העצומה נגד עמלות הבנקים צוברת תאוצה. שוקי גלילי כותב לי, שהמועצה לצרכנות גייסה כבר 700 אלף חתימות והן נשלחו אל חברי הכנסת כדי שיחוקקו חוק להגביל את עמלות הבנקים. זה מספר מרשים של חותמים -
[קישור].
אני חושב שלחתום על עצומה באינטרנט זה קל. קל מדי.
אנחנו לא אוהבים לשלם עמלות. אנחנו מתרגזים כאשר העמלות נראות לנו גבוהות מדי. אנחנו חותמים על העצומה, פורקים את הכעס המיידי ושוכחים מכל העניין עד שאנחנו נתקלים שוב בדף החשבון שהגיע מן הבנק עם השורה "דמי ניהול חשבון" ובסופה סימן מינוס.
פעם בשלושה חודשים אני מקבל את החשבון הזה ופעם אחת עשיתי מעשה - החלפתי בנק.
גיליתי שבנקים, כמו בשוק הכרמל, הם בני תחרות. זה קרטל, שיש בו פירצות. כאשר הבנק רוצה אותך - הוא מוכן לשלם בעד זה. הבנק מוכן להוריד עמלות, הבנק מוכן לשלם ריבית על היתרה בחשבון העו"ש, ואפילו מוכן לתת מענק (או מחשב לפטופ) למי שיעביר את חשבונו.
"בנק ידיד" כתבתי על כך פוסט -
"הבנק עושק אותי". סגנית המנהל ראתה וכעסה עלי. היא חושבת שאני לקוח מועדף. אני חושב שאני לקוח מקופח. אני יודע שלא כולם מוכנים להחליף בנק, ואפילו לא להחליף סניף באותו בנק (אף אם יזכו בהטבות). אנחנו רגילים לבנק, הפקידה שמטפלת בנו נחמדה או לחילופין: לא נעים לי להגיד לפקיד הסימפטי שאני עובר סניף.
אז אפשר לעשות דברים בתוך הסניף הקיים. למשל, לנהל משא-ומתן על גובה העמלות. סיפר לי חבר, שלבנו יש מפעל קטן לכימיקלים. יום אחד הציץ האב, איש עסקים בפנסיה, בדף החשבון של המפעל והעמלות נראו לו מופרזות. השיב הבן: "מנהל הסניף הוא ידיד שלי. אנחנו שותים קפה, משוחחים ומספרים בדיחות. הוא יעשה הכל בשבילי".
האב העקשן, בעל אופי של איש עסקים, לקח את דף החשבון והלך "לעשות שוק". אחרי שביקר בשלושה בנקים אחרים, חזר אל בנו ואמר: "אפשר להגיע לשליש מן העמלות שאתה משלם. אפשר לחסוך אלפי שקלים"...
הבן הלך אל ידידו מנהל הסניף ושאל אם אפשר לקבל הנחה בעמלות. מנהל הסניף הבטיח תשובה וכעבור יומיים התקשר בשמחה: "קיבלתי אישור להוריד לך שליש מן העמלות".
האב העקשן משך את בנו באוזן אל בנק אחר והעביר את החשבון של המפעל לשם. היקף העמלות - שליש, כמובטח. ואז הייתה הפתעה. מנהל הסניף, ה"ידיד" התקשר תמה, "מדוע העברת את החשבון? אני יכול להוריד עוד יותר את העמלות"...
על כך נאמר "הבנק הוא גם ידיד".
ומי שאיננו בעל מפעל וגם אין לו אב עקשן ואין לו חשבון בנק שמן - יכול גם הוא לקצץ קצת בהוצאות. למשל, להעביר את הוראות הקבע לחברת האשראי. שורה בחשבון עולה 2.5 ש"ח (זה קצת שונה מבנק לבנק). עשר הוראות קבע בחודש - 25 ש"ח. בשנה - 300 ש"ח. כסף קטן? כן, אבל כסף שלכם.
לפי החוק החדש, חברות האשראי חייבות להפסיק את הוראת הקבע ברגע שאתם דורשים זאת. בדיוק כמו שעושה הבנק. (הערה: אין מדובר בחובות על קנייה בתשלומים).
מסקנה: קצת מאמץ - קצת חיסכון. הרבה מאמץ - יותר חיסכון. בינתיים, הקל ביותר זה לחתום על העצומה...
