר, שטווח הזיכרון הרגיל של האדם - כפי שנקבע לצרכים הלכתיים שונים - הוא שנה. לכן, במשך כל השנה שאחרי שחרורו של שר המשקים, ישב יוסף וציפה שהשר יזכיר אותו אל פרעה והוא ישוחרר. ואפשר להוסיף: יוסף חשב שאולי בשנה הבאה יזכה אף הוא לחנינה ביום הולדתו של המלך, כפי שקיבל שר המשקים. אלא שאחרי שנה כבר שכח שר המשקים את יוסף באופן טבעי, ויוסף נענש בעוד שנת מאסר - כנגד השנה בה קיווה לישועתו של השר.
|
|
אך כאן עומדת לנגדנו השאלה בה פתחנו: וכי מה פסול עשה יוסף? וכי לא היה ראוי שינצל את ההזדמנות החד-פעמית שנפלה לידיו? וכי אין רצונו לפעול בדרך הטבע למען שחרורו עולה בקנה אחד עם חובת האדם בעולמו? יתרה מזאת: מדברי רש"י עצמו ניתן להסיק, שיוסף הכריז בריש גלי על אמונתו בה'. על שהותו של יוסף בבית שר האופים אומרת התורה, כי אדוניו ראה "כי ה' איתו". אומר רש"י: "שם שמים שגור בפיו". אותו ביטוי בדיוק מתאר את מעמדו של יוסף בבית האסורים, שם הופקד על חבריו האסירים: "אין שר בית הסוהר רואה את כל מאומה בידו באשר ה' איתו". אותן מילים - ומן הסתם אותה משמעות. דהיינו: גם בבית הסוהר הכריז יוסף על היותו עבד ה'. הכל ידעו על אמונתו, ואיזה פגם יש בה כאשר הוא מצרף אליה את הפעילות בדרך הטבע?
ניתן לומר, שחטאו של יוסף טמון במילה אחת, או ליתר דיוק - באות אחת. החלק המכריע בבקשתו משר המשקים הוא "והוצאתני מן הבית הזה" - שר המשקים הוא שיוציא אותו, בידיו ההחלטה ובכוחו הדבר. יוסף היה צריך לומר: "כי אם זכרתני איתך... והזכרתני אל פרעה והוּצֵאתי מן הבית הזה". לשון סביל כזאת, הייתה משאירה עמומה את השאלה מי בדיוק יוציא אותו - פרעה, שר המשקים או שמא ה'.
גם כאשר האדם פועל בדרך הטבע - וכך חייב הוא לפעול - אל לו לשכוח לרגע, כי המחליט הסופי הוא הקדוש ברוך הוא. בדרך הטבע יכול שר המשקים לפנות אל פרעה - אך יכול הוא גם שלא לפנות. בדרך הטבע יכול פרעה להיענות לבקשה - אך יכול הוא גם שלא להיענות. ה' הוא המכריע באיזו מן הדרכים הטבעיות יתנהל מסלול חייו של האדם. יוסף הצדיק, סמל האמונה העזה שאינה נשברת מול שום קושי, היה צריך לדייק יותר בלשונו. דווקא משום שהכל יודעים על אמונתו בבורא עולם, אסור לו ליצור מצב בו מישהו חושב שאמונתו נסדקה ושהוא מצפה רק לעזרת בשר ודם. אות אחת מיותרת, שינוי קל בהגיית המילה, הביאו עליו את העונש.
|
|
| תאריך:
|
10/12/2009
|
|
|
עודכן:
|
10/12/2009
|
|
איתמר לוין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
פולארד מהכלא?
|
10/12/09 11:25
|
|
|
|
2
|
|
ש.ר
|
10/12/09 14:23
|
|
להפוך את ישראל למדינת הלכה, שבה משפט התורה יהיה המשפט המחייב, כמוהו כסטירת-לחי מצלצלת למערכת המשפטית הקיימת בארץ. צידודו של שר המשפטים, יעקב נאמן, במה שהוא מכנה "החזרת עטרה ליושנה", היא רק כסת"ח למלחמה המתמשכת שלו בהגמוניה של בתי המשפט הישראלים - מלחמה שבה החל עוד במרץ שר המשפטים הקודם, דניאל פרידמן.
|
|
|
|
|
אילנה דיין והתוכנית "עובדה" נחשפו היטב על-ידי השופט נעם סולברג בפסק דין, בו קבע כי אילנה דיין והתוכנית "עובדה" פרסמו דברי לשון הרע חמורים על הקצין. "עובדה" היא בפועל "עובדה שאתה עושה שימוש בלשון הרע", "עובדה שאתה מבשל וממציא עובדות", "עובדה שאתה מועל בתפקידך העיתונאי", "עובדה שאתה מוליך שולל את הציבור", ו-"עובדה שאינך ראוי להמשיך לשדר לציבור בטח תחת השם המטעה והשקרי 'עובדה'".
|
|
|
|
|
הבה ננסה להיסחף מעט אל הימים ההם, על-מנת לנסות לדלות מהם את המסר הנוגע לזמן הזה.
|
|
|
|
|
השבוע נבהלו אושיות השמאל מדבריו של יעקב נאמן ומיהרו להשמיצו. ציפי לבני התעוררה מתרדמת האופו שלה ותקפה אותו חריפות בשם אזרחי ישראל המוטרדים. גם ניצן הורוביץ עזב לרגע את דאגתו לעובדים הזרים ולתרבותם, וזעק מרה. פיטורין מיידיים צעקו ודרשו כל מלחכי הפנכה בבתי המשפט, סוף-סוף הגיעה ההזדמנות להיפטר מדניאל פרידמן שנוא-נפשם. ושלא יבלבלו אותם עם עובדות, הם חייבים סמולני/שמאלני בראש הפירמידה לפני שחלילה ימני יהרוס שם את כל מה שהם בנו לעצמם שנים.
|
|
|
|
|
תפיסת האונייה שהובילה נשק מאירן לסוריה (וכנראה דרכה לחיזבאללה) בתחילת נובמבר חשפה משהו מהיקף המאבק המתנהל בין אירן לישראל בכלל ובתווך הימי בפרט, מאבק שעובר יותר ויותר לקדמת הבמה. אך החשיבות של התווך הימי בהקשר האירני לא מסתכמת בסיכול משלוחי נשק שעושים דרכם לחיזבאללה ולחמא"ס. אופציית הפעולה בתווך הימי תאפשר לישראל לשכלל את יכולת ההרתעה וההתקפה מול אירן, ולמערב, להטיל על אירן סנקציות "מרסקות", אם וכאשר יעלה הצורך.
|
|
|
|
|
